בעל דירה ביטל חוזה שכירות בשל גזענות וישלם פיצוי

אישה ערבייה חתמה על חוזה שכירות בדירת מגורים בעיר עפולה. כעבור כשבוע מאז נחתם החוזה, ובטרם נכנסה השוכרת לדירה, הודיע בעל הדירה כי הוא מבטל את החוזה, הואיל ודיירי הבניין מתנגדים בתוקף לכניסת דיירת ערבייה לבניין. החוזה בוטל באופן חד צדדי. האישה כאמור היא ערבייה, אזרחית ישראלית, גרושה, אימא לשישה ילדים, מהם קטין אחד ובגירה נוספת המתגוררים עמה. התובעת מועסקת כמטפלת סיעודית ומתגוררת בעפולה בשכירות כ-8 שנים. הנתבע הוא הבעלים של דירת מגורים בעפולה. בעל הדירה פרסם מודעה באינטרנט לגבי הדירה. במקביל, במהלך חודש פברואר 2020 חיפשה התובעת דירה להשכרה באתר האינטרנט "יד 2". התובעת חיפשה דירה הנמצאת בסמיכות לדירה בה התגוררה אז, וזאת בשל הקרבה לבית הספר בו מתחנך ילדה הקטין.

האישה ראתה את המודעה לגבי הדירה ויצרה קשר טלפוני עם בעל הדירה. היא הודיעה לבעל הדירה מראש כי היא ערבייה (למרות שלא חלה עליה כמובן שום חובה כזו). לאחר מספר פגישות נחתם בין הצדדים הסכם שכירות. ביום החתימה נתן בעל הדירה לאישה מפתח כניסה לדירה כדי שתחל בניקיון ובהעברת חפציה האישיים. בהתאם לכך, הודיעה האישה על סיום תקופת השכירות בדירתה הקודמת ואף הזמינה ארזה את חפציה האישיים והזמינה שירותי הובלה.  

לאחר מספר ימים בעל הדירה עדכן את אחת הדיירות בבניין, המשמשת בוועד הבניין, בדבר השכרת הדירה לאישה וביקש להוסיפה לאפליקציית מחסום החנייה. למשמע שמה של שאישה, הדיירת שאלה את הנתבע האם האישה ערבייה והוא אישר זאת. עוד באותו היום נכתבו בקבוצת הווטסאפ של הבניין הודעות שיימינג לגבי האישה, גידופים כלפי בעל הדירה והצהרות כי הדיירים לא יתנו לערבים להיכנס לבניין וכי בכוונתם למרר לתובעת את החיים עד שהיא תברח מהבניין. בעקבות ההודעות הנ"ל הודיע בעל הדירה כי הוא אינו מתכוון לנהל מלחמות וכי הוא מתבייש שדיירי הבניין הם גזענים, אך הם ניצחו. הוא הודיע לאישה כי לא ניתן לקיים את החוזה ואולם היא אמרה שאינה חוששת כלל וכי אם דיירי הבניין יכירו אותה הם יתרצו. בעל הדירה הודיע לה בכל זאת שהחוזה מבוטל, הוא החליף צילנדר והאישה נאלצה לבטל את ההובלה ולהישאר בדירתה הקודמת שנה נוספת בלית ברירה. 

בית משפט השלום בעפולה קבע כי אם האישה ידעה על התנגדותם של דיירי הבניין ועל כוונתם למרר את חייה, ובכל זאת עמדה על קיום חוזה השכירות, צריך היה לאפשר לה לקיים את החוזה. על כן, נוכח רצון האישה וכוונתה המוצהרת להיכנס לדירה לא ניתן לומר כי קיום החוזה היה בלתי אפשרי, כפי שניסה בעל הדירה לטעון. החוזה הופר ובוטל על ידי בעל הדירה באופן חד צדדי ולכן עליו לפצותה. בית המשפט העמיד את גובה הפיצוי (בגין ביטול חוזה, עוגמת נפש, שכ"ט עו"ד ואגרה) בסך כולל של 30,137 ₪.