פרשת נשא – היהלום וליטושו

כל העוסק בליטוש יהלומים מודע היטב לעובדה שכדי לסלק את פגמי היהלום הגולמי מבלי להזיק ליהלום עצמו, יש לסמן תחילה בדייקנות רבה את מקומו של הפגם שמבקשים לטפל בו, ולהשתמש בכלי ליטוש עדינים הבאים במגע רק עם המקום הפגום. עיקר אומנותם של מלטשי היהלומים האיכותיים מתבטאת ביכולתם לטפל כראוי בפגם עצמו, מבלי לפגוע בטעות בחלקים הטובים שבאבן היקרה. 
מלטש יהלומים חסר רגישות המסתער על היהלום בכלים מגושמים וחובט ללא מחשבה במקום הפגום, יאבד במהרה את הרכוש יקר הערך שבידו. עובד כזה, יפוטר ויסולק מיד מהעבודה המחייבת אחריות וזהירות רבה.
דברים אלה, הפשוטים לכל אדם בר דעת, נעלמים משום מה אצל הורים ומחנכים רבים, כאשר הם מנסים לתקן פגמים חינוכיים המתגלים ביהלום יקר הערך הנקרא: ילד.

בעיני הילד, עולם המבוגרים נראה בממדים גדולים ביותר. כאשר ילד שומע דברי ביקורת מאדם מבוגר, ובפרט מאחד מהוריו, הדברים נשמעים אצלו גדולים, ענקיים ועוצמתיים הרבה יותר מכפי שהם באמת אצל המבוגר.
על דרך המשל, המבוגר שומע את עצמו כפי שהוא דיבר, ואילו הילד שומע את הדברים, מההיבט הנפשי, כמו מרמקול רב עוצמה.
מבוגרים רבים התנסו בחוויית ביקור בבית ילדותם לאחר עשרות שנים שלא ביקרו בו. הם מופתעים לגלות שהכל נראה להם קטן בהרבה מהזכור להם. מובן שדבר לא השתנה באמת, הכל כפי שהיה. השינוי היחיד חל בנקודת התצפית שממנה מביט המסתכל.

בעיני הילד, עולם המבוגרים נראה בממד ענק. והדבר בולט יותר מכל, באופן שבו הוא רואה את הוריו. הם החשובים מכל בעולמו, וכל אשר יאמרו לו ייחרט עמוק בנפשו. אם הם יאמרו לו שהוא לא יגדל אם לא יאכל ירקות מסוימים, הוא בטוח שיישאר כל חייו בגובה מטר ועשרים. אם יגידו לו שהוא תלמיד חלש או עצלן, הוא יקבל זאת כאמת לאמיתה. המסר העובר מההורה אל הילד מוטמע בתוכו – בדיוק כמו שהסידן שבמזונו נספג בעצמותיו והופך להיות חלק ממנו. ומכאן האחריות הרבה של ההורים והמחנכים וכל אדם מבוגר, לשקול כל משפט וכל מילה הנאמרים ממנו לילד, הן מצד תוכנה והן מצד טון דיבורו, מבע עיניו ושפת גופו בעת הדיבור (על פי לשון מרפא עמ' 34).