כבשה שחורה ? טען שקדישמן חייב לו כסף ותבע את העזבון

| עודכן: ספטמבר 4, 2022

אילוסטרציה

קדישמן היה פסל וצייר ישראלי, זוכה פרס ישראל בתחום הפיסול. קדישמן זכה להכרה והצלחה בארץ ובעולם כולו. סימן ההיכר שלו היה דיוקנאות כבשים פרי מכחולו. היצירות שלו פורסמו במוזיאונים, זכו בפרסים רבים ופסליו מוצבים במוסדות ציבוריים רבים. התובע, יעקב (קובי) אברג'יל, הכיר את קדישמן בשנת 1994 לערך, בתקופה בה היה סטודנט לאומנות באוניברסיטה. קובי עוסק במסחר באמנות ואין מחלוקת על כך שבמשך שנים רבות עסק בין היתר בשיווקו של קדישמן. הנתבעים הם ילדיו ויורשיו של האמן המנוח.

התובע טען, כי קדישמן כרת עימו חוזה (בע"פ) שבין היתר יעביר לידיו 30 תמונות גדולות וכעת הוא דורש אותן מהיורשים. התובע טען כי קדישמן היה עבורו כדמות אב. לעומת זאת ילדי המנוח נקטו כלפיו במונחים כמו "טפיל" וכדומה. מעדויות רבות שנשמעו לאורך המשפט עלה כי קדישמן קרא לו "האוצר הראשי", דאג לו כמו אב, האדיר אותו וברור כי הוא היה אדם מרכזי בעסקיו של קדישמן, לפחות בתקופות מסוימות. מהעדויות עלה כי קדישמן לא ראה לנגד עיניו התנהלות כלכלית נבונה ויחד עם זאת היה איש של חסדים שתמיד תרם לאנשים.

התובע גייס כספים לצרכיו הרבים של קדישמן, דרך מכירת אמנות בהיקפים משמעותיים למשקיעים. כנגד קבלת סכום בהיקף מוגדר, הייתה התחייבות להעביר כמות מיצירות קדישמן לאדם פלוני או לגלריה אלמונית ("המשקיע"). המשקיע התעתד למכור את היצירות של הרוכשים במחירים גבוהים יותר ולהרוויח מהפער שבין מחיר הרכישה לבין מחיר המכירה. התובע הוא זה שחיבר בין משקיע (לרכישת עשרות או מאות יצירות) לבין המנוח ולאחר מכן נעשו העסקאות. אין ספק שהתובע היה גורם משמעותי בחייו של קדישמן, הן ברמה המסחרית והן ברמה החברית.

בעניין 30 הציורים הגדולים שהתובע טען כי מגיעים לו, בית המשפט ציין כי לא כל אמירה שנאמרה ואפילו לא כל הבנה שנתלבנה, מגבשות הסכם שהמשפט מעניק לו תוקף מחייב. במקרה זה, אין ראיות, למעט עדותו של התובע ועד נוסף. ועדיין הן אינן מספיקות כדי ללמד על כוונה כלשהיא ליצירת יחסים משפטיים מחייבים או על רצון מגובש להתקשר בחוזה. יכול להיות שקדישמן אכן רצה לתת לתובע פיצוי בדמותן של תמונות גדולות. בית המשפט אינו שולל כי הובעה נכונות לכך, אבל מעבר לכך, לא הוכחה כוונה ברורה ומחייבת של המנוח ולכן לא מדובר ביחסים משפטיים מחייבים.

לסיכום, נקבע כי לא הוכח חוזה מחייב (על אף שחוזה לא חייב תמיד להיות כתוב) אבל במיוחד במקרה כזה שבו אחד הצדדים נפטר- הצד שמבקש לקבל משהו צריך להוכיח שיש חובה משפטית לכך והתובע לא הצליח להראות שישנו חוזה המחייב את יורשי המנוח לתת לו 30 תמונות גדולות. קובי פעל רבות למען קדישמן ובית המשפט מציין כי היורשים התנהלו מולו בחומרה מסוימת והיה ראוי לקיים הידברות בין הצדדים, אבל בהעדר הסכמה, ניתן פסק דין שדוחה את התביעה. ועדיין, מציין בית המשפט כי ראוי שהצדדים ימצאו דרך ליישב ביניהם את ההדורים ודומה שכל מי שנכח באולם והכירו בחייו הביע את אהבתו אליו ולאומנותו ויוכל להיתרם משילוב ידיים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *