אדריכלות בונה חוסן באוניברסיטת חיפה

מה ניתן לעשות אם תרחיש עלטה בעת מלחמה יתממש? והאם ניתן להפוך מרחב ציבורי פתוח למרחב מוגן? בימים אלה, בהם תושבי ישראל בכלל ותושבי הצפון בפרט, חוששים מפתיחת מלחמה בחזית הצפונית, סטודנטים לארכיטקטורה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה, תכננו פרויקטים שמטרתם להעניק לתושבים חוסן בטחוני. האתר שנמצא במרכז הפרויקט התיכנוני הוא מקום המפגש בין נחל הגעתון לרחוב הראשי בנהריה.

| עודכן: אפריל 18, 2024

קרדיט לפרויקט שדרות מבטחים: יובל לילך וליאור דקל-משעל

אוניברסיטת חיפה זוכה לתוספת חשיבותית בהצטרפותו של סטודיו מחקרי מתקדם בשנה ד', המשלב בין מחקר נושאי, הרצאות מומחים, ותכנון אורבני. בהנחיית פרופ׳ אדר׳ הדס שדר, פרופ׳ אדר׳ דוד גוגנהיים, וד״ר אדר׳ דן הנדל, הסטודנטים עורכים מחקר מעמיק בנושאי התכנון והתחדשות עירונית.

הסטודנטים בסטודיו עוסקים בחקירת נושא התכנון מתוך הבנת עמק עומק והתמקדות בתפיסת העולם שעומדת מאחורי כל פרויקט אדריכלי. הם מובילים חקירה מרתקת בנושא "חוסן", הכולל תת-תחומים מגוונים כמו חוסן קהילתי, בריאותי, אקלימי, ביטחוני ובטיחותי. תוצאות החקירה מתפרסות בהרצאות מומחים ובעיבוד אקדמי מקיף.

הסמסטר המקוצר הניב פרויקטים המאתגרים את בינוי הערים המסורתי. הסטודנטים פיתחו מרכזים עירוניים עתירי ירק, כדי להעניק למשתמשים חוסן נפשי, היות והמחקר הוכיח קשר בין נוף ירוק לבין חוסר נפשי; הם תכננו מרחבים מוגנים היוצרים רשת מעברים נוספת בעיר, המאפשרים קיום חיי שיגרה גם בעתות מלחמה; הם תכננו רשת של מבנים מוארים באנרגיה סולרית, כדי להתמודד עם תחריש האפלה בימי מלחמה תוך שימוש במשאב אקולוגי.

הפרויקט "שדרות מבטחים", שתכננו יובל לילך וליאור דקל-משעל בהנחיית פרופ' אדר' הדס שדר, התמקד ברחוב שדרות הגעתון בעיר נהריה והפיכתו למרחב ציבורי פתוח- מוגן. "כשהגענו לעיר, הרגשנו שרחוב שדרות הגעתון הוא הרחוב בעל הפוטנציאל הרב ביותר בעיר ורצינו לגרום לשוהים ולהולכים בו לחוסן. ידענו כי עלינו להפוך את המרחב הציבורי הפתוח למרחב מוגן. עלו בנו השאלות כיצד ניתן לתכנן מקום בעל חוסן בטחוני- מלחמתי מבלי לתת קונוטציה של מלחמה,רצינו שהוא יסתווה במרחב באופן טבעי ואורגני כאילו היה בו מאז ומתמיד" מספרות הסטודנטיותומוסיפות "ככל שמיפינו את הרחוב גילינו כי בשעת מלחמה, המקום אליו יתנקזו רוב האנשים הם
הדפנות הצידיות של הבניינים הקיימים, משום שיש משהו במקום הצר והעוטף שמרגיש והינו באמת מוגן יותר משטח פתוח. לכן, עלה לנו הרעיון לתכנן מרחבים מוגנים בין לבין הבניינים הקיימים, כאשר המרחבים הללו נראים כאילו הם שלוחות ירוקות שצמחו מנחל הגעתון שהוא הלב הפועם של הרחוב".


הפרויקט "תרחיש עלטה" שתכננו עוז טרבלסי, ניצן שלף ורוני רביב בהנחיית ד"ר אדר' דן הנדל, מתייחס לתרחיש האקטואלי בו מתקפת סייבר מפילה את רשת החשמל לטווח ארוך (תרחיש עלטה) ובהסתגלות והיתרונות של עיר שחיה בחושך לטווח ארוך. הסטודנטים/יות התבססו על האתגרים שמציב התרחיש כדי לעצב בנהריה סדרה של התערבויות מבוססות אנרגיה חלופית:
מבנייני מגורים שהופכים ל״בניינים מאירים״, דרך שבילי אופניים אוגרי אנרגיה ועד לפארק גחליליות שמשתמש בהיעדר זיהום האור כדי להציע שימוש חדש ואטרקטיבי לשטחים ציבוריים בעיר. באמצעות התערבויות אלה, הפרויקט מדמיין עתיד שלוקח את העלטה כהזדמנות לעירוניות חדשה, המתבססת על צרכי קהילה ליצירת זהות עירונית ייחודית.


ד"ר אדר' דנה מרגלית, ראש החוג לארכיטקטורה בביה"ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה:"בתקופה מטלטלת זו, סטודנטים ומנחים מהחוג לארכיטקטורה מנסים לגבש הצעות תכנוניות אשר ייסעו בבניית חוסן. מרגש לראות כי גם בעתות משבר גדולות כל כך, מצליחים הסטודנטים וחברי הסגל לגייס אופטימיות וכוח ומנסים להוביל אותנו לעתיד טוב יותר".

קרדיט לפרויקט שדרות מבטחים: יובל לילך וליאור דקל-משעל
קרדיט לפרויקט "תרחיש עלטה": עוז טרבלסי, ניצן שלף ורוני רביב

נושאים קשורים: אוניברסיטת חיפה, מחקר ישראלי, אדריכלות


מעקב
הודע על
guest
1 תגובה
Oldest
Newest הכי מדורג
פידבקים מוטבעים
ראה את כל התגובות
יעקב סלוביטקר

לבבי תרחיש העלטה מעוניין להציג פתרון ירוק תוך פתרון בעיה ארוטית במדינה