318 מיליון שקלים לתברואה, אבל מרכז הכרמל ממשיך לשקוע בהזנחה מתמשכת

מכירים את התחושה הזאת? אתם מסתובבים במרכז הכרמל, מתיישבים לרגע על ספסל ציבורי כדי לנוח מול הנוף של מפרץ חיפה ומיד קמים. הספסל מוכתם בשכבות של לכלוך וכתמי שמן כהים, דביק למגע, סביבו שאריות מזון, בדלי סיגריות, כוסות חד־פעמיות ופסולת שהצטברה במשך ימים. בחלק מהמוקדים שבהם ביקרנו במהלך הכנת הכתבה הורגש גם ריח חריף של שתן.

אתם ממשיכים עוד כמה עשרות מטרים, ושוב אותה תמונה. פתח ניקוז סתום בפסולת. קיר מוכתם. גרפיטי ישן. מדרכה סדוקה. אבן חיפוי שהתנתקה. כביש מלא בטלאים. עוד ספסל שלא נראה כאילו נוקה כבר זמן רב. יום אחרי יום נדמה שהמצב רק הולך ומחמיר.

מי אמור לנקות? כמה עובדים באמת אחראים על אחד האזורים החשובים ביותר בעיר? כמה כסף מושקע כאן? ובעיקר, כיצד ייתכן שאחד המרחבים הציבוריים היקרים והייצוגיים ביותר של חיפה נראה כך?

כדי לענות על השאלות הללו לא הסתפקנו בתחושות או בתלונות תושבים. במשך שבועות נבדקו עשרות מסמכים עירוניים, ובהם הצעת התקציב הרגיל לשנת 2026, נספח כוח האדם, פרוטוקולי מועצת העיר, ועדת הכספים, הודעות רשמיות ומסמכי מדיניות. במקביל נערכו סיורי שטח חוזרים במרכז הכרמל, בטיילת פנורמה, בשדרות הנשיא, ברחבת האודיטוריום, בגן מניה שוחט וברחובות הסמוכים.

הממצאים הושוו למסמכים התקציביים ולנתונים הפומביים שהעירייה מפרסמת. התוצאה אינה מצביעה על מפגע נקודתי ואף לא על כשל מקומי. היא מצביעה על פער עמוק בין התקציב, המדיניות המוצהרת והמציאות שנגלית לעין.

מרכז הכרמל אינו עוד שכונה. זהו המרכז התרבותי, התיירותי והמסחרי של חיפה. כאן נמצאים האודיטוריום, טיילת פנורמה, גן האם, גן מניה שוחט, בתי המלון, בתי הקפה, המסעדות, מוקדי הבילוי, מוקדי התיירות ומוסדות התרבות המרכזיים של העיר. מדי שנה עוברים כאן מאות אלפי מבקרים.

דווקא משום כך, מצבו של המרחב הציבורי אינו רק עניין אסתטי אלא מבחן לניהול העירוני. עיר שאינה מצליחה לתחזק את האזור המזוהה ביותר שלה, מתקשה לשכנע שהמצב טוב יותר בשכונות המרוחקות.

התיעוד שנאסף במהלך הסיורים מציג תמונה עקבית. פתחי ניקוז מלאים בפסולת שלא פונתה, אריזות מזון ושאריות אשפה בין ספסלים לערוגות, כתמים כהים על משטחי הישיבה, מזיקים ומקקים, גרפיטי ותיק שלא הוסר, קירות מוכתמים, מערכות השקיה חשופות, ערוגות מוזנחות, אבני שפה שבורות סביב עצים, סדקים עמוקים במדרכות, שקיעות בכבישים, חיפויי אבן שהתנתקו ממקומם, בטון מתפורר, ברזל זיון חשוף, שוחות שקועות, טלאי אספלט ישנים שהתפוררו בעצמם ותשתיות הנראות כאילו לא עברו טיפול יסודי במשך שנים.

כל אחד מהמפגעים הללו יכול להופיע בכל עיר. אולם כאשר כולם מופיעים ברצף, באותו מרחב גיאוגרפי, במרחק של מטרים בודדים זה מזה, הם מפסיקים להיות חריג והופכים לדפוס.

אלא שהנתון המטריד ביותר אינו נמצא ברחוב אלא בספר התקציב. הצעת התקציב של עיריית חיפה לשנת 2026 מגלה כי מעטפת התברואה העירונית מתוקצבת ב־310.034 מיליון שקל, לעומת 293.445 מיליון שקל בשנת 2025. מדובר בגידול של 16.589 מיליון שקל, כ־5.65% בשנה אחת.

במקביל מופיע תקציב פיתוח נוסף של כ־8.07 מיליון שקל לרכישת כלי רכב, כלי אצירה, דחסניות ומכולות. במילים אחרות, ההוצאה הכוללת על מערך התברואה מתקרבת ל־318 מיליון שקל. זהו אחד מתקציבי ההפעלה הגדולים ביותר בעיריית חיפה, ומבחינה תקציבית קשה לטעון שמדובר במערכת הפועלת ללא משאבים.

פירוק התקציב מגלה כיצד מתחלק הכסף. הנהלת אגף התברואה גדלה מ־3.95 מיליון שקל בשנת 2025 ל־4.919 מיליון שקל בשנת 2026, עלייה של 24.5%. מחלקת הניקיון גדלה מ־91.886 מיליון שקל ל־100.819 מיליון שקל, תוספת של כמעט 9 מיליון שקל.

שינוע האשפה והיטל ההטמנה עלו מ־98.958 מיליון שקל ל־100.480 מיליון שקל. תובלת התברואה גדלה מ־85.915 מיליון שקל ל־91.275 מיליון שקל. ניהול הפסולת והמחזור גדל ל־3.348 מיליון שקל, בעוד תקציב המוסך דווקא ירד מ־3.899 מיליון ל־3.566 מיליון שקל.

בסך הכול גדלה מעטפת התברואה השוטפת בכ־16.6 מיליון שקל בשנה אחת.

אלא שכאשר נכנסים לעומק סעיפי מחלקת הניקיון מתברר כי מתוך 100.819 מיליון שקל, 98.166 מיליון שקל, שהם כ־97.4%, מיועדים לשכר עובדים. תקציב הפעילות הישיר מסתכם ב־2.653 מיליון שקל בלבד.

בתוך אותו תקציב מופיעים 50 אלף שקל לניקוי גרפיטי, 50 אלף שקל בלבד לאחזקת פחים ורכישות, 150 אלף שקל להצטיידות, 350 אלף שקל לפינוי וגניזת דברי קודש וכ־27 אלף שקל בלבד לעבודות קבלניות במסגרת מחלקת הניקיון.

תקציב הפעילות גדל ביחס ל־2025 בכ־150 אלף שקל בלבד, תוספת של כשישה אחוזים, בעוד עיקר הגידול בתקציב המחלקה מופנה לעלות השכר.

גם שני הסעיפים הגדולים האחרים אינם עוסקים ישירות בניקוי המרחב הציבורי. סעיף שינוע האשפה והיטל ההטמנה, בהיקף של 100.480 מיליון שקל, כולל כ־98.7 מיליון שקל לפינוי אשפה, גזם, צמיגים ורכיבי פסולת נוספים ועוד 1.75 מיליון שקל לפינוי נייר וקרטון.

תובלת התברואה, בהיקף של 91.275 מיליון שקל, כוללת 18.88 מיליון שקל לחכירת כלי רכב, 17.714 מיליון שקל לחכירת משאיות, 8 מיליון שקל לסולר, 5 מיליון שקל לבנזין וכ־4 מיליון שקל לתיקוני רכב וחלקי חילוף.

אלה הוצאות חיוניות להפעלת המערכת, אך הן אינן מלמדות כמה פעמים נשטף הספסל שעליו יושב התושב, כמה פעמים ביום מנקים את טיילת פנורמה או כמה עובדים מוקצים בפועל למרכז הכרמל.

גם נספח כוח האדם אינו מספק את התשובות. התקציב מציג 663 משרות במערך התברואה, מהן 468 משרות במחלקת הניקיון, 134 בתובלה, 17 בהנהלת האגף, 13 במוסך, 11 בניהול פסולת ומחזור, 18 בשירותים הציבוריים ושתי משרות בשינוע וגזם.

אלא שהמסמכים אינם מספרים כמה מהמשרות הללו מאוישות בפועל בכל רגע נתון, כמה עובדים מוצבים במרכז הכרמל, כמה עובדים פועלים במשמרת בוקר, כמה במשמרת ערב, כמה מועסקים באמצעות קבלנים וכמה מטאטאים מכניים מוקצים לאזור.

במילים אחרות, התקציב מציג את היכולת התיאורטית של המערכת, אך אינו מאפשר לציבור לבחון את ביצועיה.

דווקא כאן מתחיל פער השקיפות. עיריית חיפה מפרסמת כי רחובות מסחריים מנוקים מדי יום בשתי משמרות וכי רחובות משולבי מגורים ומסחר מנוקים מדי יום. אלא שהיא אינה מפרסמת אילו רחובות מוגדרים מסחריים, כמה עובדים מוצבים בכל חבל ניקיון, באילו שעות פועלות המשמרות, מהי תדירות שטיפת המדרכות, כמה פעמים ביום מרוקנים פחים קטנים, כמה תלונות מתקבלות מכל אזור וכמה זמן נדרש לטפל בהן.

הציבור מתבקש להסתפק בהצהרה כללית, ללא נתוני ביצוע הניתנים לבדיקה.

כדי להשלים את התמונה הועברו לעיריית חיפה תשע שאלות מפורטות. ביקשנו לדעת כמה עובדי תברואה מוצבים באופן קבוע במרכז הכרמל, באילו משמרות הם עובדים, כמה עובדי קבלן מועסקים באזור, כמה מטאטאי רחובות פועלים בו, מהי תדירות ניקוי הכבישים והמדרכות, האם העירייה מכירה בתלונות התושבים על מצב טיילת פנורמה, אילו צעדים ננקטו בעקבותיהן, מה מצב תחזוקת הכבישים באזור ומהו התקציב הכולל של אגף התברואה.

במקביל ביקשנו נתונים על פרויקט השיפוץ בגן מניה – עלותו, לוח הזמנים ומועד סיומו.

עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה כל תשובה.

אולי יותר מכל מספר, דווקא פרט אחד בטיילת פנורמה ממחיש את עומק הבעיה. על אחד הקירות עדיין תלוי שלט ישן שעליו נכתב: “חל איסור מוחלט לנסוע בגלגיליות בטיילת.” הכיתוב דהוי כמעט לחלוטין. הרקע מוכתם. המסגרת בלויה.

איננו יודעים מתי הוצב השלט ולכן לא ניתן לקבוע את גילו. אולם הוא נראה כאילו נותר מתקופה אחרת. בעידן של קורקינטים חשמליים, אופניים חשמליים ואמצעי תחבורה חדשים, השלט הישן, שכמעט אינו קריא עוד, הפך לסמל בלתי מתוכנן של המקום.

לא מפני שהוא אוסר על גלגיליות, אלא מפני שהוא ממחיש כיצד גם המסרים במרחב הציבורי נותרו מאחור, בדיוק כפי שנותרו מאחור הספסלים, הקירות, המדרכות והתשתיות שסביבו.

עוד חורה לי מאוד כי אנדרטת הזיכרון הניצבת בטיילת לחללי אסון המסוקים, שהוקמה כדי להנציח את זכרם של 73 הלוחמים, הפכה בעצמה לעוד עדות להזנחה. עשבייה גדלה אל תוך האבן ומסתירה חלק מהכיתוב, נהגי אוטובוסים מטילים את מימיהם בסמוך לאנדרטה, אשפה מושלכת על המדשאה הסובבת אותה, ואפילו מערכת ההשקיה, שאמורה להשקות את הדשא, מתיזה מים אל הטיילת במקום אל השטח הירוק.

זהו מראה שכואב לראות. עיר שביקשה לכבד את זכר הנופלים באמצעות אתר הנצחה מרכזי, מתקשה לשמור גם על כבודו של המקום עצמו. כאשר גם אנדרטת זיכרון לא זוכה לתחזוקה בסיסית, הבעיה כבר אינה רק של ניקיון או תחזוקה, אלא של סדרי עדיפויות ושל היחס למרחב הציבורי ולזיכרון שהוא נושא.

בסופו של דבר, הבעיה אינה מסתכמת בלכלוך. לכלוך אפשר לפנות. בור אפשר לתקן. אבן אפשר להחליף.

השאלה הגדולה היא כיצד עיר המשקיעה קרוב ל־318 מיליון שקל בשנה במערך התברואה והתחזוקה אינה מספקת לציבור את הנתונים הבסיסיים ביותר לבחינת איכות השירות, ומדוע דווקא אחד המרחבים הציבוריים החשובים, הייצוגיים והיקרים ביותר שלה ממשיך להציג תמונה של בלאי, הזנחה וחוסר שקיפות.

זו כבר אינה שאלה של ניקיון, זו שאלה של ניהול ציבורי.

השאלות שנשלחו לעיריית חיפה

"אני עורך כתבה מקיפה על מצב התברואה באזור מרכז הכרמל, ואשמח לקבל את התייחסות העירייה והנתונים הבאים:

1. כמה עובדי תברואה מוצבים באופן קבוע באזור מרכז הכרמל?
2. באילו משמרות הם עובדים?
3. האם מועסקים באזור גם עובדי קבלן? אם כן, באיזה היקף ובאילו תחומים?
4. באיזו תדירות מתבצע ניקוי הכבישים והמדרכות, ובאילו שעות?
5. כמה מטאטאי רחובות פועלים באזור, ובאילו משמרות?
6. מי עומד כיום בראש אגף התברואה בעיריית חיפה?
7. האם העירייה מודעת לליקויי התברואה שעליהם מתלוננים תושבים בטיילת פנורמה? אם כן, אילו צעדים ננקטו או מתוכננים?
8. מה מצב תחזוקת הכבישים באזור מרכז הכרמל, והאם מתוכננות עבודות שיקום בתקופה הקרובה?
9. מהו התקציב השנתי הכולל של אגף התברואה בעיריית חיפה?

בנוסף, במסגרת אותה כתבה נעסוק גם בעבודות השיפוץ בגן מניה, ואשמח לקבל מענה גם לנושאים הבאים:

1. מהו התקציב הכולל של פרויקט השיפוץ?
2. מה כולל הפרויקט?
3. מהו לוח הזמנים המעודכן לסיום העבודות?
4. האם העירייה מעריכה שהשיפוץ יושלם לפני פתיחת פסטיבל הסרטים?

אודה לקבלת התייחסותכם בהקדם, לצורך שילובה בכתבה. תודה רבה."

לא ניתן מענה

—————————————————————————————————————-

הכתבה מבוססת על מסמכים רשמיים של עיריית חיפה, ובהם הצעת התקציב לשנת 2026, נספחי כוח אדם, פרוטוקולים ומסמכים פומביים, לצד תיעוד שטח מקורי שנאסף במהלך מספר סיורים. כל הממצאים משקפים את מצב הדברים כפי שתועדו במועד איסופם ואת המידע שהיה זמין בעת הפרסום. מטבע הדברים, המציאות העירונית משתנה, ותיקון מפגעים או קבלת נתונים חדשים עשויים להשפיע על התמונה. משום כך פנינו לעיריית חיפה בשורת שאלות מפורטות במטרה להשלים את התמונה העובדתית, וכל מידע רשמי, נתון או תגובה שיתקבלו לאחר הפרסום ייבחנו ויובאו לציבור בהתאם. מחויבותנו היא לדיוק, להקשר ולעדכון האמת לשעתה