סבע בתפקיד שרי

מי היה מאמין לפני חודש, שהמינוי התמוה כביכול של מסאי דגו, יביא הצלחה גם במחצית הסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות ועוד במשחק חוץ קשה בברטיסלבה?

אז לכל הספקנים, בינתיים, המסע של מסאי ממשיך להציג קבלות. נכון שאי אפשר לבנות משהו חדש ויצוק תוך חודש אחד, אבל המאמן שרבים זלזלו בו, מרשים ביכולתו לשמור על הקיים, גם אם למאמן הזה לא קוראים ברק בכר.
בואו ונעשה את הדבר הנכון ולא נכתיר עדיין את מכבי חיפה, כעולה בטוחה לפלייאוף האלופות מול יאנג בויז השוויצרית. כבר היו דברים מעולם, שקבוצות הפסידו במשחק הראשון והפכו את התוצאה הכללית, אפילו במשחק חוץ כמו שמצפה לברטיסלבה. הירוקים, כפי שהוכיחו עד עכשיו אחריות ודבקות במטרה, לא יורידו את הרגל מהדוושה גם בגומלין, הם מספיק בוגרים כדי להבין כי אין מקצה תיקונים במקרה של תקלה.

ברטיסלבה לא נופלת בהרבה ממכבי חיפה- היא קבוצה טכנית מאוד, ששחקניה מיטיבים להניע כדור. רק תנו להם את הצ'אנס כתוצאה מזחיחות ולא בטוח שאיתמר ניצן (המפתיע לטובה עד כה), יוכל למלט את קבוצתו בעוד עצירות מרשימות. יש ימים יותר טובים, יש ימים פחות טובים, אבל ברטיסלבה, תוצר טיפוסי של הכדורגל המזרח אירופי שלפני פירוק החומה, היא קבוצה לא רעה לגמרי, אסור לתת לה את ההזדמנות.

מכל הכותרות שקראתי מיד אחרי המשחק, אהבתי במיוחד את הכותרת "מענק לידה"- כותרת קצת חוכמולגית, אבל למעשה מבטאת את התופעה היותר חשובה שראינו בסלובקיה… דיא סבע, שכביכול נכנס לנעליו של צ'ארון שרי, ששהה לצד רעייתו בעת הלידה, תפס פיקוד. אי-אפשר להגיד ששרי, שנמצא בכושר גבוה, לא היה חסר, אבל מחליפיו בהובלה, סבע בעיקר, חיפו עבור חיפה. אם להיכנס לפרטים, סבע הבקיע שער נפלא מחוץ לרחבה, תוך שינוי כיוון, בסגנון שער השוויון של הסורינאמי מול טירספול, שבוע לפני כן.

האמת, במשך השבועיים שקדמו, היה לי קשה להסכים עם הביקורות על סבע, הביקורות ש"המציאו" כי סבע, נח על זרי הדפנה אחרי החוזה המבוסס שעליו חתם ל-5 שנים. נח? להיפך. למרות שאני לא מצוי במהלכים בראשו, סביר להניח כי החולשה בשני המשחקים, החלשים ביותר שלו מאז הצטרף למכבי חיפה, נבעה דווקא מהצורך להוכיח כי הוא שווה את החוזה. חוץ מזה, קורה שנקלעים למשחקים פחות טובים ומהלך מוטעה אחד מייצר מהלך מוטעה שני. סבע גם הוחלף אז בצדק, ולמעשה שרי, מילא בהם גם את תפקידו של סבע.
גם ברגעיו הרעים יחסית, לא הייתה סיבה להתלהם על סבע. התכונות המצוינות שלו ידועות והוכחו במחצית השנייה של עונת אשתקד, בה תרם פוש משמעתי כשחקן- הכרעה לאליפות השלישית. היה ברור שהוא יחזור לעצמו והמחצית הראשונה בברטיסלבה, הייתה של שחקן המחזיק בצדק בחוזה יקר.

אין ספק כי השאלה אם סבע ושרי, שניהם עם קידומת הגיל 3 ושניהם טכניים לעילא, יותר מאשר תכונה של מחלצי כדורים, צריכים לשתף פעולה באותו הרכב. כמו שבזמנו דנו אם שפיגלר ושפיגל הענקים, מסוגלים לשחק ביחד באותו הרכב. אין לי ספק שהם יכולים, עד שמישהו מהם מתעייף ומוחלף. הקסמים שהם עושים ברגליהם לא ניתנים לחיקוי.

כשוייס, מאמנה הוותיק של ברטיסלבה, החל לאמן ברמות הגבוהות, מסאי דגו עוד לא נולד. אז מה?.. תוך חודש הוא סיים בינתיים טירונות עם סיכת המצטיין. הוא אפילו למד לדייק ביריות למטרות הנכונות. לא שהוא גאון או אולי הוא כזה וטרם ידענו אבל הוא בהחלט מאמן סביר.עד עכשיו, עוד צל"ש לגל אלברמן ואני, הכותב לכם, מודה ששאלתי לא פעם, אם לא מדובר במתיחה של אחד באפריל.

דגו, שנלחם על תוצאות שיעלו את חיפה בפעם השנייה ברציפות, החליט נכון כשהעדיף את מחמוד ג'אבר על פני ליאור רפאלוב בהרכב. המשחק הזה היה מספיק מסוכן ודרש משנה זהירות. ג'אבר, שקנה את מקומו בהרכב הרבה תודות לשער היתרון הנפלא מול טיראספול, עשה עבודה בשני צידי המגרש. היה נכון לשתף את רפאלוב, ברגעים בהם חיפה נדרשה לשמור על הכדור והתוצאה.

נכון שהמשחק עבר בשלום, אפילו מעל לצפוי, אבל שוב התגלתה הבהלה הקבועה בהובלת הכדור ברגעי ההכרעה. בשפת המשחק קוראים לכך: לא שקטים עם הכדור. ברטיסלבה לקחה את רוב התאקלים וייצרה מזה איומים לשער שרק במזל, עם עזרה מניצן ועבדולאי סק המשתבח, לא שינו את התוצאה.
ענאן חלאיילי, עדיין מתקשה לעכל את המעבר החד בין עולם הנוער לליגת האלופות, דבר הפוגם בשטף משחקו, אבל אי אפשר להמנע מלהתרשם משינויי הכיוון האדירים שלו. זה הצעיר הגבוה, גדול יהיה.