המהנדס מעמק הסיליקון והאנרג'ייזר

ג'וש כהן המצוין, מוחמד אבו פאני שמחבר את הקבוצה ושלד מקומי ירוקש, מובילים את מכבי חיפה לעבר אפשרות לתואר הנכסף אחרי עשור • יוחנן וולך, חיפאי בינלאומי לשעבר, מסכם ל"כרמליסט" יותר משליש עונה

יותר משליש הליגה כבר אחרינו ומכבי חיפה אחרי עשור יבש מצליחה, סוף-סוף להוביל את הליגה בהפרש בולט. הגיע הזמן לעשות סיכום שליש, עם דגש על 4 מהקבוצות המסקרנות בכדורגל הישראלי.

כיוון ש 36 אחוז ממשחקי ליגת (הקורנה) הם כבר  מאחורינו אפשר כבר לערוך סוג של סיכום ביניים וניסיון לצפות פני עתיד. בראש וראשונה ניתן להבחין שהקבוצות שאותן מלווה קהל קטן יחסית יצאו נישכרות מהעובדה שהמשחקים נערכים ללא קהל. אני מניח ששום שחקן לא יכחיש את הרגישות שלו לתגובות הקהל במהלך המשחקים. יש שחקנים בודדים  שמנסים "להיאטם" לתגובות הקהל אבל מניסיוני האישי זה מצב בלתי אפשרי.

אני מבקש להתרכז במצבן של ארבע  קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות עקב היריבות רבת השנים ביניהן במאבק על האליפויות וכמובן נטיית הלב שלי שמכבי חיפה תשבור העונה בצורת של עשר עונות רצופות.

מכבי חיפה – הקבוצה היחידה שהצליחה לאחר כ 10 שנים קשות להוביל כעת בצורה משכנעת את טבלת ליגת העל . זאת למרות שאיננה נתמכת על ידי הקהל הגדול בארץ שהוא משך עשרות שנים חלק אנטגרלי של הקבוצה.  לכן ההישג שלה כפול ומכופל . על הבסיס של הקבוצה שמשך שנתיים טופחה על ידי המאמן היוצא מרקו בלבול הצליח המאמן הנוכחי ברק בכר עם מספר שינויים קטנים וקצת יותר יצירתיות להגיע להישג המרשים הנוכחי. ההצלחה היא בעיקר בשתי נקודות מקצועיות. . "הפגיעה בול" בשחקן אמצע השדה רודריגז שמגלה רמה אישית וקבוצתית מאוד גבוהה מעל ליכולת שחקנים ישראלים באותו תפקיד. רודריגז הוא שחקן שקורא מהלכים הגנתיים והתקפיים מראש בצורה יוצאת דופן ולכן הוא גם מאוד יעיל וגם  מצליח להיות חסכן בתנועות שלו במגרש. לצידו משחק השנה בנוסף לנטע לביא "האנרגייזר" מוחמד אבו פאני. מבנה הגוף הנמוך והיציב שלו והכושר הגופני הבלתי רגיל שלו יוצרים השלמה לרודריגז ולנטע לביא. בשונה מרודריגז ששומר על עמדתו אבו פאני נמצא בכול פינה במגרש ויוצר חיבור מצוין בין כול חלקי הקבוצה. בעבר עשה זאת אשכנזי שהיה פצוע בתחילת העונה ואיבד בשלב זה את מקומו בהרכב הראשון. . היתרון הנוסף של מכבי חיפה היא העובדה שבסגל הקבוצה  נמצאים כיום  11בוגרי קבוצת הנוער של מכבי חיפה .מתוכם שישה שחקנים שחקני הרכב ושלושה מחליפים קבועים. להוסיף לעניין  נופך אישי, אני מקווה מאוד שקצב צבירת הנקודות הנוכחי יימשך ואולי אפילו קצת ישתפר. עם גיבור הקבוצה הנוכחי מהנדס המחשבים מעמק הסיליקון  שבקליפורניה  השוער יהושוע(ג'וש) כהן אפשר  כבר לצפות להמשך שער נעול  עד המחזור ה 36 בליגה ואולי גם לחלום סו"ס על אליפות.

מכבי תל אביב – הקבוצה נחלשה מקצועית בעקבות שני אירועים. הקבוצה איבדה גם את המאמן הקפדן  ולדימיר  איביץ' וגם את "בוגרי" אירוע הקטינות השחקנים מיכה דויד ועומר אצילי. הרושם שלי מהיתרונות של איביץ' היו האימונים האנטנסיבים והקשים פיזית והעובדה שכול שחקן ידע בדיוק את מקומו מקצועית, חברתית ומשמעתית.  לקבוצה היה סגל עמוק יחסית  ולא היו שום "הפרות משמעת" מקצועיות במהלך משחקי הליגה בשתי העונות הקודמות. . את ההצלחה האחרונה במשחקי הליגה האירופית ניתן לייחס עדיין "לירושה"  המקצועית שהמאמן ולדימיר איביץ' השאיר מאחוריו. התרת הרסן היחסית של דוניס והלחץ הפיזי של המשחקים בגביע אירופה הביאו לדעתי לחולשה היחסית של הקבוצה  במשחקי הליגה. המאמן הנוכחי מר פטריק ון לוון משאיר רושם קשוח בדומה  לולדימיר איביץ' . לדעתי הוא חסר ניסיון באימון קבוצת כדורגל בוגרת ברמה המחייבת של מכבי תל אביב שמשחקת בשתי מסגרות ברמה גבוהה דבר שעלול לפגוע בהישגי הקבוצה. . התבוסה שמכבי תל אביב הנחילה להפועל תל אביב איננה בהכרח מעידה על היכולת המשופרת של מכבי תל אביב אלא בעיקר על החולשה של הפועל תל אביב. 

מ.ס.  אשדוד –לדעתי בולטות  בקבוצה שלוש  נקודות  מדובר בקבוצה :

–   צעירה יחסית שמבוססת  על  הרכב שחקנים דיי קבוע  כבר  מספר שנים. , עם מאמן מאוד מאוד  מנוסה, צעיר  וחברותי בגישתו  לשחקנים וגם מאוד יצירתי. 

-שמסורתית העין המקצועית המתמשכת בקבוצה(מר ג'קי בן זקן ?)מצליח להביא לקבוצה זרים ברמה יחסית גבוהה לליגת העל. . 

-שהקבוצה ממילא משחקת כול השנים ללא קהל בית. לכן השחקנים מקבלים את המצב הנוכחי של משחקים ללא קהל כדבר טבעי ביותר והדבר נותן להם יתרון יחסי מסוים מול הקבוצות האחרות.  

הפועל תל אביב – מאז שבלחץ אוהדי הקבוצה מכר מר אלי טביב את הבעלות על הקבוצה בשנת 2012 הקבוצה  סובלת מאי שקט קטלני הן ניהולי והן מקצועי. לתוך האי סדר הזה נכנסו ברגל רמה לפני שנתיים האחים לבית ניסנוב.  מחד גיסא מגיע לאחים ניסנוב   יישר כוח על כך שהם היו מוכנים בכלל  ליטול על עצמם את המטלה הבלתי אפשרית של ניהול קבוצת הפועל תל אביב. מאידך גיסא הרושם שמתקבל אצלי הוא שהגישה של ההנהלה היא של אוהדים ולא בדיוק של מנהלים. הפועל תל אביב במושגים ישראלים היא אימפריה של  כדורגל בכול היבט. הישגי עבר בלתי רגילים  בארץ ובחו"ל.  שחקניה משך שנים רבות הם מעמודי התווך של נבחרת ישראל בכדורגל(ובכדורסל). יש לה כבר 60 שנה איצטדיון ביתי מפואר. יש לה מחלקת נוער מצוינת  לאורך שנים רבות ויש לה את הקהל הקנאי ביותר וגם השני בגודלו בארץ. 

השאלה שנישאלת היא מה בכול זאת כבר מספר שנים  לא "עובד" בקבוצה שכרגע מוצאת את עצמה במקום האחרון בטבלה. הרושם שמתקבל אצלי לפחות הוא שקיימות  בקבוצה מספר נקודות קשות. כגון:

 היעדר רציפות והמשכיות בניהול הקבוצה,

היעדר קביעת מטרות מקצועיות ברורה ומוסכמת של הבעלים והמאמנים

, חולשה רצינית מול לחץ האוהדים והתקשורת וכתוצאה מכך ניהול  הקבוצה בידי  "אוהדים"  מסורים מאוד שמתקשים להפריד בין אהדת הקבוצה לניהול הקבוצה.

 הדבר בולט בעיקר בבחירה הקטסטרופלית של  השחקנים הזרים  בשנים האחרונות

ליבי ליבי איתם ואני מקווה שלא כמו בעונת 1988/9 הקבוצה תתעשת ולא תנשור בתום העונה לליגה הלאומית. מקומה עקב האפיונים של הקבוצה קודם לשנת 2012 בצמרת הכדורגל הישראלי.