דגו מפתיע בכל פעם מחדש

העונה רק התחילה, דרוש זמן נוסף  למסקנות, אבל יש סימנים טובים. אם העונה הייתה נעצרת עכשיו, היינו קובעים שהמינוי של מסאי, לא רק שאינו חיסרון, אלא אפילו פורץ דרך - דגו לא פוחד מכלום,הקבוצה נראית טוב, תודה. צ'ארון שרי בגיל 35, טוב יותר משרי בגיל 30. רק שיימשך כך.   

| עודכן: ספטמבר 4, 2023

קרדיט: מכבי חיפה האתר הרשמי.

סוף-סוף מתחילה להגיע ההשוואה האמיתית בין מכבי חיפה של ברק בכר, זו שזכתה בשלוש אליפויות ברצף, לבין הקבוצה הנוכחית, נטולת "מלך המספרים" עומר אצילי וגם מוחמד אבו-פאני וג'וש כהן. נכון שאי-אפשר להשוות על פי מחזור אחד במרתון של עונה שלמה, המבחן הוא בעיקר ביכולת לייצר יציבות ,דבר שידרוש מכולנו להתאזר בסבלנות. אבל מה? יש סימנים טובים, אפילו סימנים טובים מאוד.

אנחנו עדיין בקילומטר השני מבין 42.195 ק"מ, שרץ המרתון חייב לעבור. אבל יש כבר אינדיקציה מסוימת, זו המשלבת בין ההופעות בליגת האלופות עד כה והמשחק האחד בטדי, מול הפועל ירושלים. למרות שעדיין מוקדם, המפתיע ביותר נכון לעכשיו הוא מסאי דגו, זה שרבים ניבאו לו כישלון בגלל הרזומה שלו שכמעט אינו קיים.  יכולות להיות דעות שונות, אבל  אותי "הילד", מפתיע בכל משחק מחדש.

אני עוקב אחריו מחוץ לקווים, מנסה לקלוט את דרך עבודתו ומתפעל מרוב החלטותיו. גם אם היה לו וותק ורזומה הייתי מתפעל, על אחת כמה וכמה כשמדובר בטירון לכאורה. לא, אין מדובר במהלך הזוי של  גל אלברמן, שהציע אותו לשחר כיורשו של ברק בכר, אלא במהלך פורץ דרך.

היו שטענו ולהערכתי מתוך קונספרציה בלתי הוגנת, כי דגו נבחר כדי להראות לברק בכר, שגם אחרים יכולים להוציא אליפויות עם החומר האנושי והמשאבים הכלכליים של מכבי חיפה. שטויות, אף אחד לא יקח מבכר את העובדה שמיקסם את המועדון שסבל מתקופת יובש ארוכה. להיפך, היה דרוש הרבה אומץ להפוך את מינוי דגו הצעיר (לא כל כך, 37), לעובדה מוגמרת, דווקא אחרי שלטון בכר, מפלצת התארים. לגל אלברמן, היה הרבה מה להפסיד בהצעה ובמינוי שסחף את שחר והתגלה כפורץ-דרך. אני עדיין מסייג, המבחן לא תם, אך כל הסימנים מראים כיוון חיובי.

הסיבה לשבחים עד עכשיו, אינה בהכרח הניצחון בטדי על הפועל ירושלים, אחרי שני הפסדים שהיו מולה בעונה שעברה. להיפך, 6 הנקודות שנגרעו מחיפה אשתקד בטדי, דווקא העלתה את רמת הכוננות אצל הירוקים. השבחים הם על היצירתיות, העירנות, המקוריות וחוסר הפחד של דגו, שמרשה לעצמו ללכת עד הקצה בהרכבים שלו, אפילו אם הוא מסתכן לפעמים. בימים אחרים היו אומרים שצ'ארון שרי, ליאור רפאלוב ודיע סבע, שלושה שחקנים טכניים ממדרגה ראשונה ברמה הישראלית, חייבים 3 כדורים כדי לתקשר ביניהם. ולא כך הדבר – כולם מחוייבים, לא מזניחים הגנה ומאמצים לעצמם אפילו מיתוג של לוחמים (כתוספת לטכניקה שלהם). 

לכאורה, שרי נתן באצטדיון משחק פושר יחסית לרמתו באחרונה – במשך חצי שעה, ירושלים הצליחה להעלים אותו ואז, במיומנות ובכישרון שלו, יצא מהבינוניות במספר מהלכים שהביאו לידי ביטוי את עליונות חיפה בשערים. הגבהת הקרן המדויקת לעבדולאי סק, תחילת המהלך שבו מסר לדין דוד ולבסוף הסתיים בבעיטה של סבע, לאחר הדיפת השוער. ולא דיברנו על הכדור החכם שהעלה מעל שוער ירושלים אדלאיי, שהסתיימה במשקוף. כל היבול הזה במשחק בינוני. שרי בגיל 35, טוב משרי שהגיע לחיפה בגיל 30. 

ומה על ענאן חלאיילי וההצעה שקיבל מיאנגבויז?, מוקדם מדי לצאת, בחור. שנה-שנתיים במכבי, עם הישגים ויציבות, יוציאו אותו לחו"ל מבושל יותר וגם ערכו הכספי יעלה. 

ואיזה קרב צפוי העונה בין הירוקים למכבי-זהבי ת"א…

קרדיט: מכבי חיפה האתר הרשמי.

נושאים קשורים: מכבי חיפה, ליגת העל


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *