נשיא אוניברסיטת חיפה: ״חיפה לא השכילה בשנים האחרונות לרכב על הפוטנציאל שלה, אנחנו רוצים להיות שותפים בהתפתחות העיר חיפה"

כך אמר בראיון מיוחד ל"כרמליסט", נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין והוסיף: "לחיפה יש פוטנציאל שאין לערים בארץ ויש למעט מאד ערים בעולם, צריך לדעת לנצל זאת ולא השכילו לנצל בעשרות השנים האחרונות"

מעולם, כך ידוע במישור האקדמי בארץ, לא כיהן ישראלי  בתפקיד רם מעלה כפי שעשה פרופ' רון רובין{70}.

מי שמכהן כנשיא אוניברסיטת חיפה, שימש כסגן נשיא אוניברסיטת ניו-יורק, היוקרתית הנחשבת לאחד המוסדות האקדמיים המובילים בעולם.
 
במקביל יצר לאוניברסיטה האמריקאית שיתופי פעולה עם המקבילות המתפתחות בשנגחאי ודובאי. פרופ' רובין לא פסק להרחיב, לפתח, לשנות, לקבוע עובדות.

לא יהיה זה מוגזם לקבוע שרובין הוא מבכירי נשיאי האוניברסיטאות בעולם.

כיצד עשה זאת? איך הגיע למעמדו? מה תורמת האוניברסיטה בהשפעתה על העיר חיפה.

בראיון הזה, הראשון הניתן לעיתון מקומי, תוכלו  לדעת הכל על האוניברסיטה הנחשבת לאחת המסקרנות בעולם, מה קורה ויקרה שם בפסגת הכרמל ?

רובין נשוי ואב לארבעה ומאז 2016 מכהן כנשיא אוניברסיטת חיפה

כיצד הגעת לאוניברסיטה ?

"הגעתי לאקדמיה די באקראי, השתחררתי משירות קבע ולא ידעתי כל כך מה לעשות, הלכתי לאוניברסיטה העברית, הכרתי שם את אשתי, נסענו לארה"ב שם למדתי היסטוריה של ארה"ב, הגעתי ארצה אחרי הלימודים בשנת 1986, היו לי הצעות מהאוניברסיטה בבאר שבע ובחיפה, לשמחתי זו הייתה בחירה טובה להגיע לחיפה."

מה היה השיקול אם להגיע לחיפה או באר שבע ?

"ההורים די לחצו עלינו שניקח את ההצעה של חיפה, וגם העיר הייתה יותר אטרקטיבית מבאר שבע, עיר יפה, זו הייתה בחירה טוב, באוניברסיטת חיפה הייתי חבר בחוג להיסטוריה ובחוג לתקשורת, בשלב מסוים נבחרתי להיות דיקן סטודנטים בזמן האינתיפאדה השנייה, זו הייתה תקופה קשה ומאתגרת ובתפקיד הכי משמעותי, היה אז מתוח מאד בקמפוס, היה כאן מאד קשה ועברנו את התקופה הזו בשלום, עם תום התקופה סיימנו, הגשתי אז בקשה לצאת לארה"ב, זכיתי בה, אחרי שנתיים הלכתי לנשיא של האוניברסיטה שם, אמרתי לו שמשעמם לי ואני לא רוצה להיות מרצה, והוא מינה אותי לתפקיד זמני של סגן נשיא ואח"כ המינוי הפך לקבוע".

"אני לא מכיר ישראלים שהיו בתפקיד כזה באוניברסיטה רצינית, לפני כמה זמן מינו אותי להיות נציג של אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי ושנגחאי, הייתי עשור באוהיו, ואחרי עשור התחיל להיות מוזר שאנחנו בארה"ב, נולדו לנו ארבעה ילדים וכולם חיים בארץ, נכדים והכל, והיה טיפה מוזר לחיות בחו"ל כשכל המשפחה חייה כאן, דבר כזה לא היה מתוכנן, הנשיא עמוס שפירא סיים את תפקידו, הגשתי את המועמדות שלי לתפקיד נשיא אוניברסיטת חיפה ונכנסתי לתפקיד בשנת 2016."

מה הם הדברים החדשים שהבאת איתך מהשהות שלך בחו"ל לניהול האוניברסיטה ?

"האוניברסיטה לא יכולה לשבת במגדל של שן, אלא כאחת מהן, המטרה שלנו הייתה להקים אוניברסיטה שיש לה נוכחות גם בעיר למטה, אנחנו מפתחים את הקמפוס בעיר ונפתח אותו רשמית בקיץ הקרוב, אנחנו נשלב את ויצו, ויהיו לנו גם קמפוסים במקומות אחרים, חשוב לנו שיחד עם החוגים שלנו נוכל להביא סטודנטים שלא יכלו להגיע אלינו לאוניברסיטה ולהיות בסביבה מגניבה שקרובה לתחבורה הציבורית, ההתכתבות עם העיר והסטארטאפים שיש בעיר למטה תיתן לנו חוויה בסביבה סטודנטיאלית שיש לעיר התחתית.

ההתכתבות עם העיר, זו התובנה העיקרית שהבאתי.

"השתמשתי בקשרים שלי כשהייתי בסין ואבו דאבי למשוך קשרים משם לאוניברסיטת חיפה, חתמנו על הסכמי שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות באבו דאבי ושנגחאי, אלה סוגיות שמשותפות למדינות בעיקר בקשר של שינויי אקלים וההתחממות הגלובאלית, ובקשר ללימודי הים והקמפוסים שיש לנו בשלושה מקומות בעיר וסביבתה, באוניברסיטה עצמה, בשיקמונה ובשדות ים, האגן המזרחי של הים התיכון מתחמם בקצב מהיר מאד, האקלים משפיע על הים, מה שחשוב זה שחוקרים מכל העולם מגיעים לפה כדי ללמוד על ההשפעה של האקלים על הים וכיצד זה ישפיע עליהם, אנחנו בשלבים סופיים של שיתוף פעולה מאסיבי בגרמניה, אבו דאבי וישראל לחקור נושאים ששותפים לנו.

אנחנו מחפשים זני חיטה למשל שגדלו פה בארץ בתקופות קדומות למשל בנגב גידלו חיטה בתנאי קיצון, יש לנו בנק עם מידע באוניברסיטה על כל זני החיטה שצמחו בכל מקום בעולם, נצא מפה כנראה עם זן חדש של חיטה, הבעיה הבאה שאולי תהיה לעולם זה משבר במזון.

עוד סוגיה של מחקר ימי זה שככל שלא יירד גשם, נצטרך למצוא את מקור החלבון שלנו בים, גם בזה אנחנו עוסקים, אלה סוגיות שמשותפות לנו ולאוניברסיטאות באבו דאבי, זה שיתוף פעולה שיוצר עור וגידים".

מהי לדעתך ספינת הדגל היום של האוניברסיטה?

"ללא ספק מדעי הים, נושא העל אצלנו הוא נושא הקיימות, זה עוסק בשינויי אקלים שחלים בכדור הארץ, יש לנו כלים שעוזרים לנו בנושא הזה, צוללות לא מאוישות וזה קשה לעבוד איתם משום שאין GPS מתחת למים, ואין אנשים בצוללות, אלה סוגיות טכניות מורכבות שאנחנו עוסקים בו, זה תחום הדגל שלנו.

בנוסף קיבלנו החלטה להרחיב את תחום הארכיאולוגיה אצלנו, זה לא מה שהיה פעם שאתה בא וחופר, היום הכל זה ממעבדות, אנחנו עושים ביוארכיאולוגיה וזוארכיאולוגיה, אנחנו יודעים בדיוק מה אנשים אכלו ומנסים ללמוד מהעבר כיצד לשרוד בעתיד משום שבעבר אנשים חיו בתנאי קיצון, אנחנו לקראת המצב הזה.

בנושא קיימות חברתית האוניברסיטה רואה את עצמה כמעמד הביניים של החברה הישראלית שכולל את כולם, ערבים, יהודים, פריפריה, מרכז, אנחנו חושבים שהעתיד של המדינה תלוי ביכולת שלנו להרחיב את בסיס מעמד הביניים שלנו, המדינה לא יכולה לחיות עם 25,000 איש בלבד שמחזיקים את תעשיית ההייטק.

עם אנשים מיומנים תעשיית ההייטק תגדל בנוסף היא תפרנס אנשים שמגיעים משכבות ביניים."

מהי עמדתך בנושא הקמת אוניברסיטה נוספת בגליל?

"קודם כל אני רואה במוסדות אקדמיים מרכז לשינוי ואני חושב שהגליל יצמח ויפרח אם תהיה שם נוכחות אוניברסיטאית, אנחנו תומכים ברעיון של אוניברסיטה בצפון וכדי לשנות את הגליל והגליל הוא מקום טעון פיתוח, הוא צריך אוניברסיטה ונוכחות אקדמאית.

כ50% מהסטודנטים בערך מגיעים אלינו מאזור הצפון שהוא לא מחיפה, להקמת אוניברסיטה בגליל תהיה השפעה על כמות הסטודנטים בחיפה, אבל אני חושב שמה שחשוב לנו זה הקמת הקמפוסים בעיר התחתית קרוב לרכבת ולתחבורה הציבורית, תיקח לדוגמא את אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, היא חייה על הרכבת ואם יש לנו סביבה שמושכת צעירים זה אזור הנמל, אם יש לנו מוקד תחבורה זה הרכבת, אני מכוון לכך שיגיעו לנו סטודנטים מאזורים אחרים, אין ספק שמעגל הסטודנטים כרגע בגליל הוא מצומצם."

האם יש תחרות יוקרה בפרסי נובל מול הטכניון ?

"קודם כל הטכניון הוא מוסד וותיק מאיתנו, הוא גם עוסק בתחומים שאנחנו לא עוסקים בו ולכן אין תחרות, הטכניון הוא מהמוסדות הטכנולוגיים החשובים בעולם, אז בוודאי שלטכניון יש עילה, אני לא מטיל ספק בכך, אנחנו גאים מאד שהם שכנים שלנו באותה עיר.

כרגע זכינו במענק משותף מטעם המל"ג, אנחנו מלמדים כמעט את כל סוגי האנליסטיקה שמלמדים בטכניון, אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה עם הטכניון בכל מיני תחומים.

ברגע שהרכבלית תתחיל לפעול אנחנו נעשה הכל כדי להביא לכאן סטודנטים ונאפשר להם להשתמש בכלי תחבורה זה.

זה הולך ביחד עם הרצון שלנו לכלי תחבורה ירוקים ופחות מזהמים.

הרכבלית תשרת גם את סגל האוניברסיטה ונקים גן פסלים לא רחוק מהאוניברסיטה, בנוסף אנחנו משפצים את מוזיאון הכט והמצפור שבשטח האוניברסיטה."

אחת המטרות שלנו בהקמת הרכבלית היא להפוך את האזור לאטרקציה תיירותית.

לאן תרצה לקחת את האוניברסיטה בעתיד ?

"אנחנו כבר חיים את העתיד, הייתי רוצה שהאוניברסיטה תתפרס על יותר מקומות, אני חושב שהמפתח לעתיד שלנו, בטח בתחומים שאנחנו מצטיינים בהם נמצא בהתפרסות רחבה יותר, ככל שנוכל להיות חלק גדול יותר בעשייה החברתית והכלכלית בחיפה רבתית ואולי מעבר לכך זה יהיה טוב יותר לעתיד האוניברסיטה."

לכבוד חגיגות ה50 לאוניברסיטה שיצוין בשנה הבאה, איך אתה רואה את ההבדל בחיים הסטודנטיאליים כיום לעומת הזמן שלך ?

"האוניברסיטה כיום שונה מאד מהאוניברסיטה שאני הכרתי כסטודנט, אז היו מעט מאד אנשים שיכלו ללמוד באוניברסיטה, רק האליטה הישראלית יכלה להתקבל, היום יש תהליך מבורך של דמוקרטיזציה של פתיחת השערים לכלל האוכלוסייה.

אני רואה בזה מחמאה גדולה והסוד להצלחתה של האוניברסיטה כיום, בנוסף אנשים הרבה יותר תכליתיים במה שהם רוצים ללמוד, יש מקצועות יותר רלוונטיים מפעם, מה שטעון שיפור זה שאנחנו צריכים להיות יותר מכוונים, סטודנט שמגיע ללמוד היום יוצא לא רק עם השכלה אלא גם עם כלים.

זה מה שחשוב לנו כאוניברסיטה, להוציא סטודנטים עם כלים לעולם האמיתי בכל תחום בו הם רוצים ללמוד.

זה האתגר הכי גדול של האוניברסיטה להוציא סטודנטים עם מיומנויות להסתגל לעולם שמשתנה בקצב גדול מאד שאיש לא ידע איך להתמודד איתו אם לא יהיו לו הכלים לכך.

בעתיד מה שנראה זה סטודנטים שחוזרים לסבב ב' לרכוש כלים במקצועות חדשים.

גם אופן הלימוד משתנה, לדוגמא לימדתי באחד הימים את הקורס האהוב עליי תולדות ארה"ב בעידן המודרני באולם של 300 איש מול עשרה אנשים בלבד, אין טעם כיום לעשות הרצאה כזו כשסטודנט רואה את ההרצאה הזו בבית בזמנו החופשי ולא יושב בזמן אמיתי לשמוע הרצאה בכיתה.

אנחנו חיים בעולם של קשב וריכוז בגלל חדירת טכנולוגיה חדשה, גם עם זה האוניברסיטה תצטרך להתמודד.

ב50 השנים הבאות האוניברסיטה תהיה המנוע לשינוי בחברה הישראלית ובזכות הירידה שלה לעיר התחתית וההתכתבות עם העיר, האוניברסיטה תגדל משמעותית ותהיה בקצב שהיינו רוצים שתהיה משום שהיא נמצאת בעיר הכי יפה בארץ שנמצאת במשבר בנושא התעשיות הכבדות.

לא הרבה השתנה בעניין זה מאז תקופת הבריטים.

הזמנים משתנים, מעגלי התעסוקה יהיו חדשים, האוניברסיטה תהיה המנוע לשינוי בעיר, לחיפה יש פוטנציאל שאין לאף עיר בארץ ולמעט ערים בעולם והיא לא השכילה בשנים האחרונות לרכב על הגל של הפוטנציאל שלה ואנחנו רק מקווים שיאפשרו לנו להיות שותפים, כי בעיר הזאת אנחנו יכולים להיות שותפים מאד פעילים."