בז"ן על הכוונת, הנמלים מתרחבים ותחנת הכוח החדשה מעמידה את חיפה במבחן

ב־12 בנובמבר 2026 הודיע ראש עיריית חיפה יונה יהב כי יתנגד להקמת תחנת כוח נוספת במפרץ.

שלושה ימים קודם לכן חתמו סונול, אפקון ופנטלייט על מזכר הבנות לקידום תחנת גז בהספק של כ־900 מגה־ואט בחוף שמן, לצד חוות שרתים בהיקף של עד 200 מגה־ואט ומתקן אגירה.

אומדן ההשקעה בתחנה לבדה עומד על כארבעה מיליארד שקל. התחנה עדיין בשלב הייזום, אבל העימות כבר הגיע ללשכת ראש העיר.

מבט מהכרמל אל קו המים מסביר למה ההצהרה של יהב פותחת דיון גדול יותר. באותו מפרץ שהמדינה מבקשת להוציא ממנו את הזיקוק, היא מקדמת מסוף תזקיקים חדש, מכשירה שטחים לפעילות בנמל הוותיק ומתכננת מסדרון צנרת.

במקביל, יזמים פרטיים מבקשים להוסיף שם ייצור חשמל ומחשוב. לכל מהלך יש מסלול משלו. התושבים יפגשו את כולם באותו מרחב.

מה יחליף את הזיקוק

בינואר 2026 אישרה הממשלה את תת״ל 119, המסדירה כ־520 דונם של שטחי תפעול בנמל חיפה. התוכנית כוללת את מסוף המכוניות המזרחי, מסוף הדלק הישן וחוות המכלים הסמוכה.

לפי חברת נמלי ישראל, העברת פעילות הדלק למסוף החדש, המקודם במסגרת תת״ל 118 בתחום נמל המפרץ, תאפשר להכניס שימושים נמליים נוספים לשטחי מסוף הדלק וחוות המכלים שיתפנו.

כאן מתחבר פינוי התעשייה הפטרוכימית להתרחבות הפעילות הנמלית. המתווה הממשלתי משלב זיקוק באשדוד ויבוא תזקיקים לצפון. במקום שבו הזיקוק סיפק חלק מהתזקיקים, גדלה חשיבותם של ספקים בחו״ל, אוניות, רציפים, צנרת ומלאי.

תמ״א 75ד מקדמת מסדרון שיחבר את המסוף לרשת הארצית. כדי להבין מה ישתנה בפועל, צריך לדעת כמה דלק ייובא, איפה יאוחסן וכיצד יגיע לצרכנים בעת שיבוש באספקה.

הוצאת הזיקוק עשויה להפחית מפגעים שמקורם בתהליך הייצור. במקביל, פעילות נמלית נוספת משנה את דפוסי התנועה, הרעש והפליטות סביב הרציפים והכבישים.

התוצאה הסביבתית תיגזר מהיקף הפעילות החדשה, מסוג המטענים ומאופן השינוע. זאת הבדיקה שחסרה בדיון הפוליטי, שמונה בנפרד את מה שייסגר ואת מה שייפתח.

מה באמת צריך את המפרץ

לנמל חיפה הוותיק ולנמל המפרץ יש צורך משותף בשטח תפעולי על קו המים. אונייה צריכה רציף, תזקיקים צריכים נקודת פריקה וחיבור לצנרת, ומכולות צריכות שטח קליטה ראשוני.

לפי דוח חברת נמלי ישראל, תוכנית המתאר הנמלית מייעדת במרחב חיפה כ־2,335 דונם לתפעול על קו המים וכ־5,000 דונם ברוטו לשימושי עורף נמל. זאת גאוגרפיה כלכלית שכבר מעוגנת בתכנון.

מיד אחרי הפריקה מתחילות הבחירות. אחסון ממושך של מכולות ריקות וחלק ממערכי ההפצה יכולים לפעול בעורף מרוחק, בתנאי שקיים חיבור יעיל.

באוקטובר דווח על השבתה ממושכת של רכבת המשא בנמל חיפה. כשמסילת המשא מושבתת, גם החלטה להעביר פעילות מהחוף לעורף יכולה להוסיף משאיות לכביש.

לכן הרחבה של נמל צריכה להיבחן גם לפי היכולת להוציא ממנו מטען, ולא רק לפי מספר האוניות שאפשר להכניס.

לכן חשוב להבחין גם בין שני סוגים של תחרות. נמל המפרץ ונמל חיפה מתחרים על פקידות אונייה ועל מטענים, אך משתמשים באותו מרחב תחבורתי.

מבחינת מפעיל נמל, תוספת שטח יכולה לקצר את השהייה ברציף. מבחינת תושב, השאלה היא מה קורה למטען אחרי שהשער נפתח.

תכנון של כל נמל בנפרד עלול לפספס את העומס ששניהם מייצרים יחד, ואת היתרון האפשרי של תשתית משותפת שמשרתת את שני המסופים ואת הלקוחות שלהם בכל אזור הצפון.

תחנת הכוח וחוות השרתים מגיעות לחוף שמן מסיבה אחרת. לסונול נדל״ן יש שם כ־48 דונם, סמוך לתחנת כוח קיימת של חברת החשמל. זו נקודת פתיחה מסחרית טובה ליזם.

ההצדקה הציבורית תלויה בשאלה אם רשת החשמל יכולה לקלוט את הייצור, מה נדרש לשדרג, כמה קרקע תידרש ואילו חלופות מציעות תוצאה טובה יותר למשק ולתושבים.

הקרבה לרציף מסבירה את מיקומו של מסוף תזקיקים. תחנת גז וחוות שרתים צריכות לעמוד במבחן מיקום משלהן.

מה בין טורבינת גז לריבונות מחשוב

המטה הלאומי לבינה מלאכותית הציג בכנסת יעד של 100 אלף מעבדי AI בשנים הקרובות, בהקמה של השוק הפרטי כשהמדינה משמשת לקוח. חוות שרתים בקנה מידה כזה צריכות חיבור חשמל משמעותי, קירור, סיבים וגיבוי.

רשות החשמל העריכה שצריכת חוות השרתים עשויה להגיע ל־5% עד 7% מהצריכה הארצית ב־2030. החשמל נעשה תנאי להתרחבות המחשוב המקומי, והיכולת לקבל חיבור משפיעה על מיקום ההשקעה.

בחוף שמן היזמים מציעים לקדם ייצור וצריכה באותו מתחם. הספק התחנה המתוכנן גדול פי 4.5 מההיקף המרבי שפורסם לחוות השרתים. היחס הזה מצביע על פוטנציאל למכירת חשמל מחוץ למתחם, בכפוף לחיבור ולהסדרה.

הוא גם מחדד את השאלה למי הפרויקט מיועד. בפרסומים על המזכר טרם זוהו לקוח מחשוב, התחייבות להקצאת קיבולת לצורכי ישראל או הסכם שמגדיר כיצד החווה תקבל חשמל בשגרה ובעת השבתה.

ריבונות מחשוב תלויה ביכולת של גופים בישראל לקבל גישה לקיבולת כשצריך אותה, להגן על המידע ולהמשיך לעבוד בזמן שיבוש.

גם לעצמאות האנרגטית יש שני צדדים. לפי רשות הגז הטבעי, גז סיפק כ־74% מייצור החשמל בישראל ב־2025. גז מקומי מפחית את התלות ביבוא דלקים לייצור חשמל, בעוד שסגירת הזיקוק בחיפה עשויה להגדיל את התלות באספקה ימית של תזקיקים.

תחנת הכוח המוצעת תוסיף כושר ייצור אם תקום. תרומתה לחוסן תלויה גם ברציפות אספקת הגז, ברשת, בסולר לגיבוי ובמשך הזמן שהאגירה תוכל לגשר עליו.

המבחן של יונה יהב

להצהרה של יהב יש משקל פוליטי מפני שהיא מגיעה בשלב שבו היזמים עדיין מבקשים להגיע למסלול תכנון ארצי. לפי אבני הדרך שפורסמו, מדובר בכ־76 חודשי ייזום עד לסגירה פיננסית, לפני תקופת ההקמה.

במסלול הוות״ל אין לראש העיר וטו אישי. לעירייה יש אפשרות להשמיע עמדה מקצועית ולהגיש השגות. היא יכולה לבחון התאמה לייעודי הקרקע, להציג חלופות ולדרוש שההשפעה על האוויר תיבחן במצטבר עם התחנה הקיימת, התעשייה והתחבורה.

פוליטיקאים יכולים לקשור את שמם לסגירת מפעל מוכר. קל הרבה פחות לתת לציבור דין וחשבון על מה שצומח במקומו.

מסוף, מחסן, מסילה, תחנת השנאה וחוות שרתים מגיעים לדיון בנפרד. כל החלטה נראית צרה והגיונית בתחומה. המבחן הפוליטי הוא אם נבחרי הציבור יציגו את ההשפעה הכוללת של ההחלטות לפני שהמגרשים, הרציפים וחיבורי החשמל יחולקו בפועל.

חיפה צריכה לדעת כמה מן העבודה תישאר בקרבת השכונות, מה ייצא מהן ברכבת, מי יקבל את החשמל והמחשוב ואיזה ערך יישאר בעיר.

החלטת הממשלה על שיקום המפרץ נותנת ליהב בסיס לדרוש תשובות. עמדת העירייה תהיה בעלת משקל גדול יותר אם תראה היכן היא מוכנה לקבל תשתיות, באילו תנאים ועל יסוד אילו נתונים.

ביום שבו יבקשו מהחיפאים שוב את אמונם, אפשר יהיה למדוד את ההבטחות מול המפרץ עצמו.

האם פחתה החשיפה למזהמים, האם המטען יוצא ברכבת, האם הקרקע שהתפנתה משרתת גם את העיר, והאם השקעה שמוצגת כלאומית משאירה בצפון מקומות עבודה ותשתיות שימושיות. אלה שאלות שצריכות להישאל עכשיו, כשעוד אפשר לשנות את התוכניות.

ההבטחה לפנות את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה הפכה לקרש קפיצה פוליטי, במיוחד בזירה המקומית. בזמן שמבטיחים לתושבים פינוי, המדינה מקדמת מסוף תזקיקים בנמל המפרץ, מכשירה שטחים לפעילות בנמל הוותיק ומתכננת את העורף הלוגיסטי של שניהם.

קשה ליישב את תמונת הפינוי שמוכרים לציבור עם התוכניות שמרחיבות את הפעילות במפרץ. חיפה צריכה להתאים את המפרץ למציאות של 2026: לצמצם את החשיפה לזיהום, להעביר יותר מטענים ברכבת ולקבוע אילו תשתיות ראוי להשאיר ליד השכונות ובאילו תנאים.

בפעם הבאה שנבחרי הציבור יבקשו את אמון החיפאים, שם יהיה אפשר למדוד כמה מהמאבק היה יחסי ציבור וכמה ממנו שירת את התושבים.

הבהרת מערכת
תמונת השער היא המחשה סאטירית שנוצרה בבינה מלאכותית. הסצנה שבה נראה כביכול אדם הדומה ליונה יהב מביט במשקפת סגורה היא בדיונית.

מסקנות המאמר הן פרשנות ועמדה מערכתית של כרמליסט, המבוססות על ההודעות הפומביות, מסמכי התכנון והדיווחים המובאים בכתבה. הביקורת על הפער בין ההבטחות לציבור לבין התוכניות המקודמות במפרץ עוסקת במדיניות ובהחלטות פומביות. השאלה כמה מהמאבק משרת את תושבי חיפה וכמה ממנו משמש ליחסי ציבור מוצגת כשאלה ציבורית פתוחה, ללא קביעה בדבר מניע אישי של מי מנבחרי הציבור.