חלה בקורונה שלושה שבועות אחרי החיסון השני – ונפטר

מרצ'ל יצחק מקרית חיים נפטר לאחר שלושה שבועות של מאבק בנגיף הקורונה. למשפחה ולרופאים אין הסבר איך הוא נדבק כשלושה שבועות לאחר שחוסן בחיסון השני. נכדתו כתבה בפייסבוק: "הוא שמר על עצמו במהלך כל השנה הארורה הזו, ועדיין נדבק; הוא עטה מסיכה, ועדיין נדבק; ותקשיבו לזה – הוא חוסן פעמיים, ועדיין נדבק"

מרצ'ל יצחק, בן 81 מקרית חיים, נפטר ביום שישי בקריה הרפואית רמב"ם לאחר שבועיים וחצי של מאבק בנגיף הקורונה. המקרה של יצחק אינו שגרתי, שכן הוא נדבק בנגיף שלושה שבועות לאחר שחוסן בחיסון השני.צילה ברוך, בתו של יצחק, מספרת על אדם פעיל, בריא וחיוני שעבד במשך כל חייו בעסק לשלטים שהקים לפני 52 שנים עד ליום שבו חלה. "אבא חוסן בחיסון השני ב-11 בינואר", היא מספרת, "ביום רביעי, 3 בפברואר, שלושה שבועות אחרי החיסון השני, הוא קם בבוקר לעבודה כהרגלו. בעבודה הוא הרגיש לא טוב וחזר הביתה. ביום חמישי הוא אמר לנו שזו סתם התקררות, ולמחרת הוא עוד היה יחסית בסדר. אחר הצהריים הוא שוב נחלש, ולמחרת, בשבת בבוקר, לקחתי אותו לעשות בדיקת קורונה.

ביום ראשון הודיעו לנו שהוא נמצא חיובי לנגיף, וביום שני הוא כבר קדח מחום ובקושי הצליח לנשום. הסטורציה שלו היתה 57. הפרמדיק של מד"א אמר לו שהוא לא מבין איך הוא בכלל חי עם סטורציה נמוכה כל כך. מצבו היה כה קשה עד שפינו אותו לבית החולים בניידת טיפול נמרץ ולא באמבולנס רגיל".לברוך אין מושג ממי אביה נדבק. "כולנו במשפחה מחוסנים בחיסון השני, אפילו האחיינים שלי שהם בני 16 מחוסנים", היא מספרת, "שמרנו על כל הכללים והקפדנו על ריחוק, בלי חיבוקים ובלי נשיקות. לרופאים אין הסבר איך זה קרה שהוא נדבק בנגיף אחרי החיסון השני. סטטיסטיקה, את יודעת".במשך כשבועיים וחצי היה יצחק מאושפז ברמב"ם. ברוך מספרת שהמשפחה ניסתה להשיג לאב את כל הטיפולים הניסיוניים: "אמרו לנו 'הוא אחרי חיסון שני, המחלה תהיה קלה, הוא יעבור את זה', אבל מצבו רק הלך והחמיר. למי לא הגענו ואת מי לא הפעלנו – אין טיפול שלא ניסינו".

ליאור ברוך, נכדתו של יצחק, כתבה הבוקר (ראשון) בדף הפייסבוק שלה: "זה לא עוד פוסט של 'לכו להתחסן', ואת מה שאני חושבת על מכחישי הקורונה, על מתנגדי החיסונים ועל שאר הבורים אשמור לעצמי הפעם. היום אנחנו קוברים את סבא שלי החזק, שגופו הותש מהנגיף. אם לא הקורונה, אני בטוחה שהיה חי עוד כמה שנים טובות. הוא היה נמרץ, חיוני, עצמאי ועבד כמעט עד יומו האחרון. הוא שמר על עצמו במהלך כל השנה הארורה הזו, ועדיין נדבק; הוא עטה מסיכה, לפעמים גם שתיים, ועדיין נדבק; ותקשיבו לזה – הוא חוסן פעמיים, ועדיין נדבק".עוד כתבה הנכדה: "במשך שלושה שבועות ארוכים וקשים סבא שלי נלחם בנגיף עד שגופו לא עמד בזה יותר. שלושה שבועות במחלקת כתר א' ברמב"ם הוא שכב בלי יכולת לזוז ובלי לאכול כי הוא לא היה מסוגל, והכי נורא זה שלא יכולנו באמת להיות לצדו.

גם במהלך הביקורים המעטים כל מה שיכול היה לראות זה דמויות ממוגנות ומנוכרות עם תג שם לזיהוי. בשעות הביקורים יכולנו לחבק אותו, ללטף ולנסות להרגיע, אבל רק מבעד לכפפות, מסיכות וחליפות התמגנות. רוב הזמן הוא היה לבד. לא יכולנו להחזיק לו את היד ברגעים האחרונים שלו כי זה לא היה בשעת הביקורים המוגדרת".את הפוסט סיימה ברוך במילים: "קורונה היא לא סתם עוד שפעת, זו מגיפה עולמית שגוזרת בדידות איומה על החולים בה, על משפחותיהם ובעצם על כולנו. הלוואי שכל אחד מאיתנו באמת יעשה מה שנדרש ממנו כדי שזה ייגמר כבר".יצחק נקבר היום בצהריים בבית העלמין בנשר בחלקה שהיתה שמורה עבורו ליד רעייתו המנוחה. הוא השאיר אחריו ארבעה ילדים ושמונה נכדים.