מחילוץ תינוקות ועד ספרי תורה: אח מהמרכז הרפואי לגליל חזר מגבול אוקראינה

במהלך שהותו שם, במסגרת משלחת של אירגון "איחוד הצלה", טיפל ויקטור יסקיב בפליטים פצועים, סייע בחילוץ תינוקות וילדים, ואף עזר לעובדת ביה"ח באיתור בני משפחתה שהתגוררו באודסה והטסתם בדחיפות לישראל

ויקטור יסקיב, אח במרכז הרפואי לגליל, חזר משהות של 13 ימים בגבול אוקראינה, שם סייע בטיפול בפליטים.
ויקטור (48), נשוי + 3, תושב קרית שמונה, אח במחלקה לטיפול נמרץ, יצא למשלחת מטעם אירגון "איחוד הצלה", שם הוא מתנדב. את שהותו שם עשה על חשבון ימי חופש שצבר.

"יום אחד ראיתי בקבוצת ווטסאפ של 'איחוד הצלה', שהם מארגנים משלחת לגבול אוקראינה. אני בעצמי יליד אוקראינה, דובר השפה ויש לי שם משפחה, כולל הורים, כך שזה גם נגע בי אישית. ללא היסוס, ביקשתי להצטרף", הוא מספר.

המשלחת שהתה רוב הזמן בקישינב, בירת מולדובה, הסמוכה לגבול, כאשר מדי פעם עשו גיחות לגבול הצפוני והדרומי עם אוקראינה. "המפגש עם הפליטים היה מאוד מרגש. סייענו להם בעזרה ראשונה וגם חילקנו אוכל. היינו עובדים מסביב לשעון, מ-08:00 עד 01:00, ומדי פעם ליווינו את הפליטים לטיסות חילוץ או טיפלנו בפצועים שהגיעו לגבול".

רגע מרגש היה כשסייע, יחד עם חבריו לאירגון "איחוד הצלה", בחילוץ ספרי תורה, שהגיעו מבית כנסת באוקראינה, במטרה להעבירם לישראל. במקרה אחר סייע בחילוץ תינוקות אוקראינים.

באחד הימים נעשתה אליו פנייה מסבטלנה סירוטקין, אחות אחראית של הפגייה בביה"ח, שביקשה ממנו לסייע בחילוץ אביה בן ה-80 ודודתה בת ה-87, שהתגוררו באודסה שבאוקראינה, ולהביאם לישראל. "היו שם עניינים בירוקרטיים מורכבים. הטיסות לישראל – אם בכלל היו כאלה – היו מפוצצות", הוא מסביר. "בנוסף, כדי להגיע לטיסה, היה צריך ללכת ברגל 7-5 ק"מ, וברור שמצבם הרפואי לא איפשר זאת".

ויקטור לקח על עצמו כפרויקט לסייע לשני הקשישים להירשם לטיסה ולהגיע אליה בזמן, תוך שליחת נהג שיאסוף אותם, במקום שייאלצו לצעוד ברגל.

את 13 הימים שעבר הוא מתאר כחוויה מצמררת. "לפני שאני אח ואיש מקצוע, אני בן אדם, והיה לי חשוב לעזור לאחרים. זו הייתה שליחות לכל דבר".