מהכיתה אל השטח: בית ספר דרור בחיפה הופך ליער עירוני ללמידה

לא צריך לנסוע לגליל כדי ללמוד ביער. בבית הספר “דרור” בקריית אליעזר החל השנה מהלך חינוכי שמבקש לטשטש את הגבול המוכר בין שולחן הלימודים למרחב שמחוץ לכיתה: פיתוח מודל של “בית ספר יער עירוני”, שבו הטבע אינו רק יעד לטיול או לפעילות מיוחדת, אלא חלק מתוכנית הלימודים עצמה.

בית הספר, שביסס לאורך השנים את ייחודו בתחום החינוך הסביבתי, נבחר להוביל את המהלך בשיתוף מינהל החינוך בעיריית חיפה. במסגרת התוכנית מפותחים בימים אלה בשטח בית הספר מרחבי למידה חדשים, שבהם יוכלו התלמידים ללמוד, לחקור, למדוד וליצור באוויר הפתוח.

השנה יצא המודל לדרך עם תלמידי כיתות א’–ב’, ויום רביעי במערכת הפך ל”יום למידת יער” קבוע. בהמשך צפויה התפיסה להתרחב בהדרגה לשכבות נוספות, כאשר המטרה אינה להסתפק ביום אחד מחוץ לכיתה, אלא להטמיע את עקרונות הלמידה בטבע בתוך שגרת בית הספר.

וזה בדיוק ההבדל בין טיול לבין תפיסה פדגוגית. שפה, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה אינם נשארים מאחור כשהילדים יוצאים החוצה. הם פשוט מקבלים אדמה מתחת לרגליים. התלמידים מתבוננים, אוספים, מודדים ושוקלים, חוקרים חרקים ועצים, יוצרים אמנות סביבתית וכותבים סיפורים מתוך הסביבה שבה הם נמצאים.

לדברי מנהלת בית הספר, גלית כהן, צוותי החינוך פיתחו קורסים שנתיים וחוברות חקר ייחודיות. תלמידי כיתות א’ מתנסים בתחנות חקר הכוללות תצפיות, מדידות ואיסוף אוצרות מהטבע, ואילו תלמידי כיתות ב’–ג’ מעמיקים בחקר עולם החרקים והעצים, באמנות סביבתית ובכתיבה, לצד מיומנויות מתמטיות כמו ספירה, שקילה ומדידת היקפים.

מאחורי המודל עומדת תפיסה שלפיה הטבע אינו רק תפאורה ללמידה, אלא כלי חינוכי בפני עצמו. ילד אינו חייב ללמוד על העולם רק דרך דף, לוח או מסך כאשר העולם עצמו נמצא מטרים ספורים ממנו. במרחב הפתוח אפשר לגעת, להריח, להתבונן מקרוב, לשאול ולבדוק. הידע המופשט מקבל פתאום משקל, מרקם ומקום.

בחיפה הרעיון הזה מקבל משמעות מיוחדת. זו עיר שבה שכונות, ואדיות, חורש, חוף ים ומרחב בנוי נשזרים זה בזה כמעט בלי לבקש רשות. עבור בית ספר בקריית אליעזר, הסביבה העירונית יכולה להפוך בעצמה למעבדה פתוחה: מהחצר אל הרחוב, מהרחוב אל השכונה ומשם אל החוף והשטחים הפתוחים.

בדרור כבר נצבר ניסיון בכיוון הזה. כלל תלמידי בית הספר יוצאים אחת לשלושה שבועות ליום למידה חוץ כיתתי בחוף הים, בפארק או במרחבי השכונה, סביב נושא סביבתי מרכזי. לצד זאת מתקיימת בבית הספר תוכנית מורחבת של סיורים וטיולים.

המהלך אינו דורש שינוי רק מהתלמידים. גם אנשי הצוות עוברים השנה תהליך של פיתוח מקצועי ולומדים כיצד לנהל קבוצה במרחב הפתוח, לפתח מיומנויות חקר, לשלב תמיכה רגשית ולעודד עבודת צוות, עצמאות וחשיבה ביקורתית.

כדאי עם זאת לדייק את ההגדרה: דרור נמצא כיום בתהליך פיתוח והטמעה של מודל “בית ספר יער עירוני”. המהלך החל בשכבות הצעירות וצפוי להתרחב בהדרגה, ולכן עדיין לא מדובר בבית ספר שכל פעילותו מתקיימת במתכונת יער מלאה. הדיוק הזה אינו גורע מהיוזמה, אלא מאפשר לבחון אותה כפי שהיא: תהליך חינוכי חדש שנבנה שלב אחר שלב.

ואולי דווקא כאן נמצא החלק החיפאי ביותר בסיפור. בעיר שבה הטבע ממילא נכנס בין הבתים, יורד בוואדיות ונוגע בים, בית הספר דרור מנסה לעשות את התנועה ההפוכה: להוציא את הכיתה החוצה וללמד את הילדים שהעיר, השכונה והטבע אינם שלושה עולמות נפרדים. לפעמים הם פשוט שלושה עמודים באותו ספר.