פניקס עגנה במפרץ. בנמל חיפה כבר סימנו תאריך לשביתה

השבוע בנמלי חיפה | 8–12 בנובמבר 2026

ביום רביעי, 11 בנובמבר, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בחברת נמל חיפה. ביום חמישי פורסם גם המועד שנקבע בהודעה לשביתה: 26 בנובמבר.

יומיים לפני ההכרזה עגנה בנמל המפרץ אוניית מכולות באורך 366 מטרים של MSC, במסגרת קו פניקס. באותו יום, בכנס משקיעים בחיפה, הודיעה תעשיות מספנות ישראל כי היא בוחנת הרחבת ייצור כלי השיט לחו"ל.

שלוש ידיעות מאותו מפרץ, שכל אחת מהן מספרת משהו אחר על היכולת של חיפה למשוך עבודה מהים ולהשאיר אותה בעיר.

מהפנייה לאדאני לתאריך ביומן

באוקטובר, כשעקבנו בכרמליסט אחר הפנייה של ההסתדרות להנהלת אדאני, בלב הדיון עמדה כמות העבודה ברציפים. העובדים דרשו לראות כיצד ההתחייבות להרחיב את הפעילות, שניתנה במסגרת ההסכמים הקיבוציים בפברואר, מתורגמת לחזרת לקוחות ולכניסת מטענים.

השבוע קיבל העימות תאריך. 26 בנובמבר הוא המועד שנמסר לשביתה אפשרית, והדיווחים עד יום חמישי עסקו בהכרזה ובמועד העתידי.

הפירוט של ההסתדרות מסביר מדוע הסכסוך נוגע גם ליבואן שממתין לרכב ולנהג שמגיע לשער. לטענתה, עובדי קבלן משמשים לפריקת כלי רכב מאוניות ולשינועם בשטחי האחסון, שעות פעילות השערים שונו באופן חד־צדדי, ובציוד, בתאורה ובנתיבי הנסיעה יש ליקויים. אלה טענות ההסתדרות.

בתגובתה לכלכליסט מסרה הנהלת הנמל כי בכוונתה להשקיע בציוד מתקדם, וכי חתימה על הסכם עם המדינה תסייע בקידום תשתיות, בקליטת עובדי דור ג׳ נוספים ובתוכנית פרישה מרצון לוותיקים.

המספרים של אדאני נותנים להצהרות האלה קנה מידה. באפריל עד ספטמבר ירד משקל המטענים בנמל חיפה ב־14% לעומת התקופה המקבילה. תנועת המכולות ירדה מ־366 אלף ל־321 אלף TEU, כ־12.3%.

ביולי עד ספטמבר התמתנה הירידה במשקל המטענים הכולל לכ־4%, ובמכולות נרשמו 167 אלף TEU לעומת 174 אלף אשתקד. הרבעון האחרון של התקופה היה טוב יותר במונחי השינוי השנתי, ועדיין הסתיים מתחת לרבעון המקביל.

לוועד שמבקש יותר משמרות ולהנהלה שמבקשת לקלוט עובדים נוספים, זה ההקשר המסחרי של ההסכם מפברואר.

מיליארד שקל לחלוקה, ורציף שהמימון שלו מכוון ל־2030

ברקע לסכסוך נותרה בקשת אדאני וגדות לקבל אישור לחלוקת דיבידנד של מיליארד שקל.

לפי המתווה שעליו דיווח כלכליסט, מיליארד שקל נוספים יופקדו בנאמנות בחברת נמלי ישראל, ובתנאים שפורטו תוכל החברה להשתמש בהם מינואר 2030 להקמת רציף מים עמוקים. נכון ל־12 בנובמבר, טרם מצאתי אישור פומבי להכרעה בבקשת החלוקה.

הקשר בין שני הדיונים עובר בלוח הזמנים. רציף מים עמוקים הוא החלטה על סוג האוניות והיקף הפעילות שהנמל יוכל לקלוט בשנים הבאות. תחזוקת ציוד, שעות פתיחת שערים והחזרת לקוחות הן החלטות שקובעות כמה עבודה אפשר לבצע במשמרת הקרובה.

המדינה נדרשת לבחון את התנאים לשחרור הכסף. הנהלת הנמל נדרשת להראות איזה חלק מתוכנית ההשקעות יגיע לרציפים הקיימים, ובאיזה מועד. מבחינת חיפה, אלה התחייבויות שאפשר למדוד בנפרד.

פניקס במפרץ, וההחלטה שמתקבלת לפני שהאונייה מגיעה

ביום שני, 9 בנובמבר, עגנה בנמל המפרץ MSC C. MONTAINE. נתוני הזיהוי הימי מצביעים על היעד המדויק, ומאגר הספנות משייך את האונייה לקו פניקס של MSC.

אורכה 366 מטרים וקיבולתה הנומינלית 15,413 TEU, יחידת מידה המבוססת על מכולה באורך 20 רגל. לפי הדיווח בחי פה, תוכננה פריקה של יותר מ־3,000 מכולות. המספר הזה מתייחס לתוכנית הפריקה, והכמות שנפרקה בפועל עדיין טעונה אימות.

פניקס הוא שירות סדיר המחבר נמלים בדרום קוריאה, בסין ובסינגפור עם ישראל. בלוח ההפלגות מופיעות גם פקידות בטריאסטה, בקופר וברייקה במקטע ההפלגה מישראל.

עבור הקורא החיפאי, הפרט החשוב הוא ההבדל בין שם העיר בלוח ההפלגות לבין המסוף שבו האונייה מטופלת. לוח שמציג Haifa יכול להעיד על פקידה בעיר, בעוד שהחלטת השיבוץ בין חברת נמל חיפה שבבעלות אדאני וגדות לבין נמל המפרץ שמפעילה SIPG קובעת באיזה רציף עובדים, היכן מאחסנים את המטען ומאיזה שער הוא יוצא.

זה המעקב המסחרי שנפתח כאן. הפקידה של מונטיין נותנת לנו תאריך, אונייה ומסוף מזוהים. כדי לדעת אם נמל המפרץ מקבל נתח קבוע יותר מפניקס, צריך לעקוב אחר רצף הפקידות בכמה סבבים ולבדוק כמה מכולות נפרקו ונטענו בכל רציף.

מבחינת MSC, הבחירה במסוף נבחנת על פני כל הסבב. זמן העגינה בחיפה משפיע על ההגעה לנמל הבא, וזמן שחרור המכולה משפיע על השירות שהיבואן מקבל בארץ.

הדרך מהאונייה לכביש עוברת בשאלה מי מתקן את המסילה

באוקטובר דיווח כלכליסט שתנועת רכבות המטען אל תוך נמל חיפה וממנו הופסקה לאחר שהתגלו ליקויי בטיחות במסילה ב־24 באוגוסט. המחלוקת שדווחה נגעה לאחריות לתיקון ולמימונו.

עד סגירת המהדורה לא מצאתי אישור פומבי לחידוש השירות. בנמל המפרץ כבר תועדה יציאה של רכבת מכולות במסגרת הפעלת החיבור המסילתי.

רכבת משא משנה את הטווח שבו מסוף יכול להתחרות. יבואן שבוחר היכן לפרוק מחשב גם את הזמן ואת עלות השינוע מהנמל למחסן. כשמסילה יוצאת משימוש, יותר מהדרך הזאת תלוי במשאיות, בזמינות נהגים ובקיבולת השערים.

לחיפה יש כאן שאלה מקומית מאוד בתוך דיון בינלאומי: כמה מהגידול בתנועת המטענים תוכל העיר לקלוט בלי להעמיס את כולו על הכבישים שסביב המפרץ?

ביום שלישי פרסמה רשות הספנות והנמלים מדדי שירות למחצית הראשונה של 2026. הנתונים מספקים בסיס להשוואת המסופים לפני השבתת המסילה באוגוסט, והשוואה מספרית מלאה עדיין טעונה עיבוד של קובצי הדוח.

מספנות ישראל מסתכלת החוצה, והממגורות נשארות בחיפה

בכנס המשקיעים ביום שני הציגה תעשיות מספנות ישראל בחינה של תשתיות ייצור כלי שיט בחו״ל, כתוספת לכושר הייצור בחיפה.

הרקע הוא גידול בפעילות המספנה וחוזי אספקה ללקוחות ממשלתיים בחו״ל, ובהם עסקאות שעליהן דווח בהיקפים של 80 מיליון אירו ו־62 מיליון דולר. ההנהלה הציגה כיוון להרחבת כושר הייצור, שעדיין נמצא בשלב בחינת חלופות.

בזרוע הנמלית של הקבוצה הסיפור הוא גרעינים. מתקן הממגורות בחיפה מאפשר לפרוק ולאחסן מטען בתפזורת, והחברה רואה אפשרות להרחיב את נתיבי השינוע שלו במסגרת IMEC.

זו זווית שחורגת מהשיחה הרגילה על מכולות. מטען גרעינים מחייב ציוד פריקה, קיבולת אחסון ודרך סדירה להעביר אותו ללקוח. החיבור למסדרון עודנו אפשרות עסקית שהציגה החברה, והמתקן בחיפה הוא התשתית שכבר קיימת.

מסואץ רואים את היתרון של חיפה, ואת התנאים למימושו

בשבוע שעבר הודיעו Maersk ו־Hapag-Lloyd על החזרת שירות ME1 בין הודו לאירופה דרך הים האדום ותעלת סואץ. ההפלגה הראשונה מערבה שובצה ל־4 בנובמבר מסלאלה, והראשונה מזרחה ל־13 בנובמבר מטנג׳יר.

חיפה אינה מופיעה בסבב שפורסם. ההחלטה בכל זאת רלוונטית למפרץ, משום שהיא ממחישה באילו תנאים חברות ספנות משנות נתיב: זמן הפלגה, יציבות ביטחונית והיכולת לעמוד בלוח זמנים לאורך קו שלם.

IMEC נועד להוסיף לאותו מרחב נתיב משולב של ים ומסילה. במתווה המקורי, מטען מגיע מהודו למפרץ הערבי בים, ממשיך ביבשה לעבר מזרח הים התיכון ומשם לאירופה.

כדי שחיפה תתפוס מקום בנתיב הזה, צריך לחבר מקטעי מסילה, להסדיר מעברי גבול ומכס ולהעמיד שירות אמין גם בצד הימי וגם בצד היבשתי.

מול מסלול ימי דרך סואץ, כל מעבר מאונייה לרכבת ובחזרה מוסיף עלות וזמן טיפול. היתרון של חיפה ייבחן ביכולת של השרשרת כולה לקזז אותם.

השבוע במפרץ כבר היו כל המרכיבים של הדיון הזה בקנה מידה מקומי. אונייה בקו אסיה הגיעה לרציף מזוהה. בנמל השכן עלה סכסוך עבודה עם מועד לשביתה אפשרית. במספנות הציגו מתקן קיים ובחנו שווקים חדשים.

כשחיפה מדברת על עצמה כשער סחר, אפשר להתחיל למדוד את ההבטחה בשאלות פשוטות: באיזה רציף האונייה נקשרת, כמה מטען יורד ממנה, כמה עבודה הוא מייצר, ואיך הוא יוצא מהעיר.