הבנזן עולה, בז"ן הודיעה על הדממות, והרגולטור קושר החריגות לעבודות שיקום המלחמה

שלושה ימים אחרי שאלות כרמליסט על ההדממות, המשרד קושר חריגות לעבודות; פרץ מדגיש זהירות, יהב מכריז אזעקת אמת

לפני שלושה ימים, כשמכשירי הניטור במפרץ חיפה הצביעו על ריכוזי בנזן חריגים, בז"ן וגדיב דיווחו כי בבדיקות שביצעו לא אותרה דליפה. אלא שבאותם ימים התבצעו במתחם פעולות הדממה ותחזוקה, והתמונה התפעולית הייתה מורכבת בהרבה מהתשובה הקצרה שסיפקו המפעלים.

ב־9 באוקטובר פרסמנו בכרמליסט את הכתבה “הבנזן עולה, בז"ן לא מוצאת דליפה”, ובה הצבענו על הקשר האפשרי בין פעילות ההדממה לבין העלייה בריכוזי הבנזן. העלינו את האפשרות שמדובר בפליטות הקשורות לפעילות תפעולית, ולא בהכרח בדליפה בלתי מבוקרת מצינור או ממכל.

כעת מתברר שהשאלות שהצפנו היו במקומן.

המשרד להגנת הסביבה קושר את החריגות לעבודות תחזוקה תקופתיות ושיקום נזקים שנגרמו למתחם במהלך המלחמה. בעקבות הממצאים הורה המשרד להפסיק את העבודות ודרש תוכנית מפורטת למניעת חריגות נוספות כתנאי לחידושן.

עם זאת, עדיין לא פורסם איזה מתקן או תהליך מסוים היה מקור הפליטה.

בז"ן הודיעה מראש על ההדממות

בחינה של הודעות בז"ן באתר החברה מספקת ציר זמנים מעניין.

https://www.bazan.co.il/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D לדף העדכונים של בז"ן

ב־7 באוקטובר, בשעה 21:00, הודיעה בז"ן כי בעקבות עצירת מתקן תיתכן פעילות לפיד קלה במהלך אותו יום ולמחרת. כעבור עשרים דקות הודיעה החברה על אפשרות לפעילות לפידים מוגברת החל מ־8 באוקטובר, למשך כעשרה ימים, בשל הדממת מתקנים.

ב־9 באוקטובר פרסמה הודעה נוספת על פעילות תפעולית צפויה במהלך 9–10 באוקטובר.

החברה הדגישה שהלפידים נועדו לטיפול בטיחותי וסביבתי בעודפי גזים ושפעילותם אינה מסכנת את הציבור.

חשוב להבחין: אין ראיה שפעילות הלפידים עצמה הייתה מקור הבנזן. אולם ההודעות מלמדות שהפעילות התפעולית תוכננה מראש, וחלקה חפף לתקופה שבה נמדדו החריגות.

לפי תגובת בז"ן שפורסמה בתקשורת, החברה מייחסת את הפליטה המוגברת לשיפוץ באחד המתקנים וטוענת שהרשויות עודכנו מראש.

אם כך, השאלה המעניינת אינה רק מתי נמסרה הודעה על ביצוע העבודות, אלא האם נבחנה מראש האפשרות לפליטות בנזן חריגות ומה נעשה למניעתן.

מה באמת התרחש בתחנות הניטור?

במהלך 9–10 באוקטובר נמדדו ריכוזים חריגים מאוד של בנזן בניידת 4, באזור התעשייה דשנים בקריית אתא. בתחנות האחרות שסביב המתחם נמדדו באותם ימים ערכים תקינים.

ב־11 באוקטובר נרשמו ריכוזים גבוהים גם בתחנת משרד הרישוי הישן בחיפה. בניידת 4 נרשמה ירידה בשעות הבוקר, אך בשעות הצהריים החלו הריכוזים לעלות מחדש.

בעקבות המדידות הורה משרד הבריאות, בתיאום עם עיריית קריית אתא, להעביר ב־12 באוקטובר את הלימודים בתיכון החברתי ובבית הספר ארזים לאתרים חלופיים.

ההחלטה התקבלה כאמצעי זהירות. לא פורסמה קביעה שלפיה נגרם לתלמידים נזק בריאותי, ולא הוצגה הוכחה לחשיפה מסוכנת בתוך מבני בתי הספר.

עם זאת, ניידת 4 ממוקמת בחצר התיכון החברתי, ולכן אי אפשר להתייחס למדידות כאילו בוצעו באזור תעשייה המרוחק לחלוטין ממוסדות חינוך.

המשרדים המליצו לאוכלוסייה בטווח של קילומטר מבתי הזיקוק לצמצם שהייה בחוץ שלא לצורך, במיוחד לילדים ולנשים בהיריון.

פרץ מרגיע, יהב מחריף

כאן נוצר הבדל מעניין בין הודעותיהם של שני ראשי הערים.

ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, הדגיש כי העברת הלימודים נעשתה מטעמי זהירות ובהתאם להנחיות המקצועיות. לדבריו, החריגות נמדדו באזור התעשייה ולא בשכונות המגורים, ואין מקום לבהלה.

פרץ גם הודיע כי פעל מול הגורמים הממשלתיים והנהלת בז"ן בדרישה להפסיק את עבודות התחזוקה עד להבטחת תקינות המדדים.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, בחר בניסוח חריף בהרבה.

“כשסוגרים בתי ספר בגלל חומרים מסרטנים באוויר, זו כבר לא נורת אזהרה. זו אזעקת אמת”, אמר, וקשר את האירוע לדרישתו לסגור את בתי הזיקוק עד שנת 2029.

שתי ההודעות אינן סותרות בהכרח זו את זו, אך הן מציגות את האירוע מנקודות מבט שונות.

יהב משתמש בהחלטת משרד הבריאות כדי להמחיש את חומרת הזיהום ואת הצורך בהפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ. פרץ מדגיש את גבולות המידע הקיים ואת אופייה המניעתי של ההחלטה, בניסיון להרגיע את תושבי עירו.

ההבחנה חשובה: בתי הספר לא פונו בעקבות קביעה שנגרמה פגיעה בריאותית לתלמידים. הלימודים הועברו בשל מדידות חריגות בסביבתם וכדי לצמצם חשיפה אפשרית.

מנגד, העובדה שהחריגות לא נמדדו בשכונות המגורים אינה מאפשרת לבדה לשלול ריכוזים גבוהים בכל מקום שלא פעלה בו תחנת ניטור.

בין שיקום המלחמה לבריאות הציבור

אחד הפרטים המשמעותיים בהודעת המשרד להגנת הסביבה הוא הקשר לעבודות שיקום נזקי המלחמה.

הדממה, ניקוז, פתיחת מערכות לתחזוקה והחזרת מתקנים לפעילות עלולים ליצור תנאי פליטה שונים מאלה המתקיימים בזמן ייצור יציב, גם ללא דליפה בלתי מבוקרת.

אך לא הוכח שהבנזן נפלט דווקא במהלך תיקון נזק מלחמתי מסוים, והגורם המדויק עדיין מחייב בירור.

במפרץ חיפה נפגשים שני צרכים חיוניים: שיקום תשתית אנרגיה בעלת חשיבות לאומית והגנה על בריאות האוכלוסייה המתגוררת ועובדת בסביבתה.

המתח ביניהם אינו פוטר את המפעלים מעמידה בדרישות הסביבתיות, אך גם אינו מצדיק הפיכת כל מדידה חריגה לקביעה גורפת על סכנה לכל תושבי המטרופולין.

השאלות שעדיין מחכות לתשובה

ב־9 באוקטובר שאלנו מדוע ריכוזי הבנזן עולים כשבדיקות המפעלים אינן מאתרות דליפה. ב־11 באוקטובר קיבל הקשר בין העבודות לבין החריגות חיזוק רשמי, והרגולטור הורה להפסיק את העבודות.

עתה נדרש לברר מה ידעו המפעלים והרשויות לפני תחילתן, אילו סיכונים הוערכו, כיצד התנהלה הבקרה ומה גרם בפועל לפליטה.

גם ההבחנה בין אזור התעשייה לשכונות המגורים ראויה להסבר מקצועי המבוסס על פריסת תחנות הניטור, תנאי הרוח והמדידות עצמן.

בסופו של דבר, אירוע סביבתי חמור אינו זקוק להפרזה כדי להצדיק בדיקה יסודית, כשם שהחלטת זהירות אינה מבטלת את משמעותן של חריגות שנמדדו בפועל.

במפרץ חיפה, שבו מפעלים, בתי ספר ותשתיות אנרגיה חולקים מרחב גיאוגרפי צפוף, הדיוק הזה אינו עניין של ניסוח. הוא תנאי בסיסי לאמון הציבור.

מקורות: כתבת כרמליסט מ־9 באוקטובר⁠; הודעות בז"ן מ־7 ו־9 באוקטובר⁠ ; הודעת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מ־11 באוקטובר ; הודעות יעקב פרץ ויונה יהב שנמסרו לעיון המערכת.