קופת חולים כללית תפצה אחיות שנולדו עם מומים

שתי בנות, אחיות, תבעו את קופת חולים כללית ומשרד הבריאות על "הולדה בעוולה". שתיהן סובלות ממחלה נוירולוגית אשר מתבטאת בתת התפתחות מולדת של "צרבלום"/ "המוחון"/ "המוח הקטן". ברור כי, הגן של המחלה לא ידוע ולא ניתן לאבחן אותו באמצעות בדיקת מי שפיר. מדובר במחלה שמוגדרת כ- Congenital Non Progressive Cerebellar Ataxia  או CNPCA. המחלה למעשה מקבלת ביטוי רק לאחר הלידה, בין היתר כאשר מתגלים טונוס שרירים נמוך, איחור התפתחותי, חוסר קואורדינציה של שרירי התנועה החיצוניים, הפרעות דיבור, היעדר תיאום יד עין, הפרעות עיניים והפרעות קוגניטיביות.

האם לא נשלחה ליעוץ גנטי ולביצוע הבדיקות הדרושות. במקרה של האחות הראשונה, נקבע, כי לשם הפנייה ליעוץ גנטי לא היה כל צורך באבחון מדויק של המחלה. די היה באפשרות סבירה שמדובר בסימפטומים הנובעים ממקור מוחי- כדי שהאם תשלח לסקירת מערכות מכוונת עוד טרם הבדיקה המאבחנת. על הגורמים שטיפלו באם היה לשלוח אותה בדחיפות לבצע סקירת מערכות מכוונת של המוח והצרבלום או לבדיקת MRI עוברי, שהרי תוצאות הבדיקות הצביעו על כך שהיא סובלת ממום חמור במוח. לא ברור מדוע הרופאה לא פעלה על מנת ליידע את האם ולהסביר לה שעליה לפנות באופן מייד לייעוץ גנטי. אצל האחות השנייה כבר ברור היה שהיה צריך לשלוח את האם לביצוע סקירת מערכות מכוונת בשל המום שנתגלה אצל אחותה וכן לשלול בעיה מוחית, כלומר, לבצע סקירה מכוונת של המוח. 

טענת הנתבעים, כי הרופא בקופת חולים איננו אחראי שכן המעקב נעשה בטיפת חלב- איננה מתקבלת על הדעת. גם אם היו גורמים רשלניים נוספים- אין רשלנותם מבטלת את רשלנותו של הרופא אצלו היא ביקרה. חובתו של רופא נשים היא לשאול בדבר ההיסטוריה המשפחתית ולהפנות לבדיקות בהתאם. תפקידם של הרופאים המטפלים לקחת אנמנזה, לשאול את השאלות הנכונות, לבקש את המסמכים הרלבנטיים ולהסביר לאישה ההרה את האפשרויות השונות העומדות בפניה.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע, כי מחדלי קופת החולים מהווים רשלנות כלפי האם. אילו היא הייתה נשלחת, במהלך ההיריון, לביצוע סקירת מערכות מכוונת, ואילו הבדיקה הייתה מבוצעת כראוי, היה ניתן לדעת האם המחלה החלה כבר בהריון או לא. בית המשפט קיבל את הסבריה של האם, כי אילו הייתה מגלה כי האחות השנייה חולה באותה מחלה כמו הראשונה, היא הייתה מפסיקה את ההיריון. האם ציינה, כי לו ידעה שמשהו לא בסדר, היא הייתה מפסיקה את ההיריון אפילו יום לפני הלידה. האם רצתה להבטיח שהעוברים יהיו תקינים. לכן, בית המשפט מצא, כי קיים קשר בין רשלנותם של הגורמים ברפואיים לבין הלידה של האחיות עם המומים. 

הנזק- לאחות הראשונה, שהשתלבה בויצ"ו- נקבע כי הנזק קטן יותר מאשר לאחות השנייה אשר הוגדרה כבעלת נכות של 100% והיא תמיד תזדקק למידה של השגחה. הנזק הוא גם בהתייחס לעבר, לעוגמת הנפש, לניידות, דיור, אובדן השתכרות וכו'. על כן, בית המשפט פסק פיצוי בסך כולל של 13,155,404 ₪ (+הוצאת משפט).