בין מגילת אסתר למאבקי המזרח התיכון: הקרב על קבר אסתר ומרדכי בעיר המדאן באיראן

בעומקה של העיר המדאן באיראן, עיר ששורשיה נטועים באדמת פרס הקדומה, ניצב מבנה עתיק, דומם אך רווי בסיפורי ההיסטוריה של העם היהודי. המבקרים הנכנסים בשעריו חשים מיד את משק כנפי הזמן, את הדי התפילות שהתנגנו כאן במשך מאות שנים. זהו קברם של אסתר המלכה ומרדכי היהודי – אתר שבו עבר, אמונה ותרבות נשזרים זה בזה, כמו ענפי העצים העתיקים שמכתרים אותו.

סיפורה של מגילת אסתר אינו רק עלילה מקראית, אלא מסכת של מאבקי כוח, דיפלומטיה ותושייה יהודית בעולם של אינטריגות פוליטיות. אסתר, נערה יהודייה מן העם, הפכה למלכת פרס לאחר בחירה בלתי צפויה של אחשוורוש, ומצאה את עצמה בלב הקונפליקט בין העם היהודי לבין מנגנוני השלטון הפרסי. יחד עם מרדכי, הצליחה להפוך את גורל היהודים, כאשר הפכה מאיום של כליה לניצחון היסטורי.

לפי מסורת יהודי איראן, אסתר ומרדכי המשיכו לחיות בהמדאן, עיר עם קהילה יהודית מפוארת, שנוסדה עוד בתקופת גלות בבל. שם, הרחק מארמון המלוכה אך קרוב ללב העם, הם חיו את שארית חייהם ונקברו זה לצד זו.

הקבר, שהוקם מחדש בתקופה הספווית (המאה ה-16 או ה-17), בנוי מלבנים בסגנון פרסי מסורתי, עם כיפה מעוגלת המזכירה מסגדים עתיקים, אך טומנת בתוכה סמליות יהודית מובהקת.
בתוך המבנה, מערת קבורה עם שתי מצבות עץ מעוטרות בפרוכות רקומות:
• המצבה הימנית, שעליה כתוב: “זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת”.
• המצבה השמאלית, המיוחסת למרדכי, נושאת את אילן היוחסין שלו, לצד הכיתוב: “זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק”.

בין השתיים ישנו בור עמוק, שלפי מסורת יהודית עתיקה, מוביל ישירות לירושלים – עדות לקשר הבלתי נפרד בין יהודי הגולה לארץ ישראל.

הקבר לא היה רק מקום מנוחה למתים, אלא גם מקום מפגש חי לקהילה היהודית במשך מאות שנים. יהודים מאיראן וממדינות שכנות נהגו לעלות אליו לרגל, במיוחד בחג הפורים, כדי לקרוא את המגילה במקום שבו, לפי האמונה, קבורים גיבורי הסיפור.

בחדר קטן הסמוך לקברים התקיימו תפילות יומיות, ואולם גדול יותר שימש לחגיגות בר מצווה, בריתות וחתונות. אפילו בעידן המודרני, כשהקהילה היהודית באיראן הידלדלה, המקום המשיך לשמש כעדות חיה לשורשיה העמוקים של היהדות בפרס.

אך הזמנים השתנו, וקבר אסתר ומרדכי הפך מסמל לקיום יהודי מפואר למוקד מתיחות פוליטית. מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, ובעיקר בעשורים האחרונים, נרשמו מספר ניסיונות ונדליזם והתקפות על האתר.

בשנים האחרונות אירעו במקום הפגנות אנטישמיות, קיצוניים ניסו להצית את המבנה, ובשנת 2020 אף דווח על ניסיון לפגוע בו באופן מאורגן. הממשל האיראני, שנע בין שימור סלקטיבי של אתרים היסטוריים לבין מחיקת נוכחות יהודית מהמרחב הציבורי, לא פעל כדי להגן על המקום, מה שהפך אותו לעדות שברירית למורשת יהודית בת אלפי שנים.

בין העצים העתיקים למזרח תיכון במשבר תמידי

כמו העצים העתיקים השומרים על קבר אסתר ומרדכי, כך גם סיפורו של המזרח התיכון – שורשיו נטועים עמוק בהיסטוריה, גזעו חווה זעזועים בלתי פוסקים, אך הענפים שלו ממשיכים לצמוח לכיוונים חדשים. מאז ימי פרס הקדומה, דרך כיבושי האימפריות ועד לעידן הלאומיות והדת הפוליטית, המאבק על זהות, שליטה ומשאבים לא חדל לרגע.

קבר אסתר ומרדכי הוא יותר מסתם אתר היסטורי – הוא מיקרוקוסמוס של המציאות האזורית. פעם, יהדות פרס הייתה חלק בלתי נפרד מהאימפריה הפרסית, משתלבת בכלכלה, בפוליטיקה, במסחר ובתרבות. היום, הקהילה היהודית באיראן כמעט נעלמה, אך המאבק על השליטה הנרטיבית נמשך: האם האתרים היהודיים יזכו להכרה ולשימור, או שיוכחדו כחלק מהמאבק התעמולתי הרחב יותר?

המדאן הייתה בעבר נקודה אסטרטגית על דרכי המשי – מרכז מסחרי שחיבר את פרס עם העולם. כיום, איראן היא צומת אינטרסים כלכליים וביטחוניים בין סין, רוסיה, העולם הערבי והמערב, ולמרות זאת היא שרויה במשבר עמוק: משבר כלכלי בעקבות הסנקציות, משבר זהות בין המורשת הפרסית לאידיאולוגיה השיעית, ומשבר ביטחוני בין האיום החיצוני לבין ההתפוררות הפנימית.

אך כל זה אינו חדש – ההיסטוריה מלמדת שאימפריות קמות ונופלות, בריתות משתנות, אך הזיכרון נותר. במאה ה-21, המזרח התיכון מתעצב מחדש: בריתות מפתיעות בין מדינות ערב לישראל, שחיקת ההגמוניה האיראנית באזור, והבנה כי הכוח הכלכלי והטכנולוגי חשוב לא פחות מהכוח הצבאי. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ההיסטוריה היהודית תישאר חלק מהנרטיב החדש, או שתימחק כמו אתרים אחרים שאיבדו את מקומם בסערת הפוליטיקה וההקצנה.

קבר אסתר ומרדכי עומד כעדות שקטה – כמו עץ ששרד מדבריות, רוחות ומהפכות, אך נותר נטוע באדמתו. השאלה איננה רק אם הוא ישרוד פיזית, אלא האם סיפורו ימשיך להיות חלק מהזיכרון ההיסטורי, או שיטושטש ככלי נוסף במאבקי הכוח של המזרח התיכון המשתנה.

⸻

🔗 לעדכונים נוספים

https://t.me/abucarmelist