אדי הדלק ברחו מהמכליות במפרץ חיפה, והמדינה בודקת כמה חסר בדיווח השנתי

ב־12 בנובמבר דיווח איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה כי בביקורות שערך עם המשרד להגנת הסביבה תועדו אדי דלק שנפלטו בזמן מילוי מכליות כביש במסופי ניפוק, בין היתר במתחם בז״ן.

מצלמת אינפרה־אדום אפשרה למפקחים לראות אדים שהעין אינה רואה. לפי האיגוד, האדים יצאו ישירות לאוויר בלי להיאסף במערכת השבת האדים ולהגיע למתקן הטיפול.

בעקבות הממצאים, מסר האיגוד, פרסם המשרד טיוטה לעדכון שיטת חישוב הפליטות המדווחות למרשם הפליטות לסביבה, המפל״ס.

זו עבודה טובה של פיקוח בשטח. בעת מילוי מכלית, הדלק הנכנס דוחק את האדים שכבר נמצאים בתוכה. במערכת תקינה, האדים עוברים דרך חיבור אטום למתקן השבה או טיפול.

אם חלקם חומק לפני שהגיע לשם, מתקן הטיפול יכול לעבוד היטב ועדיין ייפלטו אדים בעמדת המילוי. גם החישוב השנתי עלול להחמיץ חלק מהפליטה אם הוא מניח שיעילות האיסוף גבוהה מזו שהושגה בפועל.

מה ראתה המצלמה

יו"ר האיגוד, אביהו האן, מדגיש בהודעה את הצורך בדיווח אמין יותר. מנכ"לית האיגוד, ד״ר ליהי שחר ברמן, מפנה את תשומת הלב לבדיקות אטימות ולתחזוקת המכליות.

שתי האמירות מובילות למבחנים שונים. את החישוב אפשר לבחון באמצעות השוואה מספרית בין השיטה הקיימת למוצעת. את התיקון בשטח אפשר לבחון באמצעות ביקורת חוזרת בזמן מילוי.

בהודעה אין תוצאות של מבחן כזה. טיוטת החישוב עצמה לא אותרה בבדיקה הפומבית, ולכן השינוי המדויק בהנחות החישוב עדיין טעון אימות.

האיגוד גם לא מסר מתי נערכו הביקורות, כמה מסופים ומכליות נבדקו, בכמה תועדה פליטה ומה היה סוג הדלק בכל מקרה. הביטוי ״בין היתר במתחם בז״ן״ משאיר פתוחה את זהות המסופים הנוספים.

בלי לדעת כמה מכליות נבדקו ואיך נבחרו, קשה להבחין בין ליקוי בכמה מכליות לבין תופעה שחוזרת בשגרת הניפוק.

בחי פה, בפורטל הכרמל וב־0404 פורסמו אותם עיקרי ממצאים. מהפרסומים האלה לא מתקבלת סדרת בדיקות נוספת שאפשר להשוות לממצאי האיגוד.

אדי דלק עשויים להכיל בנזן, חומר מסרטן. ההודעה לא כללה תוצאות דיגום כימי של האדים, נתוני ריכוז ליד העובדים בעמדת המילוי או מדידות מתחנות הניטור במועדים הרלוונטיים.

צילום האדים מבסס את זיהוי הפליטה. אומדן החשיפה מצריך מידע גם על הרכב האדים, משך הפליטה ותנאי הפיזור.

באירועי גדיב באוקטובר פורסמו מדידות בנזן מתחנות סמוכות והמשרד הוציא צו מינהלי. בפרשת המכליות טרם פורסם בסיס עובדתי לקשור בין האירועים.

תנאי האטימות כבר כתוב בהיתר

בהיתר הפליטה של בז״ן שפורסם ב־2024 יש תשובה לשאלה מה נדרש מהמסוף. סעיף 14 קובע לטעינות המכוסות בו בשער 6 מילוי תחתי, חיבור למערכת השבת אדים, פתחים עליונים סגורים וצנרת חיבור אטומה.

למכליות בנזין נדרשת תעודת בדיקת אטימות תקפה ממעבדה מוסמכת לפי שיטת TP‑204.1 של קליפורניה. ההיתר מחייב גם לתעד את מועד המילוי, סוג החומר, נפח המילוי, החברה בעלת המכלית ובדיקת האטימות.

ההודעה אינה מזהה את עמדת המילוי שבה צולם הממצא בבז"ן. אם מדובר בטעינות שעליהן חל הסעיף, יומני המסוף ותעודות הבדיקה יכולים לסייע לברר אם למכליות היו אישורים בתוקף, ואם מקור הפליטה אותר במכלית, בחיבור או בציוד המסוף.

לפי האיגוד, המשרד בדק את תקינות המכליות, תחזוקתן ואטימותן. תוצאות הבדיקות, ההחלטות בעקבותיהן וממצאי ביקורת חוזרת טרם הוצגו בהודעה. גם קביעה של המשרד בדבר הפרת תנאי היתר לא פורסמה בה.

הדרישות בחיפה מוכרות היטב בענף. הדירקטיבה האירופית למסופי בנזין דורשת להחזיר את אדי המילוי בחיבור אטום למתקן השבה. בנספח נקבע ריכוז מרבי של 35 גרם למטר מעוקב תקני בממוצע שעתי ביציאה ממתקן הטיפול, בתיקון לדילול.

בארה״ב, במסופים שעליהם חל הכלל הפדרלי XXa, המפעיל נדרש לאמת את תיעוד בדיקת האטימות השנתית מול זיהוי המכלית לפני הטעינה.

הדרישות האלה מטפלות הן בביצועי מתקן הטיפול והן באפשרות שהאדים יברחו עוד לפני שיגיעו אליו.

אותו תהליך מתקיים גם על המים

כשבנזין, תזקיקים נדיפים או נפט גולמי מוזרמים למכלי מטען באונייה או בדוברה, הנוזל דוחק אדים כפי שקורה במכלית כביש. במסופים המחייבים בקרת אדים, מערכת האונייה יכולה להחזיר אותם למערכת החוף דרך חיבור ייעודי.

באירופה ניתן בתנאים מוגדרים להשתמש במתקן שרפת אדים בעת טעינת בנזין לאונייה, כאשר השבה אינה בטוחה או ישימה. פליטות אפשריות גם בהעברת מטען בין אוניות, בעת ההפלגה ובפעולות מסוימות במכלי המטען.

תקנה 15 בנספח VI של אמנת מרפול מחייבת אוניות המובילות נפט גולמי להחזיק וליישם תוכנית מאושרת לניהול פליטות של תרכובות אורגניות נדיפות.

חובת שימוש במערכת בקרת אדים בנמל תלויה בקביעת המדינה ובהודעה לארגון הימי הבינלאומי, לפי המסוף, סוג המטען או גודל האונייה.

בדרום קליפורניה, למשל, כלל 1142 קובע לפעולות ימיות המכוסות בו תקרה של 5.7 גרם תרכובות אורגניות נדיפות למטר מעוקב נוזל שנטען, או הפחתה של לפחות 95 אחוזים בהשוואה לפעולה ללא בקרה.

במפרץ חיפה זו שאלה שאפשר לבדוק מול היתרי המסופים הימיים ונתוני הפיקוח. באילו טעינות נדרשת השבת אדים, מי בודק את החיבור בין האונייה לחוף, ואילו נתוני ביצוע נמדדים במהלך העברת מטען?

הממצאים שפורסמו בנובמבר עוסקים במכליות כביש. הם נותנים סיבה לבדוק את חוליית הניפוק הימית, אבל אין בהם תיעוד של פליטה מאונייה או קביעה שהתגלה ליקוי במסוף ימי.

מה הציבור יכול לדעת גם במפרץ אסטרטגי

לפי נוסח ההודעה הפומבית, אין בסיס לקבוע שהאיגוד חשף מידע תפעולי רגיש. פורסמו שם המתחם, סוג הפעולה והממצא הסביבתי, ללא מלאי דלק, לוחות אספקה בזמן אמת או פרטי אבטחה.

ההערכה הזאת מתייחסת לנוסח ולסיקור הפומבי. חומר הגלם המצולם לא עבר במסגרת הבדיקה הזאת בחינה ביטחונית עצמאית.

חוק המפל"ס מעמיד את המרשם והמצאי לעיון הציבור בכפוף לסייגים. חוק חופש המידע כולל סייג כשיש חשש לפגיעה בביטחון המדינה ומאפשר במקרים המתאימים למסור מידע לאחר השמטת פרטים.

גם אם פרט בדו"ח הפיקוח המלא רגיש, עדיין יש ערך ציבורי במספר המילויים שנבדקו, בשיעור הדליפות, באומדן הכמות שנפלטה ובתוצאות הבדיקות לאחר הטיפול. אלה הנתונים שיאפשרו לתושבי חיפה והקריות להבין מה העלתה הביקורת.

הפער הזה עלה גם בספטמבר, כשהאיגוד הגיב לדו״ח המפל"ס לשנת 2025. הוא הציג אז מקרים שבהם, לטענתו, דיווחי המפעלים לא התיישבו עם ממצאי הפיקוח.

במקרה הנוכחי, המבחן של המשרד יהיה להראות איזה חלק מהפליטה הוערך בחסר, על סמך אילו בדיקות ובאילו תנאי מילוי נמצאה הבעיה.

נשארת גם שאלת השנים שכבר פורסמו. אם שיטת החישוב החדשה תיתן אומדן גבוה יותר על אותם נתוני מילוי, עלייה במפל״ס יכולה לשקף שינוי בחישוב.

כדי לדעת אם הפליטות בפועל השתנו, צריך להשוות שנים על בסיס אחיד. בהודעת האיגוד לא הובהר אם יחושב מחדש הדיווח לשנים קודמות או אם תפורסם דוגמה שמעמידה את שתי השיטות על אותם נתונים.

במפרץ חיפה, שבו תנועת הדלק מתחברת לפעילות תעשייתית ונמלית, השאלה המעשית נשארת בעמדת המילוי.

מתי חזרו אליה המפקחים אחרי גילוי הפליטה, מה ראו בזמן טעינה, וכמה מהאדים נאספו בפועל? תשובה כזאת תיתן משמעות גם למספר שייכנס לדו"ח הבא.