הקרב על השם: חברות לאבטחת מידע התקוטטו בבית המשפט על רישום סימן מסחרי
עו"ד מורן אריאלי | עודכן: יולי 20, 2022

חברה ישראלית לאבטחת מידע הגישה בקשה לרישום סימן מסחר. חברה בינלאומית אחרת הגישה בתגובה התנגדות לרישום סימן המסחר. ההתנגדות לא התקבלה והחברה הבינלאומית הגישה ערעור לבית המשפט. לטענתה, הסימן המבוקש לרישום, דומה עד כדי הטעיה לסימן הרשום שלה ולכן היא מבקשת שלא לאשר את רישומו. לטענתה, היא חברה בעלת מוניטין רב בתחום מהסייבר, אשר נרכשה לאחרונה על ידי Blackberry ואולם היא ממשיכה בפעילות תחת הסימן המסחרי שלה. לטענתה, החברה הישראלית מנסה להיבנות מהמוניטין שלה ולכן בחרה בסימן כה דומה.
סגנית רשם הפטנטים וסימני המסחר, מצאה שקיים דמיון מסוים במראה ודמיון רב ביותר בצלילי הסימנים. שני הסימנים הם מילוליים וחולקים את התחילית CY אבל צירוף האותיות הזה מעיד ומוכר בתחום הסייבר, אליו משתייכים המוצרים של הצדדים. מעבר לכך, הסימנים נבדלים באורך ובסיומת שלהם. כמו כן, קיימת חפיפה מסוימת בתחום השירותים בעיקר שירותי הייעוץ באבטחת מידע. גם קהל הלקוחות יכול להיות חופף במקרה זה, אבל צריך לשים לב שמדובר כאן בלקוחות מתוחכמים, בתהליך רכישה ממושך, במסגרת בדיקה של תנאי העסקה, ובעסקאות בהיקפים כספיים משמעותיים ולכן יש סיכוי קטן יותר שתהיה הטעיה של הלקוחות, כי זה לא מוצר יומיומי אלא מוצר שמשקיעים בו יותר מחשבה לפני קנייה.
בנוסף, סגנית הרשם קבעה שאין עדויות לכך שהסימן של החברה הבינלאומית מוכר היטב בישראל או בעל מוניטין משמעותי בישראל. בנוסף, גם לא ידוע אם המהלך של החברה הבינלאומית למיתוג מחדש גם עתיד להסתיים בהיעלמות מוחלטת של המותג או לא. כמו כן, בין הצדדים התקיימו הליכים משפטיים גם במשרדי הקניין הרוחני האירופי וכן בסינגפור, ובאירופה נמצא שהדמיון בין שני הסימנים אינו דמיון שיש בו כדי להטעות את קהל הלקוחות. בסינגפור ההליך המשפטי טרם הוכרע.
אותה חברה בינלאומית טענה בערעור כי הדמיון בין הצדדים מטעה הן בחזות והן בצליל. בנוסף, לטענתה זה לא משנה אם הסימן מוכר היטב בישראל או לא כי ממילא היא חברה בינלאומית ואם היא מוכרת בעולם משמע שהיא גם מוכרת בישראל אפילו ללא רישום. כמו כן, לטענתה פעילות הצדדים חופפת לחלוטין שכן שתיהן עוסקות באבטחת סייבר וגם צרכנים מתוחכמים יכולים ליפול במלכודת סימן המוכר להם ולחשוב שיש קשר או שת"פ בין השתיים. מותג ידוע פועל על מקבלי החלטות גם באופן תת הכרתי. גם לקוח מתוחכם עשוי לטעות בהטעיה של התעניינות ראשונית אפילו אם זו לא מובילה לרכישה ויש לתכונות אנושיות אלה משקל רב במיוחד כשמדבור בסטארט אפ כמו של החברה הישראלית, המתאמצת לחדור לשוק צפוף כמו אבטחת סייבר ע"י יצירת קשר מטעה למותג ידוע.
בית המשפט קבע כי אין לקבל את ההתנגדות לרישום סימן המסחר. לא נמצא שיש לחברה הבינלאומית פעילות ניכרת בישראל ואולם לחברה הישראלית דווקא נראה כי ישנה פעילות ניכרת. בנוסף, במקרה שלפנינו מדובר במוצרים יקרים שעלותם מתחילה באלפי דולרים ומאמירה לכדי מיליונים וצפוי שקהל הלקוחות יהיה אנין טעם ויגלה זהירות רבה בטרם הרכישה ולא סביר שהוא יתבלבל בין המוצרים.