הפרו הסכם מול קבלן כי פחדו שהוא יפשוט רגל

יזם חתם על הסכם מול קבלן לבניית מגדל מגורים. ברגע שהיו צריכים להתחיל בבנייה דעותיהם נחלקו. בין היתר, המריבה הייתה על כך שהקבלן לא נתן ערבות כנדרש ובנוסף, היזם ביקש להגדיל את הפרויקט והקבלן דרש עוד כסף, שהיזם לא הסכים לשלם. חילוקי הדעות לא הסתיימו והיזם החליט לעשות מעשה. הוא הודיע לקבלן כי הוא מפסיק את ההתקשרות מולו והסביר זאת גם בשמועות שהגיעו אליו, שהקבלן נקלע לקשיים כלכליים ולכן קרוב לוודאי שלא יוכל להשלים את המלאכה. העבודה הועברה לקבלן אחר. 

הקבלן טען שהיזם הפר הסכם, ושבעצם הסיבה להפסקת ההתקשרות היא רצונו של היזם להוזיל את עלויות הבנייה. הקבלן טען שהבקשה לתוספות בבנייה כללה הוספת קומת גלריה ומחסנים, תוספת דיפון, תוספת לחיפוי ועדכון לכמות הברזל, דברים שתומחרו על ידו בכ- 3 מיליון ₪. לטענת היזם, מדובר בחוזה פאושלי והקבלן לא יכול לדרוש תשלומים נוספים בניגוד למה שנקבע בחוזה.

כך או כך, הסיבה המרכזית בגינה הופסקה ההתקשרות היא טענת היזם כי הייתה הרעה משמעותית ומהותית במצבו של הקבלן ונודע ליזם כי נושאי המשרה הבכירים אצל הקבלן אמורים לעזוב את עבודתם בחודשים הקרובים ומכאן ברור לכל כי הקבלן לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו להקמת פרויקט כל כך מורכב, של בניית מגדל בן 25 דירות, שבו 92 יחידות דיור, 2 מרתפי חניה ועבודות פיתוח, כאשר משך העבודות אמור להיות כ- 30 חודשים. הקבלן, שבינתיים אכן קרס כלכלית, תבע את היזם על סכום של כ- 9 מיליון ₪. 

בית המשפט דן בשאלה- האם היזם היה רשאי לבטל את ההסכם רק בשל חשש שהקבלן לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו על פי החוזה? לפי החוק, ניתן לבטל חוזה אם יש חשש שהצד השני לא יקיים אותו. במיוחד כאשר מדובר בפרויקט בנייה מורכב, הכולל מחויבות כלפי צדדים שלישיים כמו קבלני משנה ועשרות דיירים- קיימת חשיבות עליונה ליכולת של הקבלן המבצע לממש את ההתחייבויות שנטל על עצמו ובמועד סביר. אם יש חשש שהקבלן יפר חוזה כזה עלול להיווצר מצב שידרדר את כולם לתהום- משפחות רבות יוותרו ללא דירתם, היזם יהיה חשוף לתביעות ועוד. 

על אף האמור, מה שהיזם היה צריך לעשות, ולא עשה, זה לדרוש מהקבלן בטוחות למימושו של הפרויקט ולקבל מידע על איתנותו הכלכלית של הקבלן. כאשר יש חשש מפני קריסת פרויקט בניה רחב היקף שכזה- יש הצדקה לקבלת בטוחה וסיפוק נתונים כלכליים במהירות רבה ואם אלו לא מועברים בהקדם- ניתן לבטל את החוזה. ועדיין, לא ניתן לומר שמגיע לקבלן את כל הסכום של הפרויקט כי כפי שנודע מאוחר יותר, הקבלן אכן קרס כלכלית תוך חודשים ספורים בגין אירועים שלא קשורים ליזם ולכן הפרת ההסכם היא לא זו שגרמה לו לקריסה כלכלית וממילא אין היא הוא זכאי לרווח הקבלני אותו הוא דורש כיום (שכן ממילא לא היה עולה בידו לבצע את הפרויקט), לכן, התביעה נדחית והקבלן ישלם ליזם עלויות שכ"ט עו"ד בסך 250,000 ₪ + מע"מ + הוצאות.