תיעוד נדיר בטבע – הזדווגות צבועים

| עודכן: פברואר 23, 2024


פקח רשות הטבע והגנים נעם יחיא, זכה לתעד מחזה מדהים של הזדווגות צבועים בסמוך לישוב גלגל, באמצעות מצלמה טרמית במשמרת לילה במילואים.

נעם יחיא סיפר: ״באמצע משמרת הלילה שלי במילואים, כשאני סורק את השטח במצלמה טרמית ראיתי לפתע תנועה חשודה, הבנתי שאני זוכה לתעד תיעוד נדיר של זוג צבועים בלילה. לאחר מספר דקות ראיתי שהם מזדווגים אירוע מרגש מאוד ונדיר לתיעוד.”

עזרא חדד, פקח רשות הטבע והגנים:
״פעילות הצבועים היא ברובה בלילה, הם נסמכים בעיקר על תקשורת כימית. צבועים מפוספסים נחשבים יחידאיים, אך ידועים מקרים של קבוצות קטנות שהתקבצו כדי להתרבות. הזכרים חיים בגפם או בקבוצות קטנות בטריטוריות גדולות יותר, כדי לאפשר להם להזדווג עם נקבות שבטריטוריות האלה. כל הצבועים מסמנים את תחומי המחייה שלהם באתרי צואה, הנקראים "בתי שימוש" בקרבת המאורה, ובהפרשות מבלוטות הריח האנאליות שלהם. הנחת הפרשות ריח על גבי אבנים, סלעים ושיחים. התדירות בה הצבועים מורחים את ריחם משתנה מאוד בין המינים השונים ובתוך המין. כאשר הם מגיעים לקרבה פיזית עם אחד מבני מינם, כל הצבועים גם מתקשרים ישירות האחד עם השני על ידי זקירת רעמתם וזנבותיהם, וכן על ידי רפרטואר עשיר של הבעות פנים. מבחינות רבות שפת הגוף של הצבועים דומה מאוד לזו הנצפית אצל הכלביים. גודלו של הרפרטואר הקולי, וכן החשיבות של התקשורת הקולית בחיים החברתיים, משתנה רבות בקרב הצבועים.

עזרא מוסיף כי הצבוע המפוספס נפוץ ברוב שטחה של ארץ ישראל מהחרמון ועד אילת. בשנים האחרונות גורם התמותה העיקרי של הצבועים הוא דריסה בכבישים, והסיבה לכך כי צבועים רבים נוהגים לאסוף פגרי בעלי חיים שנדרסים בכבישים ובכך הם מסכנים את עצמם ונדרסים. המין התאושש במהלך שנות השבעים של המאה העשרים ועד היום מצב האוכלוסייה בישראל די טוב. בישראל ובשונה ממקומות אחרים בעולם, הצבועים חיים גם בסמיכות לישובים ובתוכם. בשנים האחרונות נצפו צבועים מחפשים מזון בפחי אשפה בתוך ישובים.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת, העריך הזואולוג גיורא אילני את אוכלוסיית הצבועים בישראל ב-135-80 פרטים. בספר האדום שפורסם בשנת 2002, הוערכה אוכלוסיית הצבועים בישראל בכ-200 פרטים. בשנים האחרונות התרבו התצפיות בצבוע המפוספס בישראל, ונראה שאוכלוסיית הצבועים בישראל גדלה, יש דווחים ותצפיות רבות בצבועים שנכנסים לתוך יישובים כדי לחפש מזון באשפה שבני האדם זורקים. תצפיות נוספות דווחו גם במקומות שלא נצפה בהם בעבר או שהיה נדיר מאוד, כמו הכרמל, וכן בערים וביישובים במישור החוף המרכזי. ההערכה היא כי העלייה במספר הצבועים ובתפוצתם קשורה בכמויות האשפה שבני האדם משליכים, במספר הדריסות של בעלי חיים בכבישים כמו תנים, ובמספר פגרי הצאן והבקר וכן פגרי הציד שנותרים בשטח (לדוגמה חזירי בר), המושכים גם הם צבועים. גדר ההפרדה בגבולות ישראל תרמה בהגנה על הצבועים, ויצרה מקלט מהסכנות הרבות שאורבות לצבוע המפוספס.

בעשור האחרון עלה מספרם של הצבועים בישראל בצורה מרשימה והעדות לכך היא כמות הדריסות בכבישים, מנתוני מאגר רשות הטבע והגנים ומתצפיות נוספות בין השנים 2020-2008, נדרסו 520 צבועים בישראל וההערכות הן שאוכלוסיית הצבוע המפוספס בישראל מונה כ-1,000 פרטים.

קרדיט: נעם יחיא רשות הטבע והגנים

נושאים קשורים: רשות הטבע והגנים, צבוע


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *