תרבות יהודית

מאה שנה של אש בונה: חיפה 1925-2025,מן הסוכה למגדל, מן הבוץ אל הברזל

לא הייתה זו עיר. חיפה של 1925 הייתה התקף אפילפטי של חלום עברי. מפץ גולמי של חומרי נפץ מוסריים. בתי אבן נטועים בדם, מדרכות

היינו שם – ונחזור להיות: כיפור 2025

אחים ואחיות,אני לא בא אליכם בשם אלוהים,לא בשם תנועה, לא בשם שופט עליון ולא בשם שר בממשלה.אני בא בשם הרעד שבקצה הבטן,בשם הנשימה שנחנקת

האבן והאש: ביירות של כיפור 1973

האבן משנה צבע כשהשמש שוקעת על ואדי אבו ג’מיל. זהו רגע דק, כמעט לא קיים, שבו האפור של היום מתחפש לארגמן עמוק של פרידה.

כ.שבת 18:01 י.שבת 19:07

בין ההר לים, בין קידוש לטיילת – שבת שובה של נועה

הלילה נקרע כמו מסך עבה שלא רוצה להיפתח. אני יוצאת מהבסיס שעל קו החוף, בין עתלית לדור, מלח דבוק לי לעור הפנים, עיניים עוד

האבטיח האחרון של השנה: שיעור על עם ישראל מתוך מונית חיפאית

בשוק תלפיות, יום שישי בצהריים. ריח דגים טריים עולה מן הדוכנים, נכרך בחלות מתוקות ובחמימות של ירקות שנערמים בארגזים. שפות מתנגשות זו בזו –

כ.שבת:18:20 י.שבת 19:26

אביבה צוחקת, והעיר עונה: שבת אחת בין נווה שאנן לשפרינצק

אני יושבת עם מרים בקפה ברחוב הגליל, נובו – הכלב שלה מתפתל מתחת לשולחן ומנסה לגנוב בורקס. השמש עוד מטפסת, ואני צוחקת. אומרים לי

כ.שבת 18:29 י.שבת 19:36

כי תצא למלחמה – ותבין: השבת היא הנשק היחיד שאין לאויב תשובה אלי

השמש החיפאית לא יורדת – היא נמרחת. כתום כבד זולג על המפרץ כמו צבע שמישהו שפך מתוך דלי חלוד, מתערבב עם זהב חיוור ועם

כ.שבת 18:38 י.שבת 19:45

השבת שבה הדגים דיברו, החלה נשפטה והלב שמר שערים

יום שישי בבוקר. אני יורד לרחוב סירקין. השוק של תלפיות כבר בוער. אני שומע את הרוכלים עוד לפני שאני רואה אותם – צעקות שמכסות

כ.שבת18:47 י.שבת 19:54

בגין, הכלב החיפאי: זנב שמבין יותר מרובנו

אני בגין. ארבע רגליים שמקדימות את מחשבותיי, אוזניים שמתרוממות רגע לפני שידית הדלת נלחצת, ואף שמריח לא רק מי מתקרב אלא גם איך לבו

כ.שבת18:55 י.שבת 20:33

172 מדרגות לשבת אחת – מרדכי, הכלבים, והמרפסת שמביטה לים

השמש של אוגוסט יושבת על הכרמל כמו מכסה של סיר נחושת עתיק. היא לוחצת על העיר מלמעלה, לא שואלת אף אחד אם נעים לו.

מהחורבן לראש הכרמל – חיפה והגליל כסיפור ההמשך של ירושלים

הכתבה שלפניכם מבקשת להלך על הציר שבין חורבן ירושלים בימי קדם לבין נדידת הפליטים היהודים אל הגליל, ולבחון כיצד תהליך עתיק זה מהדהד גם

כ.שבת 19:08 י.שבת 20:18

המפתח שנפל: פרשת דברים ברחוב הגליל

השמש טיפסה בזהירות מעל הכרמל, כמו מי שנזהר לא לדרוך על פצע פתוח.ברחוב הגליל עוד אפשר היה להריח את הרטיבות של ההשקיה הלילית. חרדל,

שבת של מסע, מילים ודממה: משפחת לוי חוזרת לחיים בחיפה

כמו חבל ניילון שמתגלגל בין הסמטאות: מסע של אבא שחזר הם ירדו מהרכבת במרכז השמונה כמו שנופלים לתוך זיכרון שהיה קבור מתחת לאבק של

כ.שבת 19:17 י.שבת 20:29

הברית שעל ההר: דרוזים ויהודים מחיפה ועד דלִיַאת אל־כַּרְמֶל, כשפנחס עוד קם בתוכנו

ביום שישי ההר לובש אור של סליחה. דלית אל־כַּרְמֶל נפתחת לאט, כמו שפתיים אחרי שתיקה ארוכה. הרוח יורדת מהכרמל עם טעם של עלי זעתר

מיוחד לשבת

הבאר שלא נסגרה: סבתא אסתר, שוק תלפיות ופרשת חוקת

המים נגמרו דווקא ביום הכי חם ביוני. והשוק – כבר לא מה שהיה פעם.פעם – רק דגים, פירות, קפה ב־5 גרוש ושלטים שכתובים בטוש.היום

כ.שבת 19:23 י.שבת 20:35

מרכז זיו, שישי בבוקר: כששתיקה חזקה מכל רעש

היא הרגישה את זה עוד לפני הקפה.כשהרוח של יוני נכנסה דרך המרפסת המשוקמת – לא בדיוק הרוח של הכרמל, אלא זו שמגיעה אחרי שתים־עשרה

בלבן ובירוק: איך נשמרת התורה בין קוטג’ לים התיכון

הדובדבנים כבר נרמסו בקצה הקערה, מתערבבים בריבת התות שעלתה על גדות הצלחת. גבינת הריקוטה, שהייתה פעם פסגה לבנה בין עלי בזיליקום, שוקעת עכשיו בשקט

עוד רגע של מדבר: יורי, הכרמלית, ושולחן אחד שמחזיק עולם

כתבת שבת – פרשת במדבר“יורי, ולפני שהדלת נטרקת – עוד רגע של מדבר” — הקרון של הכרמלית עוצרת בתחנה של גולומב. שקט שם תמיד

לכבודך, ירושלים: מכתב מחיפה ביום חגך

ירושלים אהובה, את לא תופתעי שאשלח אלייך מכתב דווקא היום.ביום שהוא כולו שלך — הייתי יכולה לשתוק. לתת לאחרים לדבר: אתרי החדשות, הטקסים, השלטים,

כ.שבת 19:07 י.שבת 20:20

הוא על הספסל.כבר שנה – כתבה מיוחד לשבת

ערן לא יושב.הוא שוכב.רגל אחת למטה, השנייה כפופה, גב מקומר על גב של עץ.התיק לידו נראה כמו שריד ממלחמה לא רשמית.עליו מונח ספר תהילים

כ.שבת 19:02 י.שבת 20:15

הכף של מרים: כתבת השבת מהכרמל הצרפתי

כל יום שישי, קצת אחרי שבע וחצי בבוקר, עולה יחיאל אסולין בכבדות שקטה מהרחוב שלו – אדמונד פלג – אל ראש הגבעה, לסטלה מאריס.זה

כ.שבת 18:57 י.שבת 20:09

וְחַי בָּהֶם – כשגדעון בחר בשבת, למרות הכול

ברחוב רחל שבכרמליה, כשהעיר עדיין עוטפת את עצמה בפיג’מת ערפל, תריס מתרומם בחריקה איטית.ריח של לחם אפוי נמס לתוך אדי החלב הקרים.חתול חוצה את

כ.שבת:18:48 - 19:56

קו דקיק של שבת

כתבת שבת בהשראת פרשת “שמיני” | מאת “כרמליסט” ביום חמישי בלילה, קצת אחרי שהכביסה האחרונה התקפלה והרוח עלתה על אדן החלון, רונית שמעה רעם.

פסח ראשון בארץ

מהמדרגות של החמור לשולחן הסדר: המסע של יבגני וקטיה אל לב חיפה

פסח ראשון בארץ של יבגני וקטיה – סיפור חיים שנארג בתוך סמטאות חיפה, שוק תלפיות, פרשת השבוע, והבנה אחת עמוקה על שייכות, חירות ואהבה

כתבת חג מיוחדת לפסח

חירות 2025: בין טילים למצות, בין חטופים לתקווה – ובין מצרים של אז למצרים של עכשיו

בערב הזה, כשנשב סביב שולחן הפסח, נברך על המצה ונשאל את השאלות הקדושות שכבר אלפי שנים נשאלות באותו טון של געגוע לחירות — נביט

המיקומים בפנים

שומרים על המסורת ועל ניקיון העיר: למעלה ממאה חביות לשריפת חמץ יוצבו ברחבי חיפה

החביות ימוקמו במיקומים מרכזיים ונגישים ברחבי העיר, בכלל השכונות: הדר, נווה שאנן, מערב חיפה, רמות, אחוזה, כרמל וקריית חיים ותיאספנה עד לשעה 12:00 בצהריים

ויקרא – שבת אחת בין כרמל ללב

בין עלי הגשם האחרונים של מרץ לפריחת הברוש במורדות הכרמל, אני פוסע לאט מרמות רמז לכיוון נווה שאנן. חיפה נושמת אחרת בשישי בצהריים –

שבת של ניסים קטנים: כשהמשכן קם – והלב כמעט קם איתו – כניסת שבת 18:27 יציאת שבת 19:35

כשהידיים כבדות – והלב רוצה להקים משהו השבוע, משהו באוויר של חיפה השתנה.רוח מערבית עם ניחוח של קיץ מוקדם התגנבה דרך הבלקון שלי בהדר,

בין שוק תלפיות למשכן הלב – סיפור חיפאי לשבת של “ויקהל”

בוקר חיפאי אמיתי.הגשם הקל שוב חזר, כאילו הכרמל עצמו החליט להזכיר לנו: עוד לא אביב, עוד יש זמן להתכנס פנימה. אני עומד לי בשוק

“כי תישא” – פורים חיפאי של תיקון, דגים ובשר: כשהשמש זורחת על כל תחפושת

“כי תישא” – פורים של תיקון וגאולה – חגיגה חיפאית של חום ושמש רותי, אמא חיפאית שעוברת כל יום דרך רחובות העיר הצפופים, חיפשה