גברת אחת רכשה דירה בבית משותף בחיפה בשנת 2002, ולדירתה הוצמדו גגות הבית. בשנים האחרונות הניחה אחת השכנות מתקנים על הגג הצמוד לדירת הגברת וללא
התובע הוא עורך דין שכיר, שעבד במשרד עורכי הדין של הנתבע, כ-16 שנים. בתחילה הכל היה ורוד ועל מי מנוחות ואילו ב- 3-4 שנים האחרונות
המערער הוא גבר בן כ- 60, מנהל בית ספר בעוספיא, בו לומדים כ-300 תלמידים ומועסקים בו כ- 30 מורים. ערב אחד, נשלח בטעות סרטון לקבוצת
המדובר בתביעה בגין סחורה שסופקה לנתבעת (רשת סופרמרקטים ומכולות) על ידי התובע ואשר הנתבעת לא שילמה את תמורתה. הנתבעת טענה, כי איננה חייבת דבר לתובע,
בין הצדדים נחתם הסכם מכר. באותו הסכם נקבע כי במידה ויהיה סכסוך בין הצדדים ביתהמשפט שיהיה מוסמך לדון בתביעה הוא בית המשפט בתל אביב ולא
התובע חי במשך שנים בכפר עג'ר ובחר להישאר בכפר לאחר מלחמת ששת הימים, כאזרח המדינה, עם תעודת זהות ישראלית. במשך שנים רבות הוא השביח את
התובעת הועסקה החל משנת 1993 כמנהלת חשבונות אצל אגודה שיתופית חקלאית שניהלה בית ספר משותף לילדי הקיבוצים החברים באגודה. בשנת 2017 נשלח לתובעת מכתב סיום
במגדל העמק נבנתה בשנות ה- 80 שכונה שנקראת "נוף העמק". גגות הבתים בשכונה נבנו מאסבסט, ולימים התברר כי מדובר בחומר מסרטן. במשך השנים ניסתה העירייה
התובעים הינם אחים ואילו הנתבעים הם בני הדודים שלהם. הצדדים ירשו מהוריהם חלקות מקרקעין שהיו מפוזרות באדמות הכפר כאבול. אלא, שהרישום של המקרקעין לא בדיוק
בחור קם בבוקר ומגלה כי הוא ירש חברה. החברה הייתה שייכת להוריו ולאחותו וכולם נפטרו. החברה הוקמה עוד בשנת 1955 וזאת לשם הקמת בניין בעיר
מדובר בבית משותף המכיל 5 דירות. 2 מהדירות שייכות לתובעים והם אלה שהקימו לפני מספר שנים על חשבונם, את החניה המדוברת. הם הקימו את החניה
התובעת, חברת טי.או.אם לשירותך בע"מ, הינה חברה העוסקת באספקת שירותי מחשוב. הנתבעים הינם שני עובדים אשר עבדו אצל התובעת במשך שנים. במסגרת חוזה ההעסקה של
לערוך שיחת משוב. באופן כללי, שיחת שימוע לפני פיטורין לא יכולה לנחות על העובד מהשמיים (אלא במקרים קיצוניים כמו גניבה למשל) ולכן, ככל ואכן המעסיק
הנתבע עבד במשך כשנה וחצי כנהג אוטובוס בחברה העוסקת במתן שירותי תחבורה ציבורית. יום אחד התקבלה במחלקת התלונות של החברה תלונה מאת נוסע, לפיה, באחת
לקרוא. נשמע פשוט, אבל, הרבה פעמים אנחנו מתעצלים לקרוא את האותיות הקטנות אפילו שהן אלו שיחרצו גורלות. לשאול את בעל הדירה האם יש בעיות מיוחדות
חברת נוירוניקס בע"מ היא חברת start-up שפעלה במשרדיה ביוקנעם ופיתחה מוצר בתחום הטיפול בחולי אלצהיימר. לאחר שהושקעו בפיתוח המוצר מיליוני דולרים, החלה החברה לשווק את
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, עקב נזקים שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים. התובע פנה לנתבעת ולחברת הביטוח מטעמה, אשר הודיעה לו כי הנתבעת כלל אינה
העותר נדון ל- 9 חודשי עבודות שירות בגין נשיאת נשק ונהיגה בקלות ראש. לפי הממונה על עבודות השירות, התקבלו עליו תלונות רבות מהמעסיקים והוא נעדר
המכרז שפורסם הגדיר את התפקיד ככולל הן את עבודת הייעוץ המשפטי השוטף לוועדה והן טיפול בהליכי תביעה ואכיפה. ועדת האיתור בחרה בעותר במקום הראשון ואף
חברת החשמל פרסמה מכרז למתן שירותי הסעת עובדים לתחנת כוח רוטנברג. למכרז הוגשו 13 הצעות. חברת מטיילי ירון בר בע"מ זכתה במכרז ואילו התובעת, חברת
קופאית בשופרסל סרבה להתחסן כנגד נגיף הקורונה וסרבה להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות. עד להכרעה בתביעה, שופרסל הוציאה אותה לחופשה כפויה והקופאית ביקשה
בחודש דצמבר רכשה התובעת חבילת נופש לשבוע הכוללת טיסות, העברות, מלון ושירותי סקי עבור ארבעה מבני משפחתה, הכוללת את אבי המשפחה ושלושה ילדים. עלות החופשה
המערער חתם על הסכם זכיינות למשרדי נדל"ן עם שבעה אנשים. הרעיון היה שהם ישלמו לו דמי זכיינות ובתמורה ייהנו מהיותם חלק מרשת וכן יזכו, לחשיפת
התובעים ביקשו להשקיע בזכויות נדל"ן בפרויקט דירות למגורים בארה"ב באמצעות הנתבע. לאחר שהעבירו סכום כסף, הפרויקט נחל כישלון, לא הניב את הפירות המיוחלים והשקעת התובעים
התובע, תושב השטחים, טען כי עבד בשטחיו החקלאיים של חקלאי בעל משק לגידול תמרים ובית אריזה (הנתבע) וכי התקיימו בין השניים יחסי עבודה, ולכן הוא
חברת איל מקיאג' פיטרה עובדת בתקופת טיפולי פוריות ונדרשה לשלם לה פיצויים. התובעת עבדה בחברה מעל שנה. בשלב מסוים היא זומנה לשימוע ונאמר לה כי
מעשה בשעון שאבדו עקבותיו. התובע קיבל מתנה מבנו, החי בקנדה, שעון חדש בשווי של 2,000 ₪ וביקש להחליף אותו. על כן, שלח אותו חזרה לבנו
מנהל בית ספר הגיש תביעה כנגד אם לתלמיד בבית הספר בעקבות פרסומים שפרסמה כנגדו בפייסבוק ובקבוצות הורים בווטסאפ. בפרסומים צינה האם כי המנהל כלא את
הצדדים הם בני זוג לשעבר, אשר ממערכת היחסים נולד להם בן. לפני כשנתיים הוצא כנגד האב צו למניעת הטרדה מאיימת. האב החל להכפיש את האם,
התובעת (ויקטוריה) הינה מתווכת. הנתבע פנה אליה וחתם על הסכם להזמנת שירותי תיווך לצורך מציאת דירה להוריו. עוד באותו היום, היא הראתה לו דירת פנטהאוז.
