פרשת קורח

כניסת שבת: 19:22
יציאת שבת: 20:35

בפרשתנו אנו לומדים על המהומה שגרם קורח בעם ישראל.

בתחילת הפרשה, כאשר התורה מציגה בפנינו את קורח, היא מציינת את ייחוסו: "קורח בן יצהר בן קהת בן לוי". נשאלת השאלה מדוע מצאה התורה לנכון להזכיר את שמות אבותיו, הרי מעשיו הרעים של קורח יש בהם גנאי לאבותיו! הנה בגמרא (סנהדרין קט ע"ב) דרש ריש לקיש את הפסוק: "קרח – שנעשה קרחה (שנבלעו) בישראל, בן יצהר – בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהריים, בן קהת – בן שהקהה שיני מולידיו, בן לוי – בן שנעשה לויה בגיהנום", ומשמע שמעשיו של קורח אכן הוציאו שם רע על אבותיו!

מסביר אור החיים הקדוש שאת עניין אילן היוחסין ניתן להבין באופן אחר ולראות את ההשתלשלות כענפים:

הקדושה השתלשלה מאברהם אבינו ליצחק ואחריו ליעקב. מיעקב השתלשלו 12 ענפים שהם 12 השבטים, מענף לוי השתלשלו שלושה ענפים: גרשון קהת ומררי, וענף קהת הסתעף לארבעה: עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל, וליצהר היה את קורח. לפני החטא היה הענף של קורח ושורשו טהור, וניתן היה לדרוש את שושלתו בדרך טהרה: בן יצהר – שהיה מאיר לעולם כצהריים, בן קהת – שהיה מקהה שיני כל רואה גדולתו ומעלתו, בן לוי – שנתלווה מיום לידתו לקב"ה – ממש דרשה הפוכה מדרשתו של ריש לקיש! מעשיו של קורח גרמו לכך שהענף שלו הושחת ממנו עד החיבור ללוי.