"שלטון החוק הוא חלק חשוב מקווי המתאר של מדינת ישראל ועלינו לשמור עליו מכל משמר"

כנס חיפה למשפט נערך היום בפעם ה13 באוניברסיטת חיפה וסיכמה את שנת המשפט האחרונה ואת החידושים והשינויים במערכת המשפט.

בין הנואמים הבולטים היו נשיא המדינה יצחק הרצוג ששלח ברכה מצולמת, שר המשפטים גדעון סער שעלה לשיחה דרך הזום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, יו"ר אגודת עורכי הדין אבי חמי ויו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין תמי אולמן.

המשתתפים התייחסו בהרחבה לימים הסוערים שעוברת על מערכת המשפט הישראלית בייחוד עם השינויים שמתכננת להכניס למערכת הממשלה המיועדת.

יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי פתח את הכנס ואמר:

"שמחתי לשמוע שהדיון על פסקת ההתגברות נדחה למושב הקיץ. אני מקווה שזה לא דחייה של הקץ, שמאיים להפוך לסופה המר של הדמוקרטיה. אני מקווה שחברי הממשלה ישכילו לנצל את הזמן כדי להקשיב, לדבר וכדי לשקול את הדברים מתוך ראיה רחבה. אתם הממשלה של כולם: יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, חילונים, דתיים, גברים נשים להטבים. של כולם", כך אמר היום ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה, שעוסק השנה ב"דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור".

"כל שינוי צריך להיעשות בהידברות, כל תיקון חייב שיעשה בשיח, לא בכוחנות, לא בגחמה, לא באופן שרירותי ולא באופן פוגעני. אנחנו כאן כדי לעזור לכם לשנות את הנדרש שינוי, אבל לא נהייה בשום פנים ואופן קבלני הביצוע שלכם בהריסת הדמוקרטיה", הוסיף עו"ד חימי, שדיבר במושב הפתיחה של כנס חיפה למשפט של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון, המתקיים זו השנה ה-13 ברציפות, ונושאו השנה הוא "דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור", כחלק מחזון האוניברסיטה המחוייב לקיימות חברתית וסביבתית.

"היוזמות החדשות שהממשלה הנכנסת מתכננת, אליהן אנחנו נחשפים חדשות לבקרים, עולות על הדמיון. מסתבר שכל הנושאים הדחופים לאזרחי ישראל כמו יוקר המחיה, משבר הדיור, מאבק בעוני והאלימות כבר נפתרו ועכשיו נותר לטפל רק ב'אויבי העם' מס אחד: מערכות אכיפת החוק ובתי המשפט, שהן אלה שחוסמות את דרכן למשילות. גם אנחנו בעד משילות, תמשלו. אבל גם למשילות יש גבולות. משילות ללא גבולות זו עריצות. לגבולות האלה קוראים הפרדת רשויות. ככה זה בכל דמוקרטיה", אמר.

 עו"ד חמי דיבר על חשיבות הפרדת הרשויות ועל כך שבמשטר הישראלי, לדבריו, היטשטשה ההפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, מה שמגדיל את חשיבות עצמאות בית המשפט העליון כשומר על אותם גבולות בין הרשויות. "בדמוקרטיה הישראלית נותרה ראשות אחת לשמור על הגבולות, היא הרשות השופטת ובית המשפט העליון בראשה. זה לא הפתרון הדמוקרטי היחיד – אבל זה הפתרון שלנו במדינת ישראל לבעיה שמטרידה את כל הדמוקרטיות: כיצד לוודא שהרשויות הנבחרות לא יצברו כוח רב מידי, משחית ושיוביל לעריצות הרב ולרמיסה של זכויות האדם".

 "התבטאי לגבי דעתי על השינויים שעומדים להחריב את הדמוקרטיה ובמה זכיתי על שהבעתי את דעתי: בקללות וגם בהצעת חוק לביטול לשכת עורכי הדין. אני לא צריך להוכיח כלום ואתם לא תלמדו אותי מה זה בתי המשפט ומי הם שופטי מדינת ישראל. אני ואנחנו לא מפחדים, ויותר מזה, בעת הצורך נצא לרחובות להביע את מחשבותינו ואת רצוננו בשמירה על הדמוקרטיה. הצעות חוק כמו הצעת החוק לסגור את לשכת עורכי הדין לא ישתיקו אותי מלומר את דעתי. ציפיתי לשמוע קולות מהאקדמיה, הקולות נדמו. כל דברי הבלע והצעות החוק חסרות השחר והתקדים לא ירפו את ידי ואת ידי מערכת המשפט, אנחנו נמשיך בדרכנו לשמור על הדמוקרטיה הישראלית".

"אני מקווה ומאמין שראש הממשלה המיועד נתניהו מבין גם הוא את משמעות המהלכים ששותפיו מתכוונים לבצע. הוא יודע היטב שחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ושמירה על זכויות אדם, על בית המשפט העליון, על אופן בחירת השופטים הם אינטרס מדיני, בטחוני לאומי ובינלאומי של ישראל".

"לא תיתכן מדינה ללא משפט. שלטון החוק הוא חלק חשוב מקווי המתאר של מדינת ישראל ועלינו לשמור עליו מכל משמר. ולשמור מכל משמר את מעמדה ועצמאותה של מערכת המשפט והרשות השופטת. שיהיה ברור, שמירה על מערכת המשפט אין משמעה שלא מותר ולפעמים אף נחוץ לדון מחדש בחלוקת הכוח והסמכויות של הרשויות השונות", כך אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג במושב הפתיחה של כנס חיפה למשפט 2022 שנערך באוניברסיטת חיפה.

"כוחן של שלושת הרשויות הוא חלק ממערכת הכרחית ורחבה של איזונים ובלמים ועל שלושת הרשויות להיות קשובות זו לזו וביחד להיות מחויבות לעם כולו ולהמשך שגשוגה של מדינת ישראל". כאמור, נשיא המדינה הוסיף כי ניתן ואף נחוץ לעיתים לדון מחדש בחלוקת הכוח והסמכויות בין הרשויות השונות, ואמר כי, "שומה עלינו לעשות זאת בהקשבה, בדיון פתוח בשיח מכבד בהוגנות ואין חולק על כך שהכנס החשוב הוא הזדמנות לעסוק באתגרים ובהזדמנויות של מערכת היחסים הזו".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אמר בכנס:

"בעת הזו אנו נדרשים לערנות מוגברת. הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה – מה שמכונה לצערי "בליץ" החקיקה – אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. התמונה הגדולה חשובה. צבר ההצעות שעל הפרק, בוודאי אם ימומש בחופזה, שלא מתוך ראייה כוללת וארוכת טווח, עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון. המשותף לרבות מהצעות אלה, כנלמד מפרסומים, הוא הרעיון המרכזי של הסרת בלמים על כוחו של הרוב", כך אמרה היום היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה בכנס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה, שעוסק השנה ב"דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור".

היועצת המשפטית דיברה במושב "מצב אכיפת החוק בישראל" בכנס חיפה למשפט של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון, המתקיים זו השנה ה-13 ברציפות, ונושאו השנה הוא "דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור", כחלק מחזון האוניברסיטה המחוייב לקיימות חברתית וסביבתית.

לדבריה של עו"ד בהרב מיארה, היוזמות המבקשות לצמצם את כוחה של הרשות השופטת ושל של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ישנו את דמותו של השירות המשפטי הציבורי. "תהא לכך השפעה עמוקה על מידת המחויבות של המדינה לערכי החירות, השוויון ויתר זכויות הפרט. תהא לכך השפעה עמוקה על שמירת המנהל התקין בפעולתן של רשויות המנהל; ועל מעמדו של עקרון שלטון החוק. ההשלכות עלולות להיות מורגשות, באופן המוחשי ביותר בקרב אוכלוסיות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות".

לדבריה, בסמכותו של הדרג המדיני להוביל לשינוי, ותפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לו, "אך הרעיון לפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב, שגוי בעיני. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא אינו מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר"

לדבריה של היועצת המשפטית, הרעיון המסדר בהצעות החקיקה שעלו הן הגברת המשילות וכי אין חולק על כך שהעיקרון הדמוקרטי היסודי הוא שהדרג הנבחר צריך למשול. "אך יש להיזהר ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון". היא אף התייחסה לטענות על כך שהביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון והעובדה שיועצים משפטיים אינם מכהנים כיום כמשרות אמון הם אלה שפוגעים במשילות ואמרה, "מערכת משפט עצמאית ומשפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה. הם יסודות מרכזיים בדמוקרטיה הישראלית לביזור הכוח השלטוני ולהגנה על זכויות אדם. ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד. הא ותו לא.  דמוקרטיה בשם, אך לא במהות".

 לדבריה, בישראל דווקא הכוח של הכנסת ושל הממשלה הוא כוח עודף על פני הכוח של הרשות השופטת, בין היתר מכיוון שבישראל אין חוקה ומגילת זכויות מפורטת, ניתן לבצע שינויים משטריים ברוב קואליציוני רגיל – "כפי שאנחנו רואים בימים אלה ממש בכנסת", אמרה – אין הסדרה בחוק יסוד של תהליך חקיקת חוקי היסוד ועוד. "אל מול הכוח המשמעותי שבידי הממשלה והרוב הפרלמנטרי בכנסת, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים, איזונים והגבלות על כוח זה. ההצעות הנדונות יחלישו באופן משמעותי את הכוחות שמאזנים את כוחה העודף והייחודי של הרשות המבצעת: כך ביחס להקטנת מידת השפעתן של הזכויות הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעליהן אמורה להתגבר פסקת ההתגברות, אם תחוקק. כך ביחס לשינוי דמותו של השירות המשפטי ציבורי. שינוי המבקש להחיל תפיסה חדשה לפיה משפטני השירות הציבורי יחויבו חובת אמון אישית לדרג המיניסטריאלי, הפוליטי. בהצעות שעומדות על הפרק לא הוצעו מנגנונים לאיזון כוחו של הרוב ולהבטחת מחויבות המדינה לזכויות אדם.  ההגנה על זכויות האדם ושלטון החוק הם אינטרס ארוך טווח של הציבור כולו.  זהו המפתח ל"קיימות חברתית" ארוכת טווח. זה המפתח לעתידנו", אמרה.

היועצת המשפטית בהרב מיארה אף התייחסה לסוגיית קביעת המדיניות של הדרג המדיני, בכל הקשור למערכת אכיפת החוק ואמרה, "בסמכותו של הדרג המדיני להציב בפני מערכת אכיפת החוק יעדים עקרוניים ולהתוות מדיניות עקרונית. כך מקובל על הכול, מזה שנים. אין בכך כל חידוש. אין צורך בתיקון חקיקה כלשהו לשם כך. משום שממילא בכוחו של הדרג המדיני לקבוע מדיניות מיניסטריאלית, לא ברורה הטענה לפיה נדרש תיקון חקיקה להבהרת עניין זה. הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין. החלטות בנושאים אלה הן מהרגישות ביותר במדינה דמוקרטית. בכל הנוגע לחקירות פליליות; ולמדיניות אכיפה – אסור שתהא מרות על מערכת אכיפת החוק זולת החוק. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק. אם תיווצר, ולו תחושה, של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור

כנס חיפה למשפט של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף לשכת עורכי הדין – ועד מחוז צפון, מתקיים זו השנה ה-13 ברציפות ונושאו השנה הוא "דמוקרטיה וקיימות חברתית בזמן שבור", כחלק מחזון האוניברסיטה המחוייב לקיימות חברתית וסביבתית.

שר המשפטים המכהן גדעון סער, שאמור היה להגיע לכנס, נאלץ לשנות את תוכניותיו לאור העובדה שממש באותם הרגעים החלו במליאה הצבעות שנוגעות – בישירין ובעקיפין – בסוגיות שהכנס יעסוק בהן, ולכן הצטרף אל הנוכחים והנוכחות בשיחת זום. "כל יום מתפרסמת תכנית חדשה, ומטרת הפרסומים היא ליצור אילוף של הרשות השופטת ומערכת אכיפת החוק באמצעות הפחדה. הדרך היחידה להתמודד היא לא לפחד. אני מאמין שהרוב לא מזדהה ותומך בחוקים שמועברים ויועברו, וזה מחייב מאבק בלתי פוסק בכנסת ובאמצעים דמוקרטיים אחרים", אמר השר סער.

יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה עו"ד דב וייסגלס הביע בדבריו חשש גדול מ"התוכנית להרס מערכת המשפט", כפי שתיאר זאת. "אני חושש שהכנס בשנה הבאה כבר יעסוק במערכת משפט אחרת לגמרי מזו שהכרנו". עו"ד וייסגלס דיבר בעיקר על שינוי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון על פי שיטת הסניורטי ושינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים, כך שיהיה בה רוב לפוליטיקאים. "ביטול עיקרון הסיניוריטי יגרום לכך שכל שופט בבית המשפט העליון שיראה את עצמו מועמד לכהן כנשיא העליון לא ייחדל לפנות ולהציע את עצמו ולמעשה יעסוק בפריימריס לאורך כל התקופה על מנת להיבחר. אותו הדבר יקרה גם עם הועדה לבחירת שופטים, אם הרכב ישתנה כך שלדרג הפוליטי יהיה רוב, ואז הרעה החולה תחלחל גם לערכאות הנמוכות יותר. מי שירצה להתקדם יאלץ לשכנע, להסביר ולפנות לפוליטיקאים, ולא להעלות חלילה את חמתה של הממשלה בפסיקה שנויה במחלוקת".