האקני הפכה את החרמת חיפה להבטחת בחירות, והעירייה עדיין מתגאה במכתב תגובה

יהב תוקף את המועצה הלונדונית, אבל עיריית חיפה חייבת להסביר מדוע הותירה ליוזמי החרם לנהל במשך חודשים את הפרידה.

| עודכן: אוקטובר 19, 2026


עיריית חיפה הודיעה כי ראש העיר יונה יהב שיגר מכתב חריף למועצת רובע האקני בלונדון, בעקבות כוונתה לסיים את ברית הערים התאומות עם חיפה. יהב מאשים את המועצה בכניעה לקמפיין דה־לגיטימציה נגד ישראל, ומזכיר לה שבשם השוויון וההכלה היא פוגעת בקשר עם עיר המקיימת חיים משותפים מדי יום.

הדברים נכונים. אלא שהודעת העירייה משאירה בחוץ פרט שמקלקל את מופע התקיפות: החרמת חיפה הייתה הבטחת בחירות גלויה של ההנהגה שנבחרה בהאקני כבר במאי.

הבחירות התקיימו ב־7 במאי 2026. למחרת הוכרז ניצחונה של זואי גארבט מהירוקים. ב־28 ביולי הצביעה המועצה בעד פתיחת הליך לסיום הברית. מכתבו של יהב נושא את התאריך 13 באוקטובר. חמישה חודשים חלפו מאז הניצחון בבחירות, והעירייה מבקשת עכשיו שנתרשם מעוצמת הניסוח.

חיפה אינה זקוקה לתחרות התכתבויות עם מועצה בריטית. היא זקוקה להנהגה שמזהה בזמן כאשר שותפות עירונית הופכת לחומר תעמולה, ומחליטה מה לעשות. את המכתב אפשר היה לנסח היטב גם אחרי קבלת החלטה חיפאית עצמאית.

הברית עם האקני נוסדה ב־1968. במשך 58 שנים התקיימו במסגרתה חילופי תלמידים, ביקורים מקצועיים וקשרים בין מוסדות. שיתוף הפעולה בין בית החולים הומרטון לרמב"ם העניק לה תועלת שאפשר להסביר גם בלי נאומים על אחווה בינלאומית: אנשי רפואה למדו מעמיתיהם והחליפו ניסיון מקצועי.

לפי התיעוד הבריטי, הפעילות העירונית הייתה רדומה מאז תקופת הקורונה. יהב מציין במכתבו כי בחודשים האחרונים התעורר בהאקני עניין בשליחת משלחת מקצועית לחיפה. כלומר, גם בתוך קשר שנחלש נותר מי שראה ערך בידע הרפואי החיפאי.

בהנהגת הרובע הגיעו למסקנה אחרת. במצע הירוקים התחייבו לסיים את הברית בהזדמנות המוקדמת ביותר. חיפה הוצגה באמצעות האשמות בכיבוש ובאפרטהייד. עוד לפני שהוקם הליך לבחינת היחסים, התוצאה הרצויה כבר הוגשה לבוחר.

זהו האבסורד הראשון: המועצה מזמינה את חיפה להשמיע עמדה במסגרת בחינה של קשר, אחרי שהמפלגה השלטת התחייבה לבטל אותו. עכשיו אפשר להקים קבוצת עבודה, לערוך היוועצות ולדבר על פתיחות. היעד כבר הודפס במצע; נשאר לייצר לו תיק מסודר.

האקני היא רובע של כ־266 אלף תושבים, שנוצר במתכונתו הנוכחית ב־1965 מאיחוד האקני, שורדיץ' וסטוק ניוינגטון. ההיסטוריה שלו נבנתה מהגירה, תעשייה ומפגש בין קהילות. בעשורים האחרונים נוספו חברות טכנולוגיה, משרדי עיצוב, הון חדש וחיי לילה.

בתוך המרחב הזה פועלת גם תשתית מוסלמית משמעותית. מדריך מקומות תפילה מונה 14 מסגדים תחת האקני. רשימה מקומית רחבה יותר כוללת 21 מסגדים ומוקדי תפילת יום שישי בהאקני ובסביבתה, ובהם אולמות ואתרים זמניים. אסור להפוך את שתי הספירות לנתון זהה.

לשם השוואה, עיריית חיפה מנתה ארבעה מסגדים בשנת 2023, בעיר שאוכלוסייתה עמדה על כ־298 אלף תושבים. על בסיס מדריך 14 המסגדים, ובהתאמה לכלל האוכלוסייה, בהאקני מדובר בקירוב בפי ארבעה. ההגדרות והמקורות שונים, ולכן זו השוואה ראשונית.

המספר הזה אינו מוכיח מי הכתיב את ההחלטה נגד חיפה. הוא ממחיש משהו אחר: האקני היא מרחב שבו קהילות מוסלמיות מקיימות חיי דת וציבור משמעותיים. דווקא רשות המכירה מקרוב את מורכבות החיים בין קהילות אמורה להבין מה היא מוחקת כשהיא מצמצמת עיר שלמה לזהות של ממשלתה.

במפקד 2021 הגדירו עצמם 13.3% מתושבי האקני מוסלמים ו־6.7% יהודים. המועצה עצמה מציינת שהאוכלוסייה היהודית כנראה נספרה בחסר, ומביאה הערכה קהילתית שלפיה החרדים קרובים ל־12%. סטמפורד היל נותרה מרכז יהודי חשוב.

גם במועצה אין רוב מוסלמי. לפי מיפוי The Muslim News, בבחירות מאי נבחרו שלושה חברי מועצה מוסלמים מתוך 57 מושבים. הירוקים מחזיקים ברוב עצמאי רחב; חברות מועצה יהודיות מטעמם תמכו במהלך נגד חיפה, ואילו נציגי הלייבור והשמרנים התנגדו.

המנוע המתועד הוא פוליטי ואידאולוגי. סוגיית עזה השתלבה באכזבה מהלייבור ובפעילות פרו־פלסטינית מאורגנת, והפכה להתחייבות שלטונית. אין צורך להמציא שליטה מוסלמית כדי לזהות הנהגה שבחרה להפוך את חיפה לכתובת נוחה להפגנת מוסריות.

וזה קורה ברובע שיש לו מספיק עבודה בבית. בדוח שהועלה לאתר המועצה הוערך כי 43% מהילדים חיו בעוני לאחר הוצאות דיור בשנים 2022–2023. מדובר בעוני הכנסה יחסי, אך הנתון מתאר מצוקה עמוקה לצד השגשוג של תעשיות הטכנולוגיה והיצירה.

כמובן, עוני אינו שולל מרשות את הזכות להביע עמדה בינלאומית. הוא כן מחייב לשאול מה יוצא לתושבים מן העיסוק הזה. ביטול הקשר עם חיפה לא יוזיל שכירות ולא יחליף שירות ציבורי חסר. הוא יספק להנהגה הישג פוליטי שקל יותר להציג משיפור מתמשך בחיי משפחות.

את הרגישות המפורסמת המחישה האקני כשהזמינה את חיפה להשיב עד 7 באוקטובר. אחרי הביקורת התנצלה גארבט והאריכה את המועד ל־14 באוקטובר. המועצה הסבירה שהמשמעות הוחמצה בחישוב תקופת ההיוועצות. את ערכיה של חיפה ידעו לבחון; את התאריך במכתב של עצמם בדקו פחות בקפידה.

אבל הכשל בהאקני אינו פוטר את עיריית חיפה. להפך. מול הנהגה שהתחייבה בפומבי לנתק יחסים, נדרש ניהול מוקדם. מדוע לא הוצגה לציבור כבר במאי בחינה של הברית? מדוע לא הובהר שהקשרים הרפואיים יכולים להימשך גם בלי החסות הפוליטית של המועצה?

יהב כבר השמיע עמדה פומבית נגד המהלך בקיץ, ולכן אי אפשר לטעון ששתק חמישה חודשים. הביקורת חמורה ומדויקת יותר: תגובות פורסמו, אבל בהודעה הנוכחית אין הסבר איזו יוזמה מעשית נקטה חיפה ומה השיגה. ניהול היחסים נותר, לעיני הציבור, בידי הצד המבקש לפרק אותם.

במובן הזה, העירייה "נרדמה בשמירה". ייתכן שנעשו פעולות שלא פורסמו. אם כך, שתציג אותן. אי אפשר לבקש קרדיט על נחישות ובה בעת להשאיר את עבודת המטה מחוץ לתמונה. הציבור אינו אמור להשלים בדמיונו את מה שהדוברות לא טרחה להסביר.

גם עכשיו, כשיהב אומר שלא ישכנע איש להישאר בשותפות, חסרה החלטה חיפאית: האם אנחנו מעוניינים בברית הזאת? ואם כן, מדוע? האם קיימות יוזמות דומות בערים תאומות נוספות, ומי בעירייה עוקב אחריהן?

במכתב מזכיר יהב להאקני שחיים משותפים נבנים באמצעות אחריות. אותו עיקרון חל גם ברחוב חסן שוקרי. לפני שמציגים את ראש העיר כמי שהעמיד את לונדון במקומה, ראוי להסביר מי שמר כאן על האינטרס החיפאי מאז מאי. חריפות יש בהודעה. את היוזמה עדיין צריך לחפש.

במערכת כרמליסט אנחנו תמימי דעים: חיפה צריכה לבטל היום את ברית הערים התאומות עם האקני, לפני שהמועצה שם תשלים את מופע הפרידה שלה. את ההחלטה הזאת היה ראוי לקבל כבר במאי, כשהירוקים נבחרו על בסיס מצע שהתחייב לנתק את הקשר עם חיפה. מי שהופך את החרמתנו להבטחת בחירות לא צריך לקבל מאיתנו חמישה חודשים להתלבט איך לממש אותה.

חיפה היא עיר של רפואה, מדע, תעשייה ותרבות, עם נוף שמרחיב את הנשימה וחיים משותפים שהאקני מוזמנת ללמוד מהם. היא אינה זקוקה לתעודת הכשר ממועצה של כמה כפרים שהתאחדו בלונדון, ובוודאי אינה צריכה להמתין בנימוס עד שיסיימו להסביר מדוע אינה ראויה לחברתם. קצת כבוד לעיר שאתם מנהלים, אדוני ראש העיר. מכתב חריף כבר שלחתם. עכשיו תחליטו.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *