מצודת הטיגארט בקרית שמונה תשומר לתועלת הציבור

בשורות טובות בתחום שימור המורשת: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה לאחרונה להפקדה תכנית חדשה למתחם המשטרה בקרית שמונה, במסגרתה תשומר ותושמש מצודת הטיגארט ההיסטורית שבמקום לתועלת הציבור הרחב. כיום, משמשת המצודה את משטרת ישראל, אולם זו עתידה לעבור בעתיד הקרוב למבנה חדש

את התכנית שאושרה יזמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשיתוף עיריית קרית שמונה, ומטרתה לעודד התחדשות עירונית במרכזה של העיר, לאחר פינוי משטרת ישראל מהמתחם. המתכננים השכילו להבין את חשיבותה של מצודת הטיגארט כמרכיב מרכזי בעל ערכים היסטוריים-אדריכליים, ויצרו תכנית מאוזנת המשלבת שימור והחייאה של המצודה לצד בנייה חדשה. 

המרקם כולו, כולל המצודה, מיועד למסחר, מגורים, מלונאות, מבני ציבור ותעסוקה, תוך חיזוק עירוב שימושים. בנימוקי הוועדה נכתב, בין השאר: "מבנה הטיגארט מהווה עוגן למתחם כחלק מתנופת ההתחדשות העירונית של מרכז קרית שמונה…שימור הטיגארט והשמשתה לפעילות העירונית יחזקו במידה רבה את האיכות האורבנית הייחודית של המתחם".

החלטת הוועדה המחוזית צפון מחזקת את ההתייחסות לחשיבותן ההיסטורית של מצודות ומשטרות הטיגארט. בימים אלה מגובש מסמך מקיף, המתווה קווים מנחים לשילוב מצודות הטיגארט בתכנון. גיבוש המסמך, בהובלת מינהל התכנון, יסכם תהליך של עבודה משותפת עם מינהל הדיור הממשלתי והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בבסיס העבודה המשותפת היו ההכרה בערכים של מצודות הטיגארט ובחשיבותן, ובמגמות הפיתוח וצרכי המשתמשים. כל אלה, העלו את הצורך בניסוח קווים מנחים לשילוב הטיגארטים ביוזמות תכנון ובתכניות מפורטות – באופן שיבטיח השמשה והמשך שימוש נאות. זאת, תוך שמירה על המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהטיגארטים כאתר.

רקע: "הטיגארטים" הוא שם כולל למיזם רחב היקף של הקמת תחנות שיטור וממשל שנהגה, תוכנן ונבנה כחלק מתפיסת הביטחון הכוללת הבריטית. המיזם נקרא על שמו של סר צ'ארלס טיגארט, האיש שהגה אותו. 63 משטרות הוקמו בשני שלבים בין השנים 1943-1940 בפריסה ארצית, מצפון לדרום. כמה שנים קודם לכן, בשלהי שנות ה-30', הוקמו שבע מצודות לאורך גדר הצפון, שהיוו עמדות מעורבות של צבא ומשטרה. מבני הטיגארט – שהוקמו בנקודות אסטרטגיות לאורך דרכים ראשיות, בצמתים חשובים ובמרכזי יישובים – נועדו לשרת את צרכי הביטחון וההגנה, ובה בעת לספק מגורים לשוטרים. עם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל, עברו המצודות לשליטה יהודית או ערבית, והתפיסה בהן היתה לנקודת כוח 

והשפעה. כיום, מבני טיגארט רבים הם בבעלות מינהל הדיור הממשלתי ובשימוש של גופים שונים, בהם צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשרד הרווחה. 

הקמת הטיגארטים נחשבת לאחד ממיזמי הבנייה הציבורית הרחבים שבוצעו בארץ. היקף המיזם, פריסת המצודות, וכן התפקיד שלהן והשימוש בהן לאורך זמן, מהווים נקודות ציון חשובות בהיסטוריה האדריכלית והצבאית של ארץ ישראל ובמורשת הביטחון שלה, ואף מהווים תופעה בינלאומית ייחודית. לאחרונה, השלימה המועצה לשימור אתרים מחקר מקיף שערכו ד"ר גדי קרוייזר אדר' נאור מימר ועו"ד טל בן נון-גלז, תחת הכותרת "מצודות הטיגארט – רקע היסטורי ומדיניות שימור". מסמך זה משלים סקר ראשוני, שביצעה המועצה בשנת 1997 בנושא מבני משטרה והערכתם לשימור. המחקר מצביע על ערכי המורשת של מצודות הטיגארט, בהם ערכים היסטוריים, אסתטיים-אדריכליים וטכנולוגיים, ערכים סביבתיים-אורבניים וכן ערכים מחקריים. כמו כן, מודגשת היותן של המצודות חלק ממערך שלם בפריסה ארצית, וחשיבותן ברמה המקומית, האזורית והבינלאומית.

יצוין, כי סקרי משתמשים וסקרים פיסיים, שערכו מינהל הדיור הממשלתי ומינהלת שירותי ניהול נכסים, מציגים את צרכי הדיור הממשלתי במתחמי הטיגארט וכוללים התייחסות לחוסר ניצול מיטבי שלהם. זאת, לאור מחסור בקרקעות פנויות במרכזי ערים והרצון למקסם את הבינוי, וכן לקשיים שבתכנון ובתחזוקה בשל גיל המבנה וקיים החומרים. בסקרים הועלו שאלות לגבי הצורך בשמירה של כל הטיגארטים הממוקמים במרחבים עירוניים צפופים, ולגבי המשך השימוש בהם לצרכי הדיור הממשלתי. במקביל, נאספו במינהל התכנון נתונים סטטוטוריים אודות הטיגארטים על פי חלוקתם למחוזות מינהל התכנון, הכוללים, בין היתר, נתונים אודות תכניות חלות בתחומם, ייעודי קרקע ושימושים וקביעתם לשימור.

במהלך הדיונים המשותפים בנושא שימור הטיגארטים עלה, כי קיימת חשיבות רבה לשמור על כל מצודות הטיגארט הקיימות בארץ – כסדרה וכחלק ממערך שלם – ולהבטיח את קיומן בעשורים הבאים כחלק מתבנית נוף הארץ, שמירה על הנצפות אליהן והנגשתן. זאת, תוך שילובן בתכנון מפורט לפיתוח והתחדשות, הבנת ערכן המרחבי בשטחים הפתוחים והבטחת המשך השימוש בהן או השמשתן, בין היתר, לצרכים ציבוריים, קהילתיים ותיירותיים, תוך התאמתן לצרכי המשתמשים. 

עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל: "הפקדת התכנית בקרית שמונה, המבטיחה את שימורה והשמשתה של מצודת הטיגארט לטובת הציבור כולו, היא צעד חשוב ומבורך. צעד זה מוכיח, כי בעבודה ובחשיבה משותפת ניתן למצוא פתרונות לשימור מבנים היסטוריים אלה גם במקומות יותר צפופים ומורכבים, בדומה למבני המשטרות בנס ציונה, רמת גן, נצרת ומטולה, וכן לתהליך המקודם בימים אלה במשטרת כפר סבא ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. בזכות חשיבה שכזו, ובזכות מסמך ההנחיות – המקודם לאחר עבודה משותפת ומעמיקה של מינהל התכנון, הדיור הממשלתי והמועצה לשימור אתרים – ניתן כיום ליצור חלופות תכנוניות טובות. כך ניתן יהיה לתת מענה לצרכים החדשים, ולייעד את כל סדרת משטרות הטיגארט למתחמי תיירות, מלונאות, מסחר ושימושי קהילה, תוך שמירתן במתווה הבנייה ההיסטורי".