פרשת כי תבוא

כניסת שבת: 18:17
יציאת שבת: 19:22

לְמה מחנכת אותנו מצוות הבאת הביכורים?

הפרשה העוסקת בביאה אל הארץ נפתחת במילים: "והיה כי תבוא אל הארץ" (דברים כ"ו, א'). "והיה" – לשון שמחה, ההפוכה מן "ויהי" שהיא לשון צער. המילה "היה" היא בלשון עבר, ואילו תוספת ו' ההיפוך בתחילתה גורמת לה לעבור ולהיות בלשון עתיד – "והיה". משמע, שכאשר אדם מסוגל להפוך את העבר לעתיד – אז מופיעה השמחה. התורה פתחה אם כן את הכניסה אל הארץ בציון העובדה שמדובר בדבר משמח, וזהו דבר שאיננו ברור מאליו. יחד עם זאת, ישנן כמובן סכנות בכניסה לארץ, ובראשן – ההשתקעות בה. במצוות הביכורים נבחנת היכולת שלנו להבין שאנו איננו מכים שורשים לגמרי באדמה הזו, איננו משתקעים בה לגמרי, אלא אנו מכירים שהאדמה הזו ניתנה לנו ע"י הבורא ולו אנו נותנים את ראשית תבואתנו. הראשון בהיסטוריה להביא ביכורים היה הבל שהביא מן הראשית ומן המשובח שברשותו – "מבכורות צאנו ומחלבהן" (בראשית ד', ד'), ולעומתו קין עשה את ההפך. אלו הן שתי עמדות נפשיות מנוגדות, האחת מעמידה את הזולת במרכז, והאחרת את האדם. כאן מלמדת אותנו התורה שדווקא מי שמסוגל להביא את ראשית תבואתו אל מי שהוא הזולת המוחלט – הקב"ה – הוא זה שמסוגל לרשת את ארץ ישראל ולקבל את התורה (ששתיהן קרויות "ראשית"). על אף שהנטיה הבסיסית של האדם היא לא לתת לאחר, ארץ ישראל היא ארץ שתובעת אידיאליזם. הלא אילו היינו בוחנים רק את השיקולים המעשיים, ודאי שאין היהודים 'מרוויחים' משהותם בארץ ישראל, ההפך הוא הנכון. כל מעשינו כאן איננו עבורנו – "לא לנו ה' לא לנו, כי לשמך תן כבוד" (תהילים קט"ו, א'). ארץ ישראל במצוות הביכורים מוצגת אם כן כארץ התובעת מן האדם להיות אידיאליסט. ברגע שאתה רוצה להרוויח מכך משהו – מוטב שתחפש מקום אחר.

נוסף על כל אלה, מצות הביכורים מלמדת אותנו גם על התחדשות. האדם המביא את הביכורים אל בית המקדש יכול להיות אדם שאבותיו הם תושבים ותיקים הנמצאים בארץ למעלה מחמש מאות שנה. אותו אדם איננו מכיר שום ארץ אחרת מלבד ארץ ישראל, ועל אף זאת הוא אומר אל הכהן: "הגדתי היום לה' א-לוהיך כי באתי אל הארץ" (דברים כ"ו, ג'). כלומר, על מנת שארץ ישראל תמלא את תפקידה כראוי ועל מנת שלא נסיים כמו שסיימו הכנענים חלילה, עלינו לזכור תמיד שרק היום באנו אל ארץ ישראל, שיש בנו איזו התחדשות מתמדת ביחס אל ארצנו. לכן, התשובה שאדם צריך לתת כאשר הוא נשאל "מדוע אתה פה?" לא צריכה להיות: "מפני שנולדתי פה", אלא: אני חלק ממהלך היסטורי כולל בעל משימה הנוגעת בסופו של דבר לאנושות כולה, ומתוך כך אני חי בארץ ופועל בה.