החשמל יורד מתחת לאדמה, המחלוקת נשארת מעליה: פרויקט הענק ברוממה יוצא לדרך

שלב נוסף באחד מפרויקטי תשתית החשמל המשמעותיים בחיפה יוצא לדרך. החל מיום ראשון, 6 בספטמבר, צפויה חברת החשמל, בתיאום עם עיריית חיפה, להתחיל בעבודות להטמנת קו מתח עליון ברחוב מבצע יונתן ברוממה הישנה.

מאחורי העבודות, החפירות ושינויי התנועה עומד צורך תשתיתי ממשי. מערכת החשמל באזור הוקמה לפני שנים רבות, בעוד חיפה שמעליה השתנתה: שכונות התרחבו, הבנייה התעבתה, צריכת החשמל עלתה והדרישה לרציפות תפקודית הפכה בשנים האחרונות מסוגיה הנדסית כמעט שקופה למרכיב מרכזי בחוסן העירוני.

לפי חברת החשמל ועיריית חיפה, הפרויקט נועד להחליף תשתיות ותיקות, לשפר את אמינות המערכת וליצור טבעת חשמלית נוספת במטרופולין. טבעת כזאת מאפשרת גמישות גדולה יותר בהזנת אזורים שונים ובמקרה של תקלה עשויה לאפשר העברת אספקה דרך נתיב אחר במקום להותיר אזור שלם תלוי בנקודת הזנה אחת.

לחיפה יש לכך משמעות מיוחדת. עיר הררית, צפופה ומורכבת, המחזיקה בתי חולים, מנהרות, מערכות תחבורה, מוסדות ציבור ותשתיות מטרופוליניות, זקוקה לרשת חשמל המסוגלת להתמודד לא רק עם יום קיץ עמוס במזגנים אלא גם עם תקלה רחבה או מצב חירום.

למה בכלל להכניס קו מתח אל מתחת לאדמה?

להטמנה יתרונות ברורים. כבלים תת־קרקעיים מוגנים מפני חלק מהאיומים שפוגעים בקווים עיליים: רוחות, עצים, פגיעות מכניות וחלק מנזקי השריפות. הם אינם תלויים בשורת עמודים מעל הרחוב, משפרים את המראה העירוני ומפנים את המרחב שמעל הקרקע.

במקרה החיפאי, היתרון המרכזי אינו אסתטי אלא מערכתי. יצירת נתיב חשמלי נוסף יכולה לשפר את יכולת הגיבוי של הרשת ואת האפשרות לשמור על אספקה גם כאשר רכיב אחר במערכת יוצא מפעולה.

אלא שלתשתית תת־קרקעית יש גם מחיר.

כאשר מתרחשת תקלה בכבל הקבור באדמה, איתורה ותיקונה עלולים להיות מורכבים יותר מאשר בקו עילי. לעיתים נדרשים איתור מדויק של נקודת הכשל, פתיחת הכביש וחפירה עד הכבל. ההקמה עצמה יקרה ומורכבת, ובשכונות הכרמל היא פוגשת מתחת לאספלט מרחב שגם כך עמוס בצינורות מים וביוב, תקשורת ותשתיות עירוניות נוספות.

ומעל כל אלה מרחפת הסוגיה שהפכה לאחד ממוקדי המחלוקת עם התושבים: השדות המגנטיים.

הכבל קבור, השדה המגנטי לא נעלם

כבל מתח הקבור באדמה אינו פירושו היעדר שדות אלקטרומגנטיים. הקרקע והמבנה של המערכת מספקים מיגון יעיל מפני השדה החשמלי, אולם שדה מגנטי בתדר רשת החשמל אינו פשוט “נעצר” באדמה.

עוצמת השדה שאליו עשוי להיחשף הציבור תלויה בשורה של משתנים: הזרם העובר בכבל, מבנה וסידור המוליכים, עומק ההטמנה והמרחק בין התוואי לבין המקומות שבהם אנשים שוהים לאורך זמן.

וזה הבדל מהותי. השאלה המקצועית אינה האם הכבל “פולט קרינה” במובן הפופולרי של המילה. השאלה היא מה תהיה עוצמת השדה המגנטי בפועל בחצר, בסלון, בחדר השינה או במוסד ציבורי הנמצא בסמוך לתוואי, וכמה זמן עשויים אנשים להיחשף אליו.

הספרות המדעית בנושא אינה מאפשרת להפוך את הדיון לסיסמה לשום כיוון. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, סיווגה שדות מגנטיים בתדר נמוך כ”מסרטן אפשרי”, קטגוריה 2B, בעיקר בעקבות מחקרים אפידמיולוגיים שמצאו קשר סטטיסטי בין חשיפה ממושכת ברמות מסוימות לבין עלייה בסיכון ללוקמיה בילדים. עם זאת, קשר סיבתי לא הוכח, והמנגנון הביולוגי האפשרי אינו מבוסס באופן שמאפשר לקבוע כי חשיפה כזאת גורמת למחלה.

מכאן גם נובע הצורך בדיוק. לא נכון להציג כל כבל מתח תת־קרקעי כאיום בריאותי, אבל גם אין סיבה לבטל את שאלותיהם של תושבים המגלים שתשתית מתח משמעותית אמורה לעבור בסביבת ביתם.

תשמעו סיפור משפטי

הפרויקט מגיע לרחוב מבצע יונתן כשהקרקע הציבורית סביבו כבר רחוקה מלהיות שקטה.

31 תושבים מרוממה ומהרחובות הסמוכים הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה עתירה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עיריית חיפה וחברת החשמל. בעתירה הועלו טענות הנוגעות בין היתר להליך התכנוני, לתוואי שנבחר ולהשלכות האפשריות של העברת קו המתח בסביבה עירונית ובקרבת בתי מגורים.

בעקבות העתירה אף ניתן במהלך אוגוסט צו ארעי שעצר את העבודות. ב־31 באוגוסט ביטל בית המשפט את הצו הארעי, ולכן מבחינה משפטית ניתן בשלב זה להתקדם בביצוע.

חשוב להבחין בין שני הדברים: ביטול הצו שאסר זמנית את העבודות אינו דחיית העתירה ואינו הכרעה סופית בטענות התושבים. ההליך המינהלי ממשיך להתנהל.

במובן הזה, הוויכוח ברוממה גדול יותר משאלת החפירה ברחוב מסוים. תשתיות חשמל הן מערכת הנדסית, אבל כשהן עוברות בתוך שכונת מגורים הן הופכות גם לשאלה של תכנון עירוני, בריאות הציבור ושיתוף ציבור.

כדי להכריע בוויכוח בצורה עניינית נדרשים מספרים, ולא סיסמאות: מהו התוואי המדויק בכל מקטע, באיזה עומק יונחו הכבלים, מה המרחק שלהם מחזיתות הבתים וממקומות שבהם שוהים אנשים לאורך זמן, מהם הזרם המתוכנן והזרם המרבי, ומה מראים חישובי השדה המגנטי הצפוי בכל אחת מהנקודות הרגישות.

ולא פחות חשוב יהיה השלב שאחרי ההפעלה: מדידות בפועל והשוואתן לחישובים שהוצגו לפני הביצוע. שקיפות של הנתונים האלה יכולה להפריד בין חשש מוצדק לחשש שאינו נתמך במדידות, ובאותה נשימה לאפשר לציבור לבדוק שהמערכת שנבנתה אכן עומדת במה שתוכנן.

ביום ראשון גם הרחוב משתנה

בינתיים, עוד לפני שהוויכוח המשפטי יוכרע, תושבי האזור ירגישו את הפרויקט היטב בשגרת היום.

החל משעות הבוקר ביום ראשון יהפוך רחוב מבצע יונתן לחד־סטרי, והסדר זה יישאר בתוקף עד לסיום העבודות. בעקבות השינוי יבוטלו תחנות האוטובוס ברחוב מבצע יונתן לכיוון כיכר הפלמ”ח.

במקום השירות שייפגע יופעל עבור תושבי הרחוב מערך שאטלים ללא תשלום בחלק משעות היום.

לקראת תחילת הפרויקט קיימה עיריית חיפה מפגש עם תושבי הרחוב והאזור, שבו הוצגו חשיבות העבודות, שלבי הביצוע והשינויים הצפויים בהסדרי התנועה. העבודות עצמן מתוכננות להתבצע בשלבים כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בשגרת החיים.

יש כאן בסופו של דבר שני אינטרסים ציבוריים שאינם חייבים לסתור זה את זה.

חיפה זקוקה לרשת חשמל חזקה, מודרנית ומגובה. אחרי השנים האחרונות קשה להתייחס לשרידות אנרגטית כאל מותרות. הטמנת תשתיות ויצירת נתיבי הזנה נוספים הן חלק מהדרך שבה מטרופולין גדול מכין את עצמו לעשורים הבאים ולמצבי חירום שאיש אינו רוצה לפגוש.

באותה מידה, תושב שרואה עבודות תשתית משמעותיות מתקרבות לביתו זכאי להבין בדיוק מה עובר שם, מדוע נבחר דווקא התוואי הזה, מהן החלופות שנבדקו ומה צפויה להיות החשיפה בסביבת המגורים שלו.

ביום ראשון הכלים יעלו על הרחוב, התנועה תהפוך לחד־סטרית והכבלים יתחילו את דרכם מתחת לאדמה. החשמל אולי יורד מתחת לאספלט, אבל הוויכוח על הדרך שבה מעבירים אותו בתוך שכונות הכרמל נשאר, לפחות בינתיים, לגמרי מעל פני השטח.