הפסד גדול בפרטים הקטנים

זה היה הפסד מרגיז, כפי שהחמצה בשלב הפלייאוף חייבת להרגיז, זה היה הפסד מרגיז, כי יאנג בויז, לא טובה בהרבה ממכבי חיפה ובעצם, משתווה לה. אל תאמינו לטוענים שהיה זה הפסד בלתי נמנע לקבוצה עדיפה.

כמובן שבכדורגל, מונחים כמו "כמעט", אינם משפיעים על התוצאה. גם לא יתרון של 41:59 אחוזים בהחזקת הכדור, רק הרשת קובעת והיא נתנה לקבוצה לא מוכשרת מאוד ניצחון, בזכות היכולת לתפוס את חיפה בנקודות החלשות שלה. זה היה פשוט יום נתון יותר מוצלח שלה – האלופה מבירת שווייץ, הבקיעה שלושה שערים בשניים וחצי מצבים. לחיפה היו יותר מצבים, אבל שילוב של חוסר ריכוז במצבים הקובעים, הוריד את הירוקים מתכנון שלב הבתים בליגת האליפות.

אם נשווה את שני משחקי הפלייאוף אשתקד, מול הכוכב האדום ואתמול מול יאנג-בויז, הרי המזל שיחק לברק בכר יותר מאשר מסאי דגו, לפחות בכל הקשור לשני המשחקים האלה. הפתגם אומר כי לניצחונות אבות רבים, הכישלון יתום. כך היו מי שמיהרו לרדת על דגו, בגלל הההרכב ההתקפי שהציב תוך שינוי ההגדרה "הרפתקני". אני לא מוכן להשתתף בחגיגה וסבור שדגו, פעל דווקא באומץ, במעוף ויצירתיות. הרי מה תפקידו של המאמן? כשהוא רואה את קבוצתו מתקשה להגיע למצבים, כמו בשבוע שעבר, הוא צריך לשלוף מהלך אלטרנטיבי כמו שחקן שחמט.

לא שכחתם מה היה ב-20 הדקות הראשונות?: דין דוד, בעט לקורה והחוצה כבר בדקה השלישית (מה שלא ראינו ב"סמי עופר" מול השוויצרים במשך 90 דקות), פרנצדי פיירו נגח למשקוף, שער של דולב חזיזה נפסל בגלל נבדל של מספר סנטימטרים. אם רק אחד או שניים מהמצבים האלה היה נכנס, יתכן שהיינו מדברים אחרת ומנכ"ל המועדון, איציק עובדיה, היה מוזמן להגרלת שלב הבתים בליגת האלופות.

על דבר אחד לא הצליח דגו לענות ושילם על כך: הפתרון להיעדרות של פייר קורנו המושעה בגלל צהובים. אם תרצו, זה "המט" שעשה רפאל ויקי, מאמן יאנג בויז, על דגו. מאחר וחזיזה אינו, לא היה ולא יהיה מגן שמאלי, המאמן השוויצרי העביר את מרכז הכובד לאגף שלו. משם הגיעו שני השערים המהירים שהפכו את כל מה שראינו עד אז במגרש. זכותו ואפילו חובתו של דגו להיות יצירתי, אבל במקרה הזה הוא שילם מחיר. אני לא נוהג בדרך כלל להטיל אשמה על מאמנים יצירתיים ולכן לא אטיל גם הפעם את התיק על דגו.

מה ההבדל בין עיתונאי ומאמן? כבר מזמן למדתי שהמאמן סופר מההתחלה לסוף, בעוד שהעיתונאי הרגיל, מתאר את המשחק מנקודה המתחילה בתוצאה הסופית. גם אם אני לא מסכים להחלטה להעדיף את חלאיילי בן ה-19, על פני דיא סבע, במקרה שהשערים בפתיחה היו נכנסים, איש לא היה "מאשים" את דגו. ואולי דווקא בזכות המעוף שלו, שבמקרה הנ"ל לא הניב תוצאות, אני מרוצה מדרך המחשבה שלו. אגב, מכבי חיפה חייבת למצוא מגן שמאלי מחליף זמין.

עוד כמה פרטים שראויים להילקח בחשבון: בכל פרק זמן, בו אריק שוראנוב שותף, הוא תמיד הגיע למצב, הבקיע או לא, זה ענין אחר, אבל צריך לקחת אותו בחשבון. האם איתמר ניצן אשם כפי שדודו אוואט טען בפרשנות? לטעמי, טיבו קורטואה שוער ריאל מדריד, היה עוצר שער או אפילו שניים ויתכן שגם ניצן היה עושה זאת ביום מוצלח יותר, אלא שמכאן ועד להבלטת חלקו בהפסד, רבה הדרך. נתנחם בליגה האירופית, גם היא ראויה ולפחות לא נקבל שם שם שישייה או שביעיה, יש להאמין.