פרשת במדבר – חג שבועות

בחג השבועות נהוג לקרוא את "מגילת רות". המחשבה על סיפור המגילה בו קיים עיסוק נרחב ביחס לגר ולנוכרי, מעלה שאלות מוסריות בנוגע ליחסה של החברה הישראלית לזרים ולפליטים החיים בקרבה. שאלות מוסריות אלה מתחדדות עקב הוויכוח הציבורי הסוער על גורלם של פליטי / מסתנני דרום תל אביב. ויכוח שמעמיד מראה חדה מול פרצופה וערכיה של מדינת היהודים.

מגילת רות היא אחד הסיפורים היפים בתנ"ך. הסיפור העתיק והיפה של רות, נעמי ובעז, מעלה את השאלה ואת האתגר המוסרי ביחס אל הזר. בתיאורים של שדות בית לחם בעת קציר חיטים, הקוצרים ועוזריהם, ערימות השחת וההתרחשות הקהילתית של אנשי שבט יהודה הנטועים על אדמתם בעת שלום, הוא תיאור מיוחד ומרומם. רות היא אלמנה מואבייה המחליטה, בניגוד לכל הגיון, ללכת עם נעמי חמותה, השבה אל ארץ כנען. נעמי, שחוזרת אל מולדתה כשהיא אלמנה וענייה, מודעת לצו המקראי שאומר : "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם" [במדבר כ"ג]. היא דואגת לרות כלתה מכיוון שהיא מבינה שאישה זרה, נוכריה וענייה, ממוצא מואבי, נדונה לאלמנות ולחיי עוני במקום אליו היא הולכת. אך רות לא מוותרת ובדרמה ספרותית מרתקת, הופכת הזרה, הפליטה והנוכריה לאשת איש עשיר ולסבתו של ישי, אביו של דוד מלך ישראל.