"על חוט הסערה" – תערוכה חדשה בויצ"ו חיפה
מרצי החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה, פתחו את שנת הלימודים במחווה לסטודנטים. התערוכה, "על חוט הסערה", מתכתבת עם המציאות בה אנו חיים ומציגה עולם מבלבל ומתוח, שבו החורבן ניצב על הסף, אורב הן בתוך הפריים והן מחוצה לו. מוצגים בה אובדן אישי וקולקטיבי, אלימות, הרס ואסון שקרה כבר או שעלול לקרות. במקביל, לצד החורבן, מתקיים גם עולם שבו נוצרת אמנות, בוקעים אפרוחים, נבנים בתים על גבעות, ורוח האדם ממשיכה ומתעקשת לחיות, ליצור, לחשוב ולקוות.
מערכת כרמליסט | עודכן: ינואר 23, 2024
התערוכה "על חוט הסערה" מציגה את עבודותיהם של מרצי ומרצות החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז
האקדמי ויצו חיפה, כמחווה לסטודנטים הפותחים את שנת הלימודים. רוב היצירות בתערוכה נוצרו בעבר,
אך כולן משתקפות בהווה. זאת מאחר שתחושת האסון מרחפת פה מאז ומעולם – אסונות גדולים
ושברונות אישיים, מההיסטוריה הרחוקה או מהעבר הקרוב.
היצירה מאפשרת שתי תנועות מנוגדות – בריחה והיסט מהמציאות ובו זמנית קול החושף באופן נוקב את
המציאות המורכבת שלפנינו, גם כאשר אנחנו מעדיפים להסיט ממנה את המבט. אמנות מצליפה ומנחמת,
מטביעה בצער ובה בעת מפנה את המבט פנימה לעצמנו, לחיים, למה שעוד נותר וממלא תקווה.
אוצרים: תמר סצמסקי וראובן קופרמן
שמות המציגים: אסף אורן, יעקב ישראל, סשה פליט, עודד הירש, ערן חדד ברק, ראובן קופרמן, תמר
סצמסקי.
ערן חדד ברק, ראש החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה: "התערוכה "על חוט הסערה" מציגה מבחר עבודות של מרצי החוג לצילום ואמנויות המסך המשקפות דאגה, חוסר שקט וחרדה במקביל לאפשרות צמיחה והתפתחות מתוך טראומה. העבודות בתערוכה מצביעות על האפשרות ליצור מתוך כאב כחלק בלתי נפרד ממציאות חיינו. בנוסף כחלק ממעורבותו של החוג בחיי החברה והקהילה, הקמת התערוכה היא סימן נוסף למחויבותנו ליצירה ולמפגש בכל עת, גם בתקופה משברית וקשה בה אנו חיים".
התצלום: ג'לג'וליה, 2015 של יעקב ישראל, הוא חלק מסדרת תצלומים ששמו: ״לגיטימיות של נוף״ שצולמו בין 2002-2019. מדובר במחקר ויזואלי של הכפרים הערבים, הבדואים והדרוזים. במהלך הקונפליקט המתמשך הופכים הכפרים הללו לסמלים של ״האחר״ בעיני יהודים ישראלים רבים וכתוצאה מכך, הם מאבדים עם הזמן את מקומם בלקסיקון הוויזואלי שמייצג את המקום. ישראל, ממשיך בצעדי הצלמים שביססו את ההיסטוריה הוויזואלית של הדימויים שנעשו בארץ הקודש במהלך וסוף המאה ה-19, כגון פליקס בונפיס ופרנסיס פרית'.
יעקב ישראל, יוצא עם מצלמת ה-8X10 אינץ' בכדי לתעד את הכפרים המודחקים והנופים המרובדים הללו, שפעמים רבות נדחקים החוצה משדה הראיה. במרחב הגאוגרפי בו קורה תדיר שמתבלבלים בין גבולות פיזיים ונפשיים, שמתערבבים ונטמעים אחד בשני כמו המקום שמוצג בתצלום – שחולק, הוקצה והוקצה מחדש במהלך השנים כתוצאה ממאבקי כוח פוליטיים בעלי אופי דתי. באמצעות תצלומיו, מעמת יעקב ישראל את הצופים שלו עם הנראות של הנופים המודחקים הללו וההדחקה שלהם.
התערוכה מוצגת במרכז האקדמי ויצו חיפה, רח' הגנים 21, עד לתאריך ה-29.02.2024.
נושאים קשורים: תערוכה, ויצו חיפה, המרכז האקדמי ויצו חיפה