בדיוק בשביל זה הביאו את דיע סבע, שחקן החושב מחוץ לקופסא

בגיל 30, סבע מוכשר מאין כמוהו, שעשה הרבה כסף בקבוצות בחו"ל אבל לא זכה בשום תואר.  הרצונות שלו להשיג תואר ראשון ושל חיפה לזכות בשחקן בעל חשיבה יצירתית, השתלבו ובאו לידי ביטוי ב-45 הדקות החשובות של העונה. אם וכאשר חיפה תזכה באליפות שלישית רצופה, תחכה לה עונה רביעית קשוחה במיוחד וצריך לשכנע את סבע להישאר בכרמל אפילו אם יהיה לזה מחיר כספי. ולא שכחנו את את הדקות המסויטות עד השוויון של דולב חזיזה

דיע סבע היה אמור להיות ההעברה הגדולה של החלון בינואר האחרון. השחקן שפתח את העונה בטורקיה, ניחן בכישרון טכני, דיוק ובמיוחד חשיבה מחוץ לקופסה. למען האמת, העצבים שאפיינו את חיפה בחלק השני של העונה, הגיעו גם לסבע שאמנם ייצר הרבה  מצבים וגם תכנן לאחרים אבל הסתפק בהבקעת צמד סולידי מדי. במצב רגיל של מכבי חיפה, סבע בכישוריו היה שווה 10 שערים ו-5 בישולים במחצית עונה.

ברק בכר, שאינו נכנס לפאניקה גם במצבים קשים,  העניק לו קביעות בקישור למרות ריבוי הקשרים הטכניים (זה אחד מסודות ההצלחה של המאמן) ואפילו שילם בחוסר איזון אמצע המגרש שנותר חשוף לעתים. בשבוע שעבר בבאר-שבע, סבע קיבל פרחים מאלונה ברקת על שירותו בנגב לפני יציאתו לסין אבל ראה את  המשחק מהספסל כי הטקטיקה נועדה להבטיח תוצאת תיקו שלא הושגה ונכנס רק  בדקות האחרונות.

ואתמול, פרע סבע את השטר בגדול. במצב 1:1 בתחילת המחצית השנייה ועם משקולות כבדים על הרגליים הירוקות, כשהפער היה שתי נקודות בלבד, סבע הסתער ראשון, בדקה ה-50 המוקדמת, על הדיפה של דניאל פרץ שוער הצהובים לפצצה של פייר קורנו, כדי להטיס את הכדור לרשת. לא רק שער יפה, אלא שער של מומנטום. מנע את החשש שהעצבים ישתלטו והכריעו שהירוקים בדרך ליעד.

ואז, עם רגליים משוחררות, הוא הפציץ את השלישי בדקה ה-62 במיומנות של מבקיע טבעי. גם אם מנהלת הליגות קבעה כי מדובר בשער עצמי של ג'רלדש, אנחנו מעניקים אותו לסבע. אחרי 12 דקות של קסם מצד סבע האמיתי, הוא ירד לספסל כאילו להדרן.

עד כמה הלחץ מדבר או לא, תעיד העובדה כי גם במחצית הראשונה סבע הגיע למצבים אבל עדיין לא היה משוחרר מספיק. מצבים כאלה, לו נוצרו אחרי הצמד, הוא היה מנצל להבקעה. בכל מקרה, דיע סבע היווה את השחקן שמוצא פתרונות לאו דווקא טריוויאלים. אם לא יקרה מהפך, והפעם יש להניח באמת שלא יקרה, יחגוג סבע תואר אליפות ראשון בקריירה העשירה שלו, והילד כבר בן 30.

גם אם סבע חושב על חו"ל בעונה הבאה, יעקב שחר וגל אלברמן צריכים לשכנע אותו להישאר עוד עונה. סביר להניח כי סבע יוכל לתת עונה טובה בהרבה, מה שחשוב בניסיון הקשה מאוד להשיג תואר רביעי ברציפות. אפילו אם זה יעלה יותר כסף..

נלך קצת אחורה ונשחזר את הרגעים שקדמו למהפך. כשרמזי ספורי העניק יתרון לבאר-שבע באשדוד, וגבי קניקובסקי הצהוב הכניע את ג'וש כהן, לא מעט ראו בעיני רוחם את התסריט המסויט מתרחש. אמנם תסריט נדיר, אבל מתממש. יתרון הביניים של חיפה הצטמק לנקודה אחת, והעצבים מנגנים באוקטבות גבוהות. שפע מצבים ליד שערו של דניאל פרץ הוחמצו. גם הפנים היו חמוצים.

תגידו על דולב חזיזה מה שתגידו, ישנם דברים שהוא צריך לשפר אחרי עונה שבה הבקיע רק שער אחד. קצת יותר להשקיע בהתנהגות טובה שתמנע שליפת כרטיסים  וחימום אווירה מיותר לעתים תכופות מדי.. אבל מה, נשמה של שחקן שאינו מוותר, יש לו בגדול.  לא יודע כמה שחקנים היו פותחים בספרינט נחוש כמוהו ומתערבים בקצר התקשורתי בין השוער פרץ והבלם לוקאסן. אבל חזיזה הוא כזה, הופיע שם בעיתוי הכי חשוב וגאל את את חיפה מהפיגור. כמה שזה היה חשוב לפני השריקה להפסקה.

עכשיו, אחרי שהניצחון היקר הובטח, אפשר לעשות סיכומים, גם אם אינם סופיים. נכון לעכשיו, מכבי חיפה של ליגת העל,(ולא באירופה), היא מכבי ת"א של היורוליג בכדורסל. קבוצת הבית הטובה ביותר, שהחמיצה עד כה רק ניצחון אחד ולא להאמין: התיקו מול בני ריינה ולא הפסידה. סמי עופר והקהל עשו עבודה. הייתה זו גם הפעם ה-8 העונה שחיפה יצאה מפיגור במהלך משחק. ואם וכאשר האליפות ה-15 תושלם, אפשר יהיה גם לומר כי הירוקה היא הישראלית הראשונה שזוכה באליפות אחרי שלב הבתים בליגת האלופות.