הלם: ביקשה מהילדה להעביר מסרונים מהנייד של האבא ובית המשפט קיבל אותם

בני זוג שלהם שלושה ילדים נפרדו בשנת 2017 ומאז הם נמצאים בהליכים משפטיים סביב נושא הגירושין. במשך שנים רבות בני הזוג וילדיהם חיו בבית מגורים ובו שתי יחידות נפרדות, כאשר ביחידה אחת הם התגוררו וביחידה השנייה התגוררה אחותו של האיש. בית המגורים היה רשום כולו על שמה של האחות. האישה טענה כי חלק מבית המגורים הוא למעשה בבעלותה. האיש ואחותו הכחישו כל זכות של האישה בבית המגורים.

האישה הביאה לבית המשפט את מסרונים בין האיש לביו אמו, בעניין המגורים ובית המשפט אישר זאת. על כן ערער האיש. לטענתו, המסרונים הוצאו  שלא כדין ממכשיר הנייד של האיש, תוך פגיעה בוטה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן תוך פגיעה בפרטיותו. הראיה שהאישה ביקשה לצרף הושגה על דרך שידול הקטינה, כבת 10.5 ליטול את הטלפון הנייד של אביה ולייצא ממנו את ההתכתבויות עם הסבתא, וזאת ללא ידיעתו או הסכמתו. האישה, לטענתם, שיקרה לקטינה ונהגה כלפיה במניפולציות. פעולות האישה ושימושה בקטינה לצורך השגת ראיה נעשו בחוסר תום לב, שקרים וניצול. 

לטענת האישה, הקטינה, אשר מודעת להליך המתנהל בין הצדדים, שיחקה ברשות בטלפון של אביה, ונחשפה לתכתובת מטרידה בינו לבין הסבתא ביחס לבית המגורים והעבירה את התכתובות לטלפון הנייד שלה. לטענתה, אם לא הייתה מגישה את הראייה לתיק, היה נגרם לה עיוות דין של ממש וצדק בית המשפט כשקבע כי הנזק שייגרם לאישה גובר על חומרת הפגיעה בפרטיות שנגרמה לאיש. 

בית המשפט המחוזי בחיפה, ציין כי עשיית שימוש בתוכן ההתכתבות של האיש, מהווה פגיעה בפרטיות מכיוון שלא הייתה כל הסכמה של האיש להעתיק, להשתמש בתוכן ולבטח שלא להעביר את תוכן המסרונים שלו. אך, האם יש להתיר בנסיבות הספציפיות את השימוש בראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות? לפי חוק הגנת הפרטיות ניתן להתיר במקרים מסוימים שימוש בחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות אם בית המשפט התיר זאת ובהתאם לשיקול דעתו. 

שיקול הדעת של בית המשפט מתבסס על 3 ערכים- הזכות לפרטיות (במקרה זה היא נפגעה), הזכות הנפגעת במקרה שלא יאושר שימוש בראיה (במקרה זה- הזכות היא קניינית בקשר לבית המגורים בו התגוררה האישה שנים ארוכות יחד עם האיש וילדיהם), והערך השלישי- חיפוש האמת (במקרה זה אם לא תוצג הראיה עלולה להיפגע זכותה של האישה למשפט הוגן). במקרה זה, הפגיעה בפרטיות תהיה חמורה פחות מפגיעה בקניינה של האישה ולכן צדק בית המשפט בערכאה הראשונה שהתיר את קבלת הראיה. עם זאת, ציין בית המשפט, כי ידוע שהליכים משפטיים בסופו של יום מסתיימים אך צלקות שיותירו הורים בנפשם של ילדיהם בגין המאבק המשפטי ועירובם בו, לא ייעלמו. העמדת הקטין בתווך בין ההורים והעמדתו במבחן נאמנויות, הם נזקים שיישא הקטין על גבו ובנפשו לכל חייו. ראוי כי הורה ישמור על יציבותו הנפשית והרגשית של בנו/ בתו, אשר ממילא מתערערת עם התערערות המשפחה.