"לפני מכסיקו-70, חטפנו בבית 6:0 ממנשנגלדבך הגרמנית"

יוחנן וולך,  בוגר סיירת מכסיקו-70, טוען שאין סיבה להתרגש מהתבוסה 5:0 לדנמרק, ושהשחקן הישראלי לא יכול לעמוד בקצב האירופי ב-3 משחקים תוך שבועיים. לדבריו, במצבים כאלה מול קבוצות מוכנות ועדיפות, לא בושה לשחק קצת מכוער. מצד שני, להערכתו המשחק הבא במוקדמות המונדיאל מול סקוטלנד בגלזגו, אמור להיות אופרה אחרת

לקאטו הזקן היתה אימרה קבועה משך עשרות שנות שירות בסנאט הרומי "קרתגו חייבת להיהרס". אני מרגיש כמוהו לאחר 51 שנה של אכזבות בכדורגל הישראלי. אני מבקש להזכיר לאוהדי הכדורגל הצעירים יותר שבאפריל 1970 , שבועיים לפני היציאה למקסיקו, נבחרת ישראל הובסה 6:0 על ידי קבוצת הכדורגל בורוסיה מנשנגלדבך בבלומפילד. מנשנגלדבך זכתה באתה שנה באליפות גרמניה ולמיטב זיכרוני גם זכתה באותה עונה  בגביע אירופה לקבוצות אלופות. 

לפני המשחק אמרתי למי שרצה להקשיב שהשחקן הישראלי איננו מסוגל  לשחק שני משחקים בינארציים מול  נבחרות  אירופאיות באותו שבוע. זה מעל לכוחותינו הפיזיים. ואולי גם המנטליים. לצערנו איננו יכולים לשחק  פתוח מול נבחרות אירופאיות מהדרג הראשון והשני. המאמנים שהבינו זאת מצויין היו עימנואל שפר, איציק שניאור ויענקל'ה גרונדמן ואברהם גרנט.

ארבעתם הבינו מצויין שבמצב הכדורגל הישראלי אנחנו חייבים לשפר שני היבטים משמעותיים באופן קיצוני . את הכושר הגופני ואת הפיזיות .לצורך כך המטרה קידשה את האמצעים.  אצל עימנואל שפר האמונים היו כשל סיירת מטכ"ל וזאת משך שנה וחצי. אינני יודע דבר וחצי דבר איך התנהלו האימונים אצל המאמנים האחרים אבל בהרכבים ובעיקר בהגנה שיחקו השחקנים החסונים בליגה. 

לא החלפתי מעולם מילה עם מר וילי רוטנשטיינר אבל שפת הגוף שלו ושל השחקנים משדרת רוגע ואפילו חיבה הדדית. אין צעקות מהספסל. אין תנועות ידיים "מבטלות".  הרושם הוא "שגלגלי השיניים" במוחו כול הזמן מסתובבים. לצערי איש לא לחש על אוזנו שלקראת השליש השלישי של המחצית הראשונה השחקנים כבר "יפלו מהרגליים".

זו איננה בושה כלל ועיקר להקדים את הסכנה ולהחליף שחקנים במחצית הראשונה אם זה משרת את מטרת הקבוצה והמאמן. הנכון הוא שכפי שהוא עצמו טען ששום שחקן הגנה מהנבחרת ישראלית איננו משחק בליגה האנגלית אבל כבר בדקה השלושים אפשר היה לראות שההגנה קורסת גם כקבוצה וגם כיחידים. במצבים כאלו שהרגליים לא כול כך נשמעות לך זו איננה בושה כלל וכלל להרחיק את הכדור למחצית המגרש של היריב מבלי לקחת סיכונים במסירות קרוב לרחבת 16.

המשחק נגד סקוטלנד זה לדעתי  "אופרה אחרת" לחלוטין. היכולות של סקוטלנד דיי דומות לשלנו, יש להם יתרון מוחץ בקצב המשחק מולנו אבל אנחנו הרבה יותר טכניים מהם. נקווה מאוד שהפעם השחקנים יעמדו בלחץ.