שלושה קילומטרים בים, ומגרש אחד של זיכרון: שני סיפורים חיפאיים על אחריות וערבות הדדית

שני אירועים שהתרחשו בסוף השבוע בחיפה הציגו פנים שונות של האחריות האנושית. באחד מהם נדרשו מצילי אגף החופים בעיריית חיפה לפעול במהירות כדי להציל אישה שנסחפה למרחק של כשלושה קילומטרים בים. באחר התכנסו תלמידי חטיבות ביניים במגרשי אגריטק לטורניר קט־רגל, שבמרכזו עמדה מורשתם של חסידי אומות העולם, שבחרו להציל יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייהם.

המרחק בין חוף הכרמל למגרש הספורט גדול מבחינת הנסיבות, אך בשני האירועים עמדה במרכז נכונותם של בני אדם לפעול למען אחרים. בחוף הייתה זו תגובה מקצועית ומהירה למצוקה ממשית. במגרש הספורט הייתה זו פעילות חינוכית המבקשת להעניק לאותו עיקרון משמעות גם עבור הדור הצעיר.

נסחפה שלושה קילומטרים: מבצע חילוץ בחופי חיפה

ביום שישי בצהריים נכנסו שתי נשים לשחות בחוף הכרמל, סמוך למלון מרידיאן. לאחר זמן מה יצאה אחת מהן מהמים, וכאשר הבחינה שחברתה אינה חוזרת לחוף, פנתה למצילים ודיווחה על היעדרותה.

הדיווח הפעיל את מערך האבטחה וההצלה של אגף החופים בעיריית חיפה. צוותי המאבטחים, בניהולו של מייק דיבי, קצין הביטחון של החופים, החלו בסריקות לאורך רצועת החוף, בסיוע רכזי החופים, רכבי ריינג'ר ואיזי ריידר וציוד האיתור שעמד לרשותם.

באותה שעה, במרחק של כשלושה קילומטרים דרומה, הבחין אמיר אסחאק, מציל בתחנה מספר 5 בחוף דדו דרום, סמוך לחוף הסטודנטים, באישה ששחתה באופן שעורר את חשדו.

אסחאק דיווח מיד לאילן בן־דוד, מנהל תחנה מספר 6, שהזניק את המצילים בילאל וחליל על גבי אופנוע ים.

השניים הגיעו אל האישה ומצאו אותה מותשת ובאפיסת כוחות, לאחר שנסחפה לאורך רצועת החוף. המצילים העלו אותה על אופנוע הים והחזירו אותה בבטחה לחוף.

החילוץ הסתיים בשלום בזכות ערנותו של אסחאק, התיאום בין תחנות ההצלה והתגובה המהירה של צוות אופנוע הים. האירוע ממחיש את חשיבותה של השגחה מקצועית גם כאשר תנאי מזג האוויר נראים נוחים לרחצה.

האירוע התרחש לאחר סיומה הרשמי של עונת הרחצה בישראל, בתקופה שבה רבים עדיין פוקדים את חופי חיפה בזכות מזג האוויר הנעים יחסית.

עיריית חיפה ממשיכה להפעיל שירותי הצלה בחופי דדו, זמיר, למעט תחנה מספר 2, הכרמל, בת גלים ונאות. הארכת הפעילות מאפשרת להעניק מענה למתרחצים גם בשבועות שלאחר העונה הרשמית, כאשר תנאי הים עדיין עלולים להפתיע גם שחיינים מנוסים.

ריטה ססי, מנהלת אגף החופים בעיריית חיפה, התייחסה לחילוץ ואמרה:

"האירוע הזה ממחיש עד כמה חשוב להמשיך להפעיל תחנות הצלה גם לאחר סיום עונת הרחצה הרשמית. בזכות העירנות, המקצועיות והתגובה המהירה של המצילים, ניתן היה לאתר את האישה בזמן ולחלץ אותה מהים. אני מבקשת להודות לאמיר אסחאק, לאילן בן-דוד, לבילאל ולחליל על תפקודם ועל עבודתם המסורה."

ססי שבה והזכירה כי גם כאשר מזג האוויר נעים, הים עלול להיות מסוכן, וכי יש להיכנס למים רק בחופים מוכרזים שבהם פועלים שירותי הצלה ובשעות פעילותם.

ממורשת חסידי אומות העולם למגרשי אגריטק

ביום חמישי האחרון התקיים במגרשי אגריטק בחיפה טורניר קט־רגל בהשתתפות תלמידים משישה בתי ספר בעיר, במסגרת תוכנית חינוכית שנתית המוקדשת להנצחת מורשתם של חסידי אומות העולם.

התוכנית, שמוביל מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית חיפה, מבקשת לחבר בין ההיסטוריה של הצלת יהודים בתקופת השואה לבין ערכים הנוגעים לחייהם של התלמידים כיום: אחריות אישית, אומץ לב, כבוד האדם וסולידריות.

את התוכנית מוביל מומי אלמוג, מנהל המכון העירוני ללימודי השואה, בשיתוף רשות הספורט העירונית, מועדון רוטרי מוריה ועמותת יד עזר לחבר.

לקראת הטורניר למדו התלמידים בשיעורי ההיסטוריה על חסידי אומות העולם שנקברו בחיפה ועל מעשי ההצלה שלהם. כך הפכה הפעילות הספורטיבית להמשך של תהליך לימודי, המבקש להוציא את הזיכרון ההיסטורי מגבולות הכיתה ולהעניק לו משמעות חברתית.

חסידי אומות העולם היו מי שבתקופת השואה בחרו לסייע ליהודים נרדפים, לעיתים תוך סיכון אישי ומשפחתי כבד. מורשתם מאפשרת דיון חינוכי בשאלה כיצד פועל אדם כאשר החוק, הסביבה החברתית או השלטון מעמידים את מצפונו בפני מבחן.

בחיפה, עיר בעלת מרקם חברתי מגוון, החיבור בין זיכרון השואה לבין לימוד ערכי אחריות וכבוד האדם מעניק לתוכנית רובד מקומי נוסף.

בטורניר השתתפו בתי הספר אליאנס, עירוני ה', הריאלי, רמת הנשיא, ליאו בק ותיכון אלכרמה, שהתחרו בשתי קטגוריות גיל.

בקטגוריית כיתות ז'–ח' זכה בית הספר עירוני ה' במקום הראשון, וחטיבת הביניים רמת הנשיא הגיעה למקום השני.

בקטגוריית כיתות ט' זכתה חטיבת הביניים ליאו בק במקום הראשון, ובית הספר הריאלי במקום השני.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הדגיש את חשיבות העברת הזיכרון ההיסטורי לדורות הבאים:

"חסידי אומות העולם הוכיחו שגם בתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה, יש בכוחו של אדם אחד לבחור באנושיות, באומץ ובערבות הדדית. חובתנו אינה מסתכמת בשימור זכרם, אלא גם בהנחלת מורשתם לדורות הבאים."

יהב הוסיף כי דווקא בחיפה, שבה מתקיימים חיים משותפים בין בני דתות, תרבויות וקהילות שונות, יש למסר משמעות מיוחדת, וכי החיבור בין לימודי ההיסטוריה לספורט מסייע בהנחלת ערכי הסובלנות והאחריות לזולת.

אילנה טרוק, ראש מינהל החינוך, התרבות והספורט בעיריית חיפה, ציינה כי מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמידים להבין את המשמעות האנושית של סיפורי ההצלה, מעבר להכרת העובדות ההיסטוריות.

לדבריה, השילוב בין למידה, מפגש ופעילות ספורטיבית נועד להמחיש כי אומץ לב, סולידריות ואחריות כלפי הזולת הם ערכים בעלי משמעות מעשית גם בחיי היומיום.

האחריות מתחילה במעשה

החילוץ בחוף דדו דרום והטורניר במגרשי אגריטק התרחשו בנסיבות שונות לחלוטין. האחד היה אירוע חירום שבו נדרשו מצילים מיומנים לקבל החלטות בתוך דקות. השני היה חלק מתהליך חינוכי מתמשך, שנועד לעצב תפיסות וערכים בקרב תלמידים.

אין מקום להשוות בין נסיבות הצלתה של שחיינית בים לבין מעשי ההצלה בתקופת השואה. ובכל זאת, שני האירועים מאפשרים להתבונן בערך משותף: האחריות כלפי אדם אחר מקבלת את משמעותה כאשר היא מתורגמת למעשה.

בחופי חיפה היא התבטאה בערנות של מציל ובפעולה נחושה של צוות חילוץ. במגרשי אגריטק היא עמדה במרכזו של שיעור היסטורי וחינוכי שהועבר באמצעות הספורט.

בשני המקרים, הסיפור המקומי אינו מסתיים באירוע עצמו. הוא נמשך בשאלה איזו אחריות חברה מבקשת לטפח בקרב אנשיה, וכיצד היא דואגת שהאחריות הזאת תבוא לידי ביטוי כאשר יהיה בה צורך.