שלושת המפגשים שלי עם ההיסטוריה

לא, אנחנו עדיין בבית בחיפה.  לקטאר נטוס, זוגתי ברכה ואני,  היישר למשחקי רבע הגמר במונדיאל, דרך ירדן. זו פעם ראשונה בעשרות שנותי בכדורגל הבינלאומי, שקיבלתי הזמנה להיות אורחו של נשיא פיפ"א (ההתאחדות הבינלאומית) ג'יאני אינפנטינו. בטוח שהמונדיאל שנפתח היום יהיה ענק.

מאחר ויצא לי לשפוט כמה מהמשחקים הגדולים בהיסטוריה, אני רוצה לציין 3 מהם. כל אחד מהאירועים האלה הוא משהו שתקראו בכל ספרות כדורגל

הראשון, גם לפי סדר כרונולגי, הוא המשחק בין ברזיל לאנגליה ב1970. ה-0:1 המפורסם של ארץ הסמבה. האירוע אינו השער היפה כשלעצמו של ברזיל, אלא ההצלה ההירואית של גורדון בנקס, שוער נבחרת אנגליה לכדור של פלה. בנקס היה בצד האחד של השער, ופלה נגח לצד השני אבל בנקס הספיק להתעופף חזרה. אין פלא שהצלת בנקס נחשבת ל"גדולה בהיסטוריה".

השנייה, אנחנו עוברים 12 שנים קדימה. המשחק בין איטליה לברזיל  בספרד-1982 . ברזיל עם ד"ר סוקרטס, שנחשבה לנבחרת הטובה אי-פעם ולפיכך הייתה מועמדת ודאית מול איטליה שעלתה משלב הבתים ללא ניצחון כלשהו. מי המועמדת? כולם ידעו, אבל שר ההפתעות הדהים את כולם ופאולו רוסו האיטלקי הדהים את כולם בשלישייה. פנטסטית 2:3, . בסיום איטליה הוכתרה, כנגד כל הסיכויים אלופת העולם.

השלישי, משחק הפתיחה בארגנטינה-1978, בין ארגנטינה שנשלטה בידי החונטה הצבאית של הגנרל חואן  וידלה לאיטליה. הניצחון היה הדבר החשוב ביותר לארגנטינה, או יותר נכון למשטר הארגנטיני האכזרי ביחסיו עם העם. לרוע מזלם, ובהמשך גם לרוע מזלי, איטליה ניצחה 0:1.

מדוע לרוע מזלי? כי החונטה החל ברדיפה אחרי והתגייסה למניעת מועמדותי לשפוט אז בגמר, שהסתיים בניצחון ארגנטינה בהארכה מול הולנד, 1:3. הם רדפו אחריי גם כעבור 4 שנים בספרד.

אבל גם בכך זכיתי לפריבילגיה שכיום כמעט לא ניתן לזכות בה. המונדיאל המתחיל היום, מכין לנו הרבה הפתעות.

הביא לדפוס אבינעם פורת