הבאראק היכה פעמיים:מכבי נפרדת מאירופה בגאווה

אחרי השער הדרמטי של באראק, בשניה האחרונה במשחק הראשון בבודפשט,הבנתי במובן מסוים שזהו אקורד הסיום של העונה האירופית של מכבי. המשחק הקודם היה שווה כוחות ומכבי גם הייתה יכולה לנצח אותו במובן מסוים, אבל העייפות והאדום של "שואו" טרפו את הקלפים, ופיורנטינה הגיעה למשחק הבית עם רוח גבית ובמומנטום.

מסאיי דגו מאילך, העלה הערב מערך שעל הנייר לא כיוון לניצחון בכל מחיר עם 3-5-2, עם שלישיית בלמים נהדרת של שימיץ',סק וגולדברג, אך קדימה מהם את פיינגולד,סונדגרן, קורנו ומוחמד, כך שקשרים טבעיים לא באמת עלו בהרכב וניכר שדגו ויתר על הפאן ההתקפי במשחק. אפשר להבין את המאמן שרוצה לשמור על שחקניו וצריך להתרכז בליגה, שם המטרה קריטית, בעיקר לאור המעורבות המוגזמת והלא הגיונית של בית הדין בהורדת הנקודות לקבוצות.

מי שצפה במשחק הערב, הבין שפיורנטינה לא קבוצה טובה יותר ממכבי חיפה, במקרה הטוב היא שוות כוחות וגם בהרכב מחליפים ירוק, לא ממש סיכנה את שערו של שריף כיוף, אלא שבמחצית הראשונה, מכבי חיפה כלל לא איימה לשערה מלבד השער שנפסל בעמדת נבדל מוצדק.

גם כשהכל נראה כבר גמור, מכבי כמו מכבי של העונה, הצליחה להוציא יש מאין עם גליץ' לחימה של גולדברג, שסידר לחלאיילי את השוויון בדקה ה-87, אך זה היה כבר מאוחר מדי ולמרות תוספת זמן של 5 דקות, הירוקים כבר השלימו עם סופה של עונה מופלאה מעבר לים.

הסיבה שאני יכול להגיד בביטחון שהעונה הזאת היא אחת המוצלחות של מכבי למרות שלא העפילה לליגת האלופות על אף שהייתה כפסע משם, היא כדלהלן: כנגד כל הסיכויים, פגרת מלחמה שגרמה להפסקת הליגה ליותר מחודש, רשימת פצועים לא נגמרץ ולו"ז משחקים מטורף, הירוקים הגיעו לשמינית גמר הקונפרנס עם תוצאות נהדרות וביקור בשלושה מפעלים אירופיים שונים!

אז תרימו את הידיים גבוה ותמחאו כפיים למועדון שעשה את המקסימום שיכל ונתן לאוהדים ולמדינה חורף חם של משחקים צמודים וטובים ועדיין נשאר רלוונטי במאבק האליפות. חוזרים ללחם והחמאה, להתראות באירופה בשנה הבאה.