פרשת וילך

כניסת שבת: 17:51
יציאת שבת: 18:57

רבותינו הראו מקור לתחיית המתים מן התורה בפרשתנו: "ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך וקם". אמנם ביקשו המינים להשיב על טענה זו, כשהושמעה באזנם על ידי רבן גמליאל, והצביעו על כך שהמשך הכתוב הוא: "העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ", כך שיש לקרוא: "הנך שוכב עם אבותיך. וקם העם הזה".

אבל אין בדבריהם כלום, כי גם אם המילה "וקם" לא היתה כתובה, עצם השימוש בביטוי "שוכב" במקום "מת" משמעותו היא שבעיני הכתוב אין המיתה כי אם שכיבה, ושכיבה היא על מנת לקום, כלשון הכתוב "בשכבך ובקומך".

כך שיש כוונה נרמזת בהצמדת "וקם" ל"שוכב". גם יש לברר את כוונת הכתוב ממה שהשתמש בביטוי של קימה כדי לתאר את הידרדרות העם. והלוא ראוי היה יותר לומר "ונפל העם הזה וזנה" מאשר "וקם". אין זה אלא לרמוז שמשה עוד יקום כדי להציל את העם מנפילתו. אך אם נעמיק עוד, נראה שאין כל אפשרות שלא לראות בכתוב שלנו רמז ברור לתחיית המתים. כי כל קורא בלתי משוחד רואה שהכיוון הכללי של כל התורה הוא אופטימי, ומניח שאחרית הכל לטובה "להיטיבך באחריתך". ואילו המשתמע מהפרשה הוא שמכיון שמשה מת, אין חלילה תקומה לאומה. מכאן שיש הכרח שמשה ישוב ויעלה את כל ישראל אתו למדריגתו, ויהיו כל עם ה' נביאים.

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אותכם מכל חטאתיכם בפני ה' תטהרו"

נהגו עם ישראל קדושים לעשות פדיון כפרות אחרי ראש השנה.

כסף נועד להחזקת בית הכנסת.

ולשיעורי תורה נא לשלוח שמות של כל בני המשפחה והעשה לכולם פדיון כפרות

ניתן להעביר במזומן או בביט או במספר חשבון 424018 סניף 755 בנק הפועלים

בברכת גמר חתימה טובה- הרב שמעון שטרית