פוטרה או התפטרה? זאת השאלה

עובדת בחברת קייטרינג בעכו, טענה שפוטרה באופן מפתיע מעבודתה. היא עבדה בעסק כתשע שנים ולטענתה, המעסיק פיטר אותה במפתיע תוך שהוא מטיח בה קללות וצעקות, וזאת מיד לאחר שפנתה אליו וביקשה כדור לטיפול בכאב שיניים. לדבריה, המעסיק חייב לה פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע שימוע ותשלום שכר עבודה של החודש האחרון ועוד ולכן תבעה אותו. 

המעסיק טען, שהעובדת היא זו שהתפטרה בעצמה בגלל שפתחה עסק מתחרה, ומבלי שמסרה הודעה מוקדמת להתפטרותה ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. לגבי השכר של החודש האחרון- זה לא שולם לה, כיוון שהוא קוזז עקב אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות מצידה. לדבריו, העובדת פנתה אליו וביקשה לסיים את עבודתה וביקשה ממנו לסייע לה מול ביטוח לאומי כדי שהיא תקבל קצבת אבטלה ובנוסף שהיא תוכל לקבל את הסכומים שנצברו בקרן הפיצויים. המעסיק הכין לה מכתב מתאים, אלא שאז היא החלה להחסיר שעות, להתלונן תכופות על קשיים רפואיים. המעסיק שחשד בה, שלח חברת חקירות וכך גילה שהיא בעצם פתחה עסק מתחרה, ושהיא עבדה בו באותם ימים בהם היא נעדרת מהעבודה באמתלה של מחלה. 

בדו"ח החקירה צוין, שהעובדת ערכה פרסום ברשתות החברתיות ובו תפריט של הקייטרינג שלה. באותו יום שבו הודיעה שהיא חולה, היא השיבה לשיחת טלפון מהחוקר, סיפרה לו שהיא מכינה את האוכל וקיבלה ממנו הזמנה שהוכנה ונאספה מביתה בשעות הצהריים באותו יום. היא גם סיפרה לו שהעסק כבר נפתח לפני שלושה חודשים ומסרה לו צילום של התפריט, מגנט פרסומי וחשבונית של העסק עם תעודת הזהות שלה. 

המעסיק טען, שבאחד הימים העובדת פשוט התלוננה שאינה חשה בטוב זמן קצר לאחר שהופיעה בעבודה. הוא אישר שהגיב בכעס, והודיע לה שהוא מבקש לשוחח איתה. בתגובה לדברים היא הודיעה לפני כל העובדים כי היא עוזבת את מקום העבודה ומאותו יום לא חזרה. לכן, לדבריו, לא הוא זה שפיטר אותה, אלא היא התפטרה חרף רצונו להמשיך להעסיק אותה. העובדת מצידה אישרה שפתחה "מטבח ביתי" ושהעסק פעל במשך ארבעה חודשים וממילא המעסיק ידע על פתיחתו, ביקר במטבח שנפתח ואף אפשר לה לרכוש סחורה מהעסק שלו. היא אפילו צירפה חשבוניות של רכישת חלקי עופות ודגים. 

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה התקשה לקבל את גרסתה של העובדת שהייתה חסרת עקביות. העובדה שרכשה ממקום עבודתה מוצרים אינה מעידה על דבר, שכן גם עובדים אחרים נהגו לרכוש מוצרי מזון מהמעסיק. לאור העובדה שפתחה עסק מתחרה, ולאור העובדה שכמה חודשים לפני מועד העזיבה היא ביררה עם סוכן הביטוח מה הסכומים שנחסכו וכיצד ניתן לשחררם- נראה כי היא שקלה לסיים את יחסי העבודה ביוזמתה. גם עדותו של המעסיק לא הייתה רציפה ואמנם, העובדת היא זו שתבעה ונדרשה להביא הוכחות וכשלה בכך ולכן תביעתה נדחית. לאור משך העבודה הארוך היא תחויב בהוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ בלבד.