פרשת מקץ ושמונת ימי חנוכה

כניסת שבת: 16:11
יציאת שבת: 17:18

זמן רב בטרם קמה יוון, נקבעו שמונת הימים הללו לימים של אור (רוחני) גדול. עוד לפני חנוכת בית חשמונאי נקבעו ימים אלה לימי חנוכת בית ה', כי בכ"ה בכסלו נשלמה מלאכת בניית המשכן לכל פרטיה, אלא שחנוכת הבית נדחתה עד לראש חודש ניסן, החודש שנולד בו יצחק.

שמונת הימים הללו, מכ"ה בכסלו ואילך, נבחרו במהותם לימי חנוכת הבית, והבורא פרע להם את חובו בחנוכת בית חשמונאי. את פשר פריעת החוב נוכל להבין היטב, לאחר שנבחין כי קשר סמוי ועמוק קושר הדק היטב את שמונת ימי חג הסוכות אל שמונת ימי החנוכה.

בט"ו בתשרי, בחג הסוכות, החלה מלאכת הקמת המשכן, ובכ"ה בכסלו נסתיימה. התקופה שבין חג הסוכות לחנוכה היא תקופת ההקמה, כשמצדה האחד מאירים שמונת ימי החג ומצדה האחד מאירים שמונת ימי החנוכה.

מה היה לו לכ"ה בכסלו? מדוע הוטל עליו להמתין זמן כה ארוך עד שתבוא יוון ותטמא את המקדש וכליו, כדי שסוף סוף יוכל לצאת מן הכח אל הפועל ולהפוך לחג החנוכה.

"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". כתבו חז"ל במדרש: "תוהו" זו בבל "ובוהו" זו מדי, "וחושך" זו יוון שהחשיכה את עיניהם של ישראל בגזירותיהם, שהיו אומרים להם כתבו לכם על קרן השור שאין לנו חלק באלוקי ישראל".

חכמי תורת הסוד מסבים את תשומת לבנו לנושא: "קרן השור". הם כותבים כי בכך ביקשה יוון לעורר את קטרוג חטא העגל. בחטא העגל לא כפר העם, חלילה, במציאות הבורא. הן זה עתה חוו מול עיניהם את יציאת מצרים ואת מעמד הר סיני. אך היות שטעו וחשבו כי משה מת, אם כן, שוב לא ייתכן עוד קשר ישיר אל האלוקים, ויש צורך בגורם מתווך.