פנדלים וביי! – מכבי חיפה מפסידה תואר ראשון העונה

אף אחד לא יבוא למכבי חיפה בטענות גדולות על כך שהפסידה את גביע הטוטו. מבלי לזלזל במפעל, את הקבוצה והאוהדים מעניין יותר איך יהיה בגביע המדינה וכמובן בליגה. מכבי חיפה הוכיחה העונה לא פעם אחת שגם עם הגב אל הקיר, עם שחקנים פצועים ושמות לא נוצצים היא עומדת במשימות שלה. הערב זה לא קרה, זה אמנם לא סוף העולם, אבל הירוקים לא הראו על הדשא הרבה רצון "לטרוף" את הגביע הזה.

למאמן מסאי דגו, שקוטף סופרלטיבים ממחזור למחזור, היה היום חלק לא קטן בצורת המשחק של הקבוצה וייתכן גם בתוצאה הסופית: ניחא ההרכב הבינוני שהעלה דווקא מול מכבי ת"א – אפשר להבין שיש פציעות, עומס משחקים ומחשבה להמשך העונה, אך לא ברור ניהול החילופים הדל של המאמן שביצע רק 3 מתוך 5. אחד החילופים אגב, היה ליאור קאסה, שחקן שחתם רק יממה לפני בקבוצה, לטעמי היה מוקדם לשלב אותו, בטח במשחק כזה.

מבחינה הגנתית מכבי חיפה המשיכה להיות "חומה", זה כבר משחק 5 ברציפות שהירוקים לא סופגים, הערב הרבה בזכות שריף כיוף, בעוד הצגה בשער. ההתקפה לעומת זאת לא הייתה קיימת: את דין דוד לא ראו עד המחצית השניה, כשהגיע איכשהו להזדמנות טובה אותה הדף משפתי.

הרבה אוהדים ופרשנים חזו שהמשחק הזה יגיע לפנדלים וגם צדקו, השחקנים גם שידרו עייפות ונראה ששתי הקבוצות רוצות לסיים את זה מהנקודה הלבנה, אלא שלירוקים אין הרבה מזל במעמדים כאלה. צ'רון שרי, במשחקו האחרון בקבוצה, קיבל את הכבוד לבעוט את הפנדל הראשון ובעט בזלזול (כמובן שאף אחד לא יזכור לו את זה), גם פיירו לא בועט פנדלים מהולל וכשאת שתי הבעיטות הראשונות עצר השוער לשעבר של הקבוצה, הכיוון היה ברור.

המשחק הזה היה יותר מורלי והחסרון העיקרי בהפסד היה ה"חזרה" של מכבי ת"א, ניצחון כזה מול יריבה מושבעת נותן מוטיבציה, בעיקר בתקופה שטענו שהצהובים במשבר. בסופו של דבר, המשחק החשוב יהיה עוד פחות משבועיים ב"סמי עופר" בליגה, שם כבר תהיה הצהרת כוונות.

מכבי חיפה צריכה להרים את הראש, גביע הטוטו זה נחמד אבל לא המטרה העיקרית וגם לא המשנית העונה. ביום ראשון, מכבי תפגוש את הפועל כפ"ס מליגת המשנה בגביע, במשחק בו היא לא צריכה להתקשות לעבור שלב, אבל אז יש לה את הפועל ב"ש בחוץ ו5 ימים אחרי זה שוב משחק עונה על מכבי ת"א, אלה יהיו 12 ימים עם 3 משחקים שיבהירו לאן הקבוצה של מסאי דגו הולכת.