תרבות

חיפה חוגגת "סוכות מהסרטים": תרבות, אמנות וקהילה על המפה

בין האירועים: פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה–41, פסטיבל "בית גלים", "סוכת ראש העיר" בגן האם, "לילה בהאי" מרהיב בגנים הבהאיים, יריד אספנות, פסטיבל פופ־ארט באצטדיון

כ.שבת18:47 י.שבת 19:54

בגין, הכלב החיפאי: זנב שמבין יותר מרובנו

אני בגין. ארבע רגליים שמקדימות את מחשבותיי, אוזניים שמתרוממות רגע לפני שידית הדלת נלחצת, ואף שמריח לא רק מי מתקרב אלא גם איך לבו

כ.שבת18:55 י.שבת 20:33

172 מדרגות לשבת אחת – מרדכי, הכלבים, והמרפסת שמביטה לים

השמש של אוגוסט יושבת על הכרמל כמו מכסה של סיר נחושת עתיק. היא לוחצת על העיר מלמעלה, לא שואלת אף אחד אם נעים לו.

כ.שבת:19:02 י.שבת:20:11

ואתחנן – אבל לא רק לעצמי: שבת אחת בכרמל עם אבנר וכל המשפחה

רוח צפונית־מערבית נושבת בדיוק בזווית שגורמת לדגלון שעל מגדל ההצלה לרפרף כמו מחשבה שאינה בטוחה בעצמה.אבנר כבר במים. לא שוחה, לא גולש — רק

מהחורבן לראש הכרמל – חיפה והגליל כסיפור ההמשך של ירושלים

הכתבה שלפניכם מבקשת להלך על הציר שבין חורבן ירושלים בימי קדם לבין נדידת הפליטים היהודים אל הגליל, ולבחון כיצד תהליך עתיק זה מהדהד גם

כ.שבת 19:08 י.שבת 20:18

המפתח שנפל: פרשת דברים ברחוב הגליל

השמש טיפסה בזהירות מעל הכרמל, כמו מי שנזהר לא לדרוך על פצע פתוח.ברחוב הגליל עוד אפשר היה להריח את הרטיבות של ההשקיה הלילית. חרדל,

שבת של מסע, מילים ודממה: משפחת לוי חוזרת לחיים בחיפה

כמו חבל ניילון שמתגלגל בין הסמטאות: מסע של אבא שחזר הם ירדו מהרכבת במרכז השמונה כמו שנופלים לתוך זיכרון שהיה קבור מתחת לאבק של

כ.שבת 19:17 י.שבת 20:29

הברית שעל ההר: דרוזים ויהודים מחיפה ועד דלִיַאת אל־כַּרְמֶל, כשפנחס עוד קם בתוכנו

ביום שישי ההר לובש אור של סליחה. דלית אל־כַּרְמֶל נפתחת לאט, כמו שפתיים אחרי שתיקה ארוכה. הרוח יורדת מהכרמל עם טעם של עלי זעתר

לואי הראשון: חיפה מתלבשת על הקנבס – סדרת ערבי ציור מול הים יוצאת לדרך

אם טיילתם בטיילת לואי וחשבתם שאי אפשר לשפר את הנוף – תחשבו שוב.עיריית חיפה משיקה השבוע את "לואי הראשון" – סדרת ערבי ציור באוויר

מיוחד לשבת

הבאר שלא נסגרה: סבתא אסתר, שוק תלפיות ופרשת חוקת

המים נגמרו דווקא ביום הכי חם ביוני. והשוק – כבר לא מה שהיה פעם.פעם – רק דגים, פירות, קפה ב־5 גרוש ושלטים שכתובים בטוש.היום

כ.שבת 19:23 י.שבת 20:35

מרכז זיו, שישי בבוקר: כששתיקה חזקה מכל רעש

היא הרגישה את זה עוד לפני הקפה.כשהרוח של יוני נכנסה דרך המרפסת המשוקמת – לא בדיוק הרוח של הכרמל, אלא זו שמגיעה אחרי שתים־עשרה

בלבן ובירוק: איך נשמרת התורה בין קוטג’ לים התיכון

הדובדבנים כבר נרמסו בקצה הקערה, מתערבבים בריבת התות שעלתה על גדות הצלחת. גבינת הריקוטה, שהייתה פעם פסגה לבנה בין עלי בזיליקום, שוקעת עכשיו בשקט

עוד רגע של מדבר: יורי, הכרמלית, ושולחן אחד שמחזיק עולם

כתבת שבת – פרשת במדבר“יורי, ולפני שהדלת נטרקת – עוד רגע של מדבר” — הקרון של הכרמלית עוצרת בתחנה של גולומב. שקט שם תמיד

לכבודך, ירושלים: מכתב מחיפה ביום חגך

ירושלים אהובה, את לא תופתעי שאשלח אלייך מכתב דווקא היום.ביום שהוא כולו שלך — הייתי יכולה לשתוק. לתת לאחרים לדבר: אתרי החדשות, הטקסים, השלטים,

כ.שבת 19:07 י.שבת 20:20

הוא על הספסל.כבר שנה – כתבה מיוחד לשבת

ערן לא יושב.הוא שוכב.רגל אחת למטה, השנייה כפופה, גב מקומר על גב של עץ.התיק לידו נראה כמו שריד ממלחמה לא רשמית.עליו מונח ספר תהילים

כ.שבת 19:02 י.שבת 20:15

הכף של מרים: כתבת השבת מהכרמל הצרפתי

כל יום שישי, קצת אחרי שבע וחצי בבוקר, עולה יחיאל אסולין בכבדות שקטה מהרחוב שלו – אדמונד פלג – אל ראש הגבעה, לסטלה מאריס.זה

כ.שבת 18:57 י.שבת 20:09

וְחַי בָּהֶם – כשגדעון בחר בשבת, למרות הכול

ברחוב רחל שבכרמליה, כשהעיר עדיין עוטפת את עצמה בפיג’מת ערפל, תריס מתרומם בחריקה איטית.ריח של לחם אפוי נמס לתוך אדי החלב הקרים.חתול חוצה את

כ.שבת:18:48 - 19:56

קו דקיק של שבת

כתבת שבת בהשראת פרשת “שמיני” | מאת “כרמליסט” ביום חמישי בלילה, קצת אחרי שהכביסה האחרונה התקפלה והרוח עלתה על אדן החלון, רונית שמעה רעם.

פסח ראשון בארץ

מהמדרגות של החמור לשולחן הסדר: המסע של יבגני וקטיה אל לב חיפה

פסח ראשון בארץ של יבגני וקטיה – סיפור חיים שנארג בתוך סמטאות חיפה, שוק תלפיות, פרשת השבוע, והבנה אחת עמוקה על שייכות, חירות ואהבה

כתבת חג מיוחדת לפסח

חירות 2025: בין טילים למצות, בין חטופים לתקווה – ובין מצרים של אז למצרים של עכשיו

בערב הזה, כשנשב סביב שולחן הפסח, נברך על המצה ונשאל את השאלות הקדושות שכבר אלפי שנים נשאלות באותו טון של געגוע לחירות — נביט

המיקומים בפנים

שומרים על המסורת ועל ניקיון העיר: למעלה ממאה חביות לשריפת חמץ יוצבו ברחבי חיפה

החביות ימוקמו במיקומים מרכזיים ונגישים ברחבי העיר, בכלל השכונות: הדר, נווה שאנן, מערב חיפה, רמות, אחוזה, כרמל וקריית חיים ותיאספנה עד לשעה 12:00 בצהריים

ויקרא – שבת אחת בין כרמל ללב

בין עלי הגשם האחרונים של מרץ לפריחת הברוש במורדות הכרמל, אני פוסע לאט מרמות רמז לכיוון נווה שאנן. חיפה נושמת אחרת בשישי בצהריים –

בין שוק תלפיות למשכן הלב – סיפור חיפאי לשבת של “ויקהל”

בוקר חיפאי אמיתי.הגשם הקל שוב חזר, כאילו הכרמל עצמו החליט להזכיר לנו: עוד לא אביב, עוד יש זמן להתכנס פנימה. אני עומד לי בשוק

“כי תישא” – פורים חיפאי של תיקון, דגים ובשר: כשהשמש זורחת על כל תחפושת

“כי תישא” – פורים של תיקון וגאולה – חגיגה חיפאית של חום ושמש רותי, אמא חיפאית שעוברת כל יום דרך רחובות העיר הצפופים, חיפשה

נאמנים לדגל

שמעון שטרית – נושא הדגל: המאבק להנפת דגל ישראל במועצות הדתיות בקריות

תושב קריית אתא יוצא למאבק על הנפת דגל ישראל במועצות הדתיות בקריות. אחרי שהתעלמו מפניותיו, הוא פנה ליועצת המשפטית לממשלה: “הדגל חייב להתנוסס בגאווה!”

מיוחד לפורים

בין מגילת אסתר למאבקי המזרח התיכון: הקרב על קבר אסתר ומרדכי בעיר המדאן באיראן

בעומקה של העיר המדאן באיראן, עיר ששורשיה נטועים באדמת פרס הקדומה, ניצב מבנה עתיק, דומם אך רווי בסיפורי ההיסטוריה של העם היהודי. המבקרים הנכנסים

חיפה בין שתיקה לדיבור – ומה אפשר ללמוד מפרשת “תצווה”

יש רגעים שאתה עומד בטיילת לואי, מביט מטה על חיפה ונושם עמוק את הים. הרוח מהכרמל מביאה איתה תחושה של שלווה – אבל גם

כתבה לשבת

לא מסרבים ליד מושטת: חיפה בין דמעות הפרידה, אחדות הכתום וקדושת השבת

אלעד דוחף את עגלת הקניות בשוק תלפיות, מנווט בין הדוכנים הצבעוניים, אבל הראש שלו בכלל במקום אחר. עיניו עוברות על הדגים הטריים, על הצרור

כניסת שבת בחיפה 17:02-יציאת שבת 18:08

משפטים מהשטח: איך סופה, מילואים וסיר קדירה מתחברים לשבת אחת?

הגשם טפטף על הזכוכית של האוטובוס, מטשטש את האורות של חיפה שנפרסה מתחתיו. דורון בהה בנוף המטושטש, מנסה לארגן את המחשבות. עוד מילואים מאחוריו,

מוקדש לאמא החיפאית

שבת חורפית בחיפה: מהאשראי שלא עבר – ועד הרגע שאפשר לנשום

החורף סוף סוף מורגש בחיפה. רוח קרירה מטפסת במעלה ההר, העננים הכבדים עוטפים את המפרץ, אבל פה ושם, קרני שמש חורפיות מצליחות לחדור ומזכירות