פרשת וירא – "והאלוקים ניסה את אברהם"

מפרשי התורה כבר עמדו על השאלה, מדוע נחשב ניסיון העקדה כניסיון של אברהם – “והאלוקים ניסה את אברהם", ולא כניסיון של יצחק, הלא יצחק – הוא זה שהולך להשחט?

מצינו בזה כמה וכמה פירושים, כפי שיתבאר לפנינו. 

א. יצחק לא ידע מהנסיון 

ניתן משל מהחיים: יהודי מארץ ישראל, ניקרא לו ראובן, רימה אלפי אנשים. נטל מהם כסף, כביכול, על מכירת דירות וברח לחו"ל עם הכסף, הסתתר שם זמן מה, עד שיום אחד ניתפס ע"י השילטונות, אשר נענו לבקשת מדינת ישראל להסגירו. הוא מגיע לשדה התעופה מלווה באנשי ביטחון, עולה על מטוס אל על, בדרכו לא"י ומתישב ליד החלון. 

לידו יושב נוסע אחר בשם שמעון, שמעון יהודי תם וישר דרך כבר חודשים לא היה בא"י. הוא מתגעגע לאשתו ולילדיו ומשתוקק בכל ליבו להגיע כבר ארצה. המטוס ממריא. ראובן חושב לעצמו "אוי ואבוי אני מתחיל להתקרב לא"י" . ושמעון חושב: איזה יופי אני מתחיל להתקרב לארץ הנכספת… כשלפתע נשמעת הכרזת הקברניט "אנו כבר מעל קפריסין!” 

זה אומר: “אוי לי בעוד ארבעים דקות נוחתים", וזה אומר: “איזה יופי בעוד ארבעים דקות מגיעים". כבר רואים את החוף של תל-אביב, שלוש דקות לנחיתה… 

אברהם אבינו יודע שהוא הולך לשחוט את בנו בעוד שלושה ימים כל ד' אמות שמתקרבים – ההתרגשות גוברת. מתקרב הרגע שבו יצטרך לעקוד את בנו על גבי המזבח! 

מה יצחק יודע? בינתיים כלום רק אחר כך כששאל יצחק: הנה האש והעצים ואיה השה לעולה?” אמר לו אברהם: “אלוקים יראה לו השה לעולה, בני" ואז נודע לו שהוא הקורבן, אבל בנתיים הוא לא היה מודע לכלום. עד כדי כך שכתוב: “וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו", כביכול היה יצחק מעין סרח העודף בסיפור… הרי הוא היה העיקר כאן, ומה פשר לשון הכתוב "ואת יצחק בנו"? 

ופרשו בזה שבאמת אברהם אבינו לא סיפר על הציווי שניצטוה לא ליצחק ולא לשרה.

הוא אמר לשרה אימנו: אני הולך מחר להקריב קורבן במקום רחוק, נא הכיני לי צידה לדרך. לישמעאל ולאליעזר הוא הודיע: אתם תבואו איתי כי אני צריך עזרה. ומה עם יצחק? כרגע ניראה שיצחק ישאר בבית. למחרת, הורה להם ליכנס לעגלה, ואז הוא שואל את יצחק אבינו, כביכול בדרך אגב: רוצה להצטרף אלינו? ויצחק הסכים. אבא הולך להקריב קורבן, אלך גם אני איתו! ובמשך כל הדרך, כל אותם שלושה ימים, אברהם אבינו יודע שכל ד' אמות שפוסעים מתקרבים יותר למקום שחיטת בנו. ואילו יצחק יודע רק שהולכים להקריב קורבן. 

מה רע? של מי איפוא היה הניסיון? ברור: “והאלוקים ניסה את אברהם". 

ב. ניסיון מתמשך 

נסיונו של יצחק היה לזמן מועט ביותר, שכן מהרגע שיצחק ידע שהוא הולך להישחט עד שנישחט בפועל – חלפה שעה, אולי שעתיים. 

באו להר המוריה, בנו את המזבח, אברהם אביו עקד אותו על המזבח ובא לשחטו. אחרי השחיטה הכל ניגמר! הוא היה עולה מיד לשמי מרומים, לעמוד לפני כיסא הכבוד. 

הרב שמעון שטרית , רב בית כנסת הבבא סאלי 
ומרצה שיעורי תורה בוגרים ונוער