היזהרו כולם: מי צריך להיזהר יותר הקונה או המוכר של הרכב ?

| עודכן: אוגוסט 3, 2022

אילוסטרציה

חשקה נפשו של איש אחד לרכוש לו רכב קאיה. הוא סר לסניף של אלבר ציי רכב בחיפה ורכש לעצמו רכב קאיה שנת 2016 בסך כולל של 31,500 ₪ (עשה טרייד אין עם רכב אחר שהיה בבעלותו). במעמד ההתקשרות נמסר לאותו קונה שהרכב במצב תקין, לאחר שטופל באופן סדיר על ידי אלבר. בין היתר הוצג לקונה טופס בדיקה של הרכב ובו צוינו שתי תקלות של פגיעות צבע ותותבים פגומים, רישיון וטופס הזמנת עבודה במסגרתו הוחלף המנוע ובוצעו פעולות תחזוקה בסיסיות. הקונה התלבט ואפילו לקח את הרכב ל- 4 נסיעות מבחן ובסוף גמר אומר לרכוש את הרכב.

אלבר פירטה בטופס הגילוי הנאות בנוגע לתקלות מכניות ברכב ונרשם כי כלל המערכות תקינות, למעט המנוע שלא נבדק. אל בר הציעה לקונה להביא את הרכב לבדיקה במכון חיצוני מטעמו, אבל הקונה לא חפץ בכך. יש לציין שבחוזה הרכישה אלבר רשמה שאין אחריות לרכב מצידה. זמן קצר לאחר רכישת הרכב, חש הקונה שישנה בעייתיות באופן חילופי ההילוכים, שהחמיר עד להשבתת הרכב.  הרכב הובא לטיפול ונמצאה בו תקלה בגיר (קוד P0807). תיקון התקלה והבעיות הנלוות עמד על סך של 13,806 ₪. במהלך הטיפולים הקונה קיבל לראשונה את היסטוריית הטיפולים של הרכב, לטענתו, ואז ראה כי התקלה במערכת ההילוכים היא סדרתית ומתמשכת. הקונה ניסה ליצור קשר עם אלבר ולבטל את העסקה, אך לא נענה.

הקונה שכר שמאי שעל פי חוות דעתו התקלה הינה מתמשכת וכללה 12 טיפולים שונים, לא תוקנה כראוי והורידה את שווי הרכב ל- 18,500 ₪. הקונה הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות וטען כי אלבר הטעתה אותו בדרך שבה ביצעה את מכירת הרכב וכי מעשיה גובלים בחוסר תום לב והטעיה לפי חוק החוזים. לטענתו, אלבר לא גילתה לו אודות התקלות החוזרות, לא חתמה על טופס הגילוי, ולא כיבדה את תעודת האחריות שצורפה להסכם הרכישה ועוד. אלבר טענה כי הכל גולה לקונה מראש, מן הסתם היה צריך להיות לקונה ברור שהרכב לא "לא משהו" כי עובדה שהמחיר שלו היה נמוך ובנוסף, הוא זה שלא השכיל לקחת את הרכב לבודק חיצוני. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה ואז פנה הקונה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בית המשפט קבע, כי במקרה זה ברור שישנם פערי מידע בין אלבר לקונה והייתה חובה ברורה לאלבר לגלות את התקלות החוזרות עוד טרם ביצוע העסקה. נכון שהקונה לא יכול לעצום את עיניו ולפטור את עצמו מברור עובדות רלוונטיות, אבל, עדיין נקודת המוצא היא שעל המוכר מוטלת חובת הגילוי. אי הגילוי מהווה הטעיה. למעשה, אלבר מכרה לקונה רכב פגום ביודעין. לאור העובדה שמדובר בתקלה סדרתית שבוודאי תופיע מאוחר יותר- אלבר הייתה מחויבת לספר לקונה אודותיה. במקום זאת, היא הפרה את החובות המוטלות עליה כצד לחוזה המחויב לנהוג בהגינות ביושר ובתום לב והעלימה מידע מהותי מהצד השני. נפסק כי העסקה מבוטלת, הקונה יחזיר את הרכב ויקבל את כספו (31,500 ₪) + 25,306 ₪ עבור הוצאות תיקון, פיצוי גלובאלי והוצאות משפט.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *