מסע בין 15 אליפויות

הקבוצה בהדרכתו הייתה מבריקה וטכנית, חוויית-צפייה, אך לא הגיעה לאזור התארים. ההתפוצצות הגדולה של מכבי חיפה הייתה ב-1961/2 במשחק השלישי  על גמר הגביע מול מול מכבי ת"א _ שני הראשונים הסתיימו בתיקו _  באצטדיון האוניברסיטה בירושלים, 2:5 אחרי 0:5 (0:5)במחצית. זה היה התואר הראשון של המועדון. במכבי חיפה כיכבו אז הקשר אהרון אמר שלטענת חלק מהאנשים שראו אותו, היה מתחרה חזק לאיל ברקוביץ' על תואר השחקן הטוב כל הזמנים של הירוקים. כמוהו, אברהם מנצ'ל "המהנדס" (במגרש) הבלתי נשכח.

——————————————————————————————————————–

אלא שכל אלה לא עשו את מכבי למלכת חיפה. העיר שנחשבה אז "אדומה" כסימן הכר פוליטי בראשות אבא חושי ומזכ"ל מועצת הפועלים יוסף אלמוגי הכל-יכולים הציעה  תנאים טובים יותר לכדורגלנים מהארץ וחו"ל. ביניהם זלטקו צ'ייקובסקי היוגוסלבי הנהדר ואחר אחר-כך המפציץ של לידס פיטר לורימור.

לאחר תנודות בין הליגה הבכירה לליגת המשנה, יוחנן וולך, מכוכבי הפועל ששיחק במונדיאל מכסיקו-70', עבר את הקווים וניהל את מכבי, וטען כי הגיעה העת לשינוי מנטלי. הוא מצא את האיש הנכון, שלמה שרף, אז מאמן רעב בשנות ה-40  לחייו ועם רזומה מבטיח. במקביל, נאבק נגד הכוונה להעביר את רוני רוזנטל להפועל בית-שאן. "עד היום רואים על גופי את השריטות מהגדר שנשכבתי  עליה", אומר היום וולך, שבגיל 78 עדיין מכהן כיו"ר לשכת הספנות.  הוא לקח את שרף לצפות בקבוצה  והצביע על הקשר אברהם אבוקרט  כמי שיעשה את ההבדל, לדבריו. הוא הגדיר כך: "זהו שחקן בלי מספרים, אבל בזכותו יעשו האחרים הרבה מספרים", שלמה שרף השתכנע.

——————————————————————————————————————–

האליפות הראשונה ב-1983/4 הייתה שילוב של שני גורמים.  הראשון, "תאונת דרכים" ספורטיבית של בית"ר ירושלים שכבר הובילה בהפרש 13 (!) נקודות והפסידו אליפות על קו המטרה. כמו היו רץ מרתון שהוביל ב-42 ק"מ, אך נעצר ב-195 המשלימים. השני, שיפורים פרסונליים ומנטליים. ציון מרילי הנהדר הגיע מהפועל ירושלים, וזאהי ארמלי בן ה-26(!) בעונתו הראשונה, סחפו. גם הפנתר אבי רן ז"ל, בין הקורות.

כשחיפה יצאה מאדני-הזינוק לאליפות ראשונה, כבר היה קשה לתפוס אותה. מיד לאחר האליפות הבכורה, הגיעה מיד השנייה, ובעונה השלישית, 1985/6 החמיצה אליפות שלישית ברצף רק בדקות הסיום משער שעורר מחלוקת של גילי לנדאו מהפועל ת"א.

בעיתוי מדהים וחופף לאליפות הראשונה, קיבלה מכבי חיפה את יבואן הרכב יעקב שחר כספונסר. ב-1992, מיד לאחר הדאבל הראשון (והאחרון נכון לעכשיו), שחר החל להשקיע סכומים שלא היו ידועים בכדורגל הישראלי. מיטב השחקנים עברו למכבי חיפה, ולעתים שיחקו בה 7 מתוך ה-11 הפותחים של נבחרת ישראל. במקביל, ניתנו לשחקנים תנאים מצוינים לאימונים, ממש מהפך שגרם להערכה המקובלת כי "מכבי חיפה היא אירופה בישראל"

דבר גורר דבר. בעונת 1993/4, עם איל ברקוביץ וראובן עטר  הנהדרים, חיפה סיימה עונה ללא הפסד, הבקיעה 95 שערים וזכתה ב-97 נקודות. יש אומרים כי הקבוצה הזו, בהדרכת גיורא שפיגל, הייתה המושלמת בכדורגל הישראלי לדורותיו.

המאה ה-20 הסתיימה ב-5 אליפויות,  אבל הייתה רק הפרומו למילניום הנוכחי. בעשור הראשון, בין 2000/1 לעונת 2010/11, חיפה לא רק זכתה ב-6 מתוך אליפויות, אלא התעקשה לקבוע תקדימים בכדורגל כחול-לבן.  דווקא בעונה שבו סיימה רק שנייה, ,2002/3, בעקבות עזיבת כוכבה הניגרי יעקובו אייגביני בחלון ההעברות בחורף, לאנגליה, היא רשמה היסטוריה איכותית  והפכה לישראלית הראשונה שהגיעה לשלב הבתים בליגת

האלופות. יתר על כן, היה זה גם הקמפיין המוצלח ביותר שהניב 7 נקודות, מקום שלישי במרחק ניצחון אחד (שלא הושג למרות הכוחות השקולים מול לברקוזן) משמינית הגמר. אולימפיאקוס ומנ.יונייטד (אמנם לא בהרכב מושלם( ספגו שלישיות על האפס. ולא במשחקי-בית בקרית-אליעזר, אלא בגלות ניקוסיה עקב הסיכון הביטחוני לשחק בישראל

העשור ההוא היה שיא  השליטה של חיפה.

בשנים 2000 ו-2001 מכבי חיפה החזירה שליטה בצמרת. אברהם גרנט, בטרם הפרק הבינלאומי המפואר של הקבוצה (עלייה ראשונה לשלב הבתים) ושלו (צ'לסי),הוביל שתי אליפויות ברצף. יוסי בניון נבחר לכוכב האליפות הראשונה בהן, וג'ובאני רוסו נבחר כשחקן העונה שלאחריה. ואם זה לא הספיק, רוני לוי שצמח במועדון כמאמן, בקבוצת הנוער, השיג שלישיית אליפויות כרצף ב-2003, 2004 ו-2005, ממש יומן למבצע ברק בכר בשנים האחרונוות.

אחרי השבתון הארוך בלי אליפויות הגיע אלישע לוי שהחזיר את הירוקה למקומה הטבעי, הראשון, ב-2008.  עוד שנתיים יחלפו ואותו לוי שבהמשך דרכו קיבל את המינוי כמאמן הנבחרת הלאומית, יזכה באליפויות שנייה ב-2010, כולל העפלה שנייה לשלב הבתים. בין-לבין, 2009, חיפה הדומיננטית הפסידה את האליפות בדקה ה-92 של המחזור האחרון להפועל ת"א.

הרבה כוכבים שיחקו בעשור הזה במכבי חיפה, אבל מעל כולם בלט יניב קטן, שהצלחותיו עברו כחוט השנים והדביקו את האליפויות השונות.

ואז, המוזות נעלמו למשך עשור. אפילו פתיחת אצטדיון סמי עופר המפואר לא פתרה מיידית. הכל, עד הופעת ברק בכר, עם שלוש אליפות ברצף בבאר-שבע, שהחזיר את הסדר על כנו. בהדרכתו, ב-2020/1 נערכה הקפת הבר-המצווה, ה-13, ואחר-כך עוד שתי אליפויות נהדרות.

זה קיצור תולדות 15 האליפויות. המטרה מעכשיו, ולא ברור אם תקרה כבר השנה, חייבת להיות המשי בשליטה שעשתה את חיפה  למלכת המילניום החדש.