ליצנים רפואיים משפיעים על איכות השינה של ילדים

עד כמה השינה חיונית להחלמה ולהתאוששות? זה לא חדש. הבעיה היא שבעת אשפוז בבתי חולים, משתבשת בדרך כלל איכות השינה משלל סיבות, ויש לכך השלכות על המצב הרגשי והנפשי של המאושפזים, וכמובן גם על קצב החלמתם.

רופאת הילדים, ד"ר מאיה שמשי-ברש, בעת ששימשה מתמחה במחלקת הילדים שבמרכז הרפואי כרמל, החליטה לבדוק שתי שאלות, באמצעות מחקר תצפיתני, שנערך בין יולי 2019 – עד ינואר 2022, ובסיוע מנהל המחלקה, פרופ' גיורא פילר, רופאים נוספים במחלקה וליצן רפואי מעמותת רופאי חלום:

1. האם יש השפעה לליצנים רפואיים על איכות השינה של הילדים המאושפזים?
2. האם יש השפעה לנוכחות הליצנים הרפואיים לפני השינה על משך זמן האשפוז?

ד"ר שמשי ברש מתארת: "למחקר נבחרו ילדים מטופלים בגילאי 18-2 שנים, ששהו לפחות שני לילות במחלקה, ללא הפרעות שינה ידועות, ללא טיפול תרופתי שעלול היה להשפיע על שנתם, לא במצבים רפואיים כרוניים וללא פחד ידוע מליצנים. המחקר סיווגם לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול רפואי סטנדרטי ומפגש עם ליצן רפואי לפני השינה למשך 30 – 15 דקות באחד משני הלילות, ואילו הילדים בקבוצה השנייה שימשו קבוצת ביקורת, מתואמת לקבוצה הראשונה – לפי גיל, מין ומצב רפואי. ילדי קבוצת הביקורת לא פגשו ליצן רפואי לפני השינה. כל הילדים לבשו מכשירי אקטיגרף (דמוי שעון יד, מכשיר המתעד ערות או שינה). מהמחקר ניפינו ילדים ששוחררו מאשפוז לפני שהצלחנו לבחון את שנתם במשך שני לילות, או כאלו שעברו בית חולים או מחלקה, וגם ילדים, שהסירו את מכשיר ניטור השינה, נופו מהמחקר".

לדבריה: "ביקשנו לבחון האם נוכחות ליצן רפואי עם הילדים בסמוך לשינה מסייעת להירדמות מהירה יותר, להפחתת יקיצות ולהתעוררות מאוחרת יותר לאחר לילה של שינה. מכשירי הניטור סייעו לנו בהשוואה, וגם שאלונים שמילאו הורי הילדים. בדקנו גם את אורך זמן האשפוז של הילדים בשתי הקבוצות – בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת".

במחקר התקבלו תוצאות ברורות. אצל ילדי הקבוצה הראשונה (שבה בלילה אחד נכח ליצן רפואי לקראת שינה, ובלילה אחר הוא לא נכח), ניכר הבדל באיכות השינה בין שני הלילות. בלילה שלאחר נוכחות ליצן רפואי, ישן כל ילד/ה בממוצע 54 דקות יותר, בזכות הרדמות מהירה יותר, הפחתת היקיצות במהלך הלילה והתעוררות מאוחרת יותר.

בהשוואה בין שתי הקבוצות: קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת, ניכר פער של 72 דקות באורך שנת הלילה, שנבע מהירדמות מהירה יותר, בשוני במספר היקיצות במהלך הלילה וביקיצה מאוחרת יותר של ילדי קבוצת הניסוי ב- 27 דקות. גם לגבי משך זמן האשפוז – ניכר הבדל משמעותי. הילדים בקבוצה, שנחשפה לליצן רפואי ערב אחד בסמוך לשינה, השתחררו מהר יותר בכמעט יממה בממוצע! מאשר הילדים שלא נחשפו לליצן הרפואי לקראת שנתם.

פרופ' גיורא פילר, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי כרמל אומר: "ליצנים רפואיים פעילים בבתי חולים מזה זמן, ובקרב הצוותים הרפואיים שוררת מוסכמה כי יש להם תרומה ליומיום בהפחתת תחושות חרדה, פחד ואי נוחות אצל הילדים המטופלים. במחקר זה ביקשנו להוכיח באמצעים אובייקטיבים ובעזרת מדידה כמותית, איך פועלם משנה מהלכי מחלה ומצליח להשפיע על החלמה ועל זמני אשפוז בעקבות שיפור באיכות השינה בביה"ח. התוצאות שקיבלנו מוכיחות חד משמעית את חשיבות נוכחותם של הליצנים הרפואיים במחלקות הילדים".

הליצן הרפואי שליווה את המחקר במחלקת הילדים במרכז הרפואי כרמל הוא איתי רותם נחמיאס, מעמותת רופאי חלום (ששם הבמה שלו הוא ד"ר בטטה).

לדבריו: "לטובת המחקר התבקשתי להגיע בשעות הערב, לאחר ארוחת הערב, למחלקת הילדים בכרמל והסתובבתי בין הילדים שבקבוצת המחקר. שיחקתי איתם בטון רגוע ונעים, ששונה באופיו מהאינטרקציה עם ילדים במחלקה בשעות היום, סביב ביקורי רופאים ופרוצדורות רפואיות שמעוררות פחד וחרדה. הפרחתי בלוני סבון ליד הילדים ונהניתי מאינטרקציות נעימות ורגועות איתם וגם עם הורים ששוהים ליד מיטת הילדים במחלקה. המחקר התבצע במהלך תקופת הקורונה. חלק מהזמן אפילו נאלצתי להסתובב עם מסיכה על הפנים ואף אדום. ובכל זאת, התוצאות מעניינות ומרגשות".

כאמור, תוצאות המחקר התפרסמו לאחר מכן באחד מכלי התקשורת החשובים בעולם בתחומי המדע והרפואה: Scientific Report, שנקרא ע"י מיליונים ברחבי תבל. קישור לכתבה על המחקר:

https://www.nature.com/articles/s41598-024-52943-2