80 אלף יצאו לטייל בשבת, ובנחל שניר נפתחה דרך חדשה למים

עין אפק בין האתרים המובילים, בריכת שכשוך מונגשת נפתחה בשניר, אלפים לנו בחניוני הלילה ואירועי ״שישי מורשת״ נמשכים.

| עודכן: נובמבר 15, 2026

בריכת שכשוך מונגשת שהושקה הבוקר, בשמורת טבע נחל שניר-חצבני. צילום – מוהנא נאסר, רשות הטבע והגנים

כ־80 אלף מטיילים ביקרו בשבת בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ברחבי הארץ, כך מסרה רשות הטבע והגנים. שמורת עין אפק, ליד קריית ביאליק, הייתה בין האתרים המובילים. בגליל העליון דיווחה הרשות על חידוש מסוג אחר: בשמורת נחל שניר נפתחה בריכת שכשוך מונגשת, שמאפשרת גם למטיילים עם מוגבלות להיכנס למים לצד בני משפחה וחברים.

לצד עין אפק בלטו במספר המבקרים מתחם תל אפק (אנטיפטריס) בגן הלאומי ירקון, הגנים הלאומיים קיסריה, תל אשקלון ועין חמד, ושמורת עין גדי. עבור מטיילים מחיפה ומהקריות, עין אפק היא התחנה הקרובה ברשימה הארצית הזאת. בין בתי הקריות לכבישים הסואנים, הביקור בה מציע קצב אחר של שבת, לאורך המים ובין הקנים.

כ־2,500 מטיילים לנו בסוף השבוע בחניוני הלילה של הרשות. ממשית, חאן בארות ומצדה מערב היו שלושת החניונים המובילים. זהו נתון נפרד מספירת המבקרים בשבת, והוא משקף את מי שבחרו להישאר בשטח גם בלילה, כשהטיול של יום אחד הופך לסוף שבוע שלם.

בנחל שניר, כל המשפחה יכולה להגיע עד המים

ברשות הטבע והגנים מסרו כי עבודות הסיום בבריכת השכשוך הואצו לקראת יום הלוטרה, וכי הבריכה כבר פתוחה למטיילים. המשמעות של ההנגשה מתבררת בסוף המסלול, ברגע שבו המשפחה מגיעה לשפת המים. מי שבעבר התקשה להצטרף לשכשוך יכול כעת להיכנס לבריכה ולחלוק את החוויה עם מי שבא איתו.

השלמת הבריכה היא שלב נוסף בעבודות ההנגשה בשמורה. ברשות הודיעו כי ימשיכו לפעול להנגשת מוקדים נוספים בה. למשפחה שמתכננת ביקור, זהו פרט מעשי. נגישות בכניסה לאתר ונגישות לפעילות עצמה הן שתי שאלות שונות, ובשניר הבשורה נוגעת לרגע שבשבילו רבים מגיעים לנחל: המפגש עם המים.

מאחורי השכשוך, נחל אחד משני עברי הגבול

השניר הוא החצבאני, הזורם מדרום לבנון אל הגליל העליון. מעיינות הווזאני מזינים אותו במעלה, ובישראל הוא מצטרף לדן ולבניאס. משם ממשיך הירדן דרך עמק החולה אל הכנרת. הרצף הזה, מדרום לבנון אל אגן הכנרת, מסביר איך החלטה מקומית על אספקת מים לכפרים בצד אחד של הגבול יכולה להפוך לעניין אסטרטגי בצדו השני.

עד הנסיגה במאי 2000 שלטו ישראל וצד״ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון, שכללה את אזור מעיינות הווזאני ואת קטע החצבאני הסמוך לגבול. לפי סקירת האו״ם על אגן הירדן, השליטה באזור הגבילה בפועל את יכולתה של לבנון לנצל ולפתח את מקורות המים האלה. אחרי הנסיגה יכלה לבנון לקדם במעלה הנחל פרויקט אספקת מים ליישובי הדרום, בעוד ישראל המשיכה לקבל את מי החצבאני במורד.

ב־2002, שנתיים לאחר הנסיגה, הקמת תחנת שאיבה בווזאני עוררה מתיחות בין המדינות. בלבנון ביקשו לספק מים לכפרים בדרום. בישראל עלה החשש מהשפעת השאיבה על הזרימה באחד ממקורות הירדן. האיחוד האירופי שלח צוות מומחים לשתי המדינות בניסיון להפיג את המתיחות. השינוי במפת השליטה הצבאית העביר את ההחלטה על השאיבה לידי לבנון, והשלכותיה האפשריות נותרו עניין משותף לשתי המדינות.

זה החיבור הלבנטיני שניכר בשניר. הגבול קובע מי אחראי על תחנת השאיבה ומי מנהל את השמורה. אגן הניקוז מחבר ביניהם. בשנה שחונה, להיקף השאיבה במעלה עשויה להיות משמעות גדולה יותר במורד. במקרה של זיהום, התרעה מוקדמת מעבר לגבול יכולה להעניק זמן תגובה. אלה שאלות של ביטחון מים שנובעות מהגיאוגרפיה עצמה, גם כשהיחסים בין המדינות מקשים על תיאום.

משבת של טיולים לימי שישי של מורשת

לצד סיכום השבת ופתיחת הבריכה בשניר, רשות הטבע והגנים מזכירה שאירועי ״שישי מורשת״ נמשכים לאורך נובמבר ודצמבר. בתוכנית קבלות שבת מוזיקליות, סיורים מודרכים, סדנאות ופעילויות לכל המשפחה בגנים לאומיים, בשמורות טבע ובאתרי מורשת ברחבי הארץ.

את האירועים מקיימים משרד המורשת, רשות הטבע והגנים והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הסיורים והסדנאות מוסיפים לטיול את הסיפור של המקום, וקבלות השבת מכניסות מוזיקה ישראלית אל האתרים עצמם. למשפחות שמתכננות את סוף השבוע הבא, זו עוד דרך לצאת לשטח, הפעם כבר ביום שישי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *