סליחה לאחרים ולעצמנו – טור מיוחד ליום כיפור

סליחה באופן מסורתי נחשבת לפעולה חיובית המעודדת מאוד ע"י ראייה דתית ופרספקטיבות אתיות מסוימות. בקשת סליחה והיכולת לסלוח הן חלק בלתי נפרד מחברויות וקשרים שיש לנו, והיא מיומנות חברתית חשובה. לעיתים האנשים הקרובים אלינו ביותר, הם אלו שעלולים ויכולים לפגוע בנו הכי הרבה ולהיפך. הסליחה נחלקת לשני סוגים, סליחה לאחרים וסליחה לעצמנו, ויש להם מספר רחב של גורמים משפיעים.

סליחה לאחרים באספקטים החיוביים, היא נחשבת למשהו שנכון לעשות מבחינה דתית מוסרית ואתית, שיכולה להביא אותנו לשחרור רגשי. תהליך ההתפייסות מוריד את רמות הסטרס שלנו (כעס למשל מקושר לרמות לחץ דם גבוהות יותר) ולגרום לאנשים הנוטים לסלוח, לסבול פחות מחרדות. בנוסף, סליחה עשויה לשפר את הסיפוק שלנו מהחיים ולהעמיק את היחסים הבין אישיים שלנו .

יחד עם זאת, באספקטים השליליים, סליחה היא נושא מורכב התלוי בסוג הפגיעה, ביחסים בין הפוגע לנפגע. במקרים מסוימים היא עלולה לחזק דפוסי התנהגויות מתעללות מצד הפוגע ועלולה לחזק התפשרות על הערכים של הנפגע כדי לשמר את הקשר. בנוסף, הנפגע חשוף ללחץ חברתי "לסלוח ולעבור הלאה" כדי לשמר קשרים חברתיים – למשל בתוך משפחה שבה התגלו מעשי התעללות. דבר זה עלול לגבות ממנו מחיר נפשי.
התמודדות עם המורכבות כדי להימנע ממורכבות זאת סביב סליחה, וכדי כן לאפשר את הרווח הנפשי והחברתי שהיא מאפשרת, הוטבע המושג של סליחה מותנת. ראייה זו של סליחה רואה בה פעולה מורכבת מצד הנפגע שמערבת את הרעיון שעל מנת לסלוח צריכים להתקיים תנאים מסוימים שעל הנפגע למלא. תנאים אלו כוללים: הבעת חרטה אמיתית, נקיטת צעדים כדי שהפגיעה לא תקרא שוב ופיצויו של הנפגע. צעדים אילו יאפשרו לסליחה להוות תהליך אמיתי של ריפוי ללא לחץ חברתי על הנפגע ואלו יאפשרו לו לקבל את התיקוף על הפגיעה שעבר. נוסף על כך, הם ימנעו חיזוק דפוס התנהגות מתעלל מצד הפוגע ויחזקו את יכולתו של הנפגע לחיות לפי ערכיו ולדאוג לבריאותו הנפשית והפיזית.

סליחה לעצמנו בניגוד לסליחה לאחרים – כאן מדובר בשני תפקידים אותם האדם ממלא בתוך עצמו: הסולח
והנסלח, הפוגע והנפגע. סליחה עצמית היא הכרחית לבריאותו הנפשית של הסולח מכיוון שרגשות של אשמה, כעס עצמי, ותיעוב עצמי עלולים לגרום לתחושות של דיכאון. יחד עם זאת, גם כאן עולה נושא המורכבות מכיוון שגם כאן הסליחה צריכה להיות מלווה בנטילת אחריות על הפגיעה בעצמי או באחר, ומלווה בשינוי התנהגות מזיקה לעצמי ולאחרים.

לעיתים, האדם יכול להיות מאד קשה וביקורתי כלפי עצמו ולכעוס על כשדברים לא הולכים כפי שרצה, אבל חשוב שיוכל לסלוח לעצמו על כך שכולם עושים טעויות, שאנחנו לפעמים מאכזבים את עצמנו או אחרים שחשובים לנו. כדאי ללמוד מטעויות שעשינו, ולא להתעלם מהן, אך גם לא לייסר את עצמנו בגללן. על מנת לסלוח לעצמו, מומלץ לאדם לעסוק בחשבון נפש, לקחת אחריות על מעשיו כלפי אחרים ועצמו, להבין את הסיבות שהובילו אותו להתנהג בצורה הפוגענית כלפי עצמו ואחרים ובמידת הצורך לפנות לטיפול בעת הצורך.

לסיכום, נושא הסליחה מורכב מאוד ואינו מסתכם בנכון או לא נכון. הדרך להתמודדות היא גישה מאוזנת שמושפעת מגורמים רבים. בסופו של יום, רגשות כמו כעס, אכזבה וכאב – הם רגשות טבעיים, שכאשר הם מתעוררים אצלנו, עלינו לאפשר לעצמנו להרגיש אותם, כי אם יש משהו שעלול לפגוע יותר בנפש שלנו מתחושות שליליות, הרי זו הדחקת רגשות. אם יש מסקנה אחת שעלינו ללמוד, היא שלא כולנו מתנצלים או סולחים באותה מידה, לכן מומלץ לגלות יותר הבנה וסובלנות כלפי אנשים שרואים וחושבים אחרת.