טראמפ וביידן ממשיכים את מסורת הקרבות האמריקאיות

בימים אלה של חילופי שלטון ושסע חברתי אדיר בחברה בארצות הברית צריך לזכור שה"קטטה" בין המחנות הניצים לא החלה עתה והיא מחוברת להיסטוריה אמריקאית בת למעלה מ-200 שנה.

העיניים בתקופה זו נשואות לארה"ב- חילופי שילטון, ענייני בחירות ועתידה של המעצמה- שהוכרזה ב-1776 כעצמאית. במקרה, הכינותי מראש…. (שקר- הוא כבר מוצג כשמונה חודשים)…. ב-GREIF-Miniature Model Museum שבנווה שאנן-במסגרת התצוגה ההיסטורית מוצג מודל המתאר קרב בין חיילי הצבא הקונטיננטלי של המושבות האמריקאיות לבין יחידת גרנדירים של הצבא האננגלי בשנת 1776- המהפיכה (או מהפיכת העצמאות) האמריקאית.

מלחמת העצמאות האמריקאית- לא החלה כמלחמה על עצמאות. זה החל כמרד של  13 המושבות באמריקה כנגד חוקי המס והגבלות הסחר שהשיתו השליטים בריטים עליהן.

רוב המתיישבים- שורשיהם אנגלים, לא תכננו ולא ציפו להשתחרר מהכתר הבריטי- זה פשוט קרה להם….

מוכיח גם הדגל המתנופף על המצודה האמריקאית- זהו למעשה הדגל הימי והקולוניאלי הבריטי- שהרקע האדום שלו חולק ל-13 פסים אדומים ולבנים כמספר המושבות המתמרדות בקולוניה האמריקאית.

רק ב1777 עוצב דגל ארה"ב הראשון- ה-בטסי רוז- עם הכוכבים כתוספת לפסים.

למעשה-המלחמה התחוללה בין בריטניה לצרפת- אשר שלחה כוח ימי וצבאי כדי לנצל את הזדמנות המרידה ולהכות באנגליה יריבתה שגם כך היתה במצב גרוע מהרבה בחינות. גם ספרד היתה מעורבת ומדינות נוספות באופן עקיף.

כך שמי שחושב שאותה חבורת מורדים אמריקאית מבולבלת "ניצחה וגירשה" את אנגליה מאמריקה, קצת טועה- מי שהכריע את הכף הוא המעצמה צרפת.

הצבא הקונטיננטלי– קצת קשה היה לכנות אותו צבא- הוא היה יותר חבורת מיליציות מבולבלת וחסרת משמעת, מסוכסכת בינה לבין עצמה, שהצליחה להתקיים ולשרוד קרבות תודות לגרעין קשה וקטן של מקצוענים מבני המושבות אשר שירתו לפני כן בצבא  האנגלי, וכן חבורות מתיישבים שהתמחו בלוחמת גרילה עם ונגד האינדיאנים. ואכן- במודל רואים מספר חיילים מהצבא הקונטיננטלי- זוחלים ויורים בשכיבה-דבר שלא היה נהוג אז בטקטיקת הלחימה- את זה- הם למדו ואימצו מהאינדיאנים.

נראים גם חיילים סוחבים חביות עץ-זה לא ה-בר-מן…. זה היה התחליף האמריקאי לארטילריה-שלא תמיד היתה ברשותם. חבית מלאה באבק שריפה- בתוספת אבנים, מסמרים, חתיכות מתכת (מוכר היטב לשוכני המזרח התיכון) צוידו בפתיל הצתה, וגולגלו כלפי האויב במורד, כדי להתפוצץ ולפזר גשם רסיסים סביבן.

הגרנדירים האנגלים– ניכרים במודל במעילים האדומים. הגרנדירים הוא כנוי לחיילים מטילי רימונים- אלו היו חיילים נבחרים וקרי רוח. הפעלת רימון יד במאה ה-16 וה-17 היתה פעולה מסובכת ומורכבת שדרשה קור רוח תחת אש- וטעות אחת- היתה מפוצצת את הגרנדיר וכל מי שסביבו.

התפתחות הרובים במאה ה-18, גרמה לצימצום השימוש ברימוני היד- אולם יחידות הגרנדירים נותרו כיחידות עילית בצבאות רבים גם כיום.

הצבא האנגלי במלחמה- נחל בחלקה הראשון הצלחות רבות. אולם בהמשך-עקב התערבות הצי הצרפתי שמנע העברת תגבורות ואספקה-סבל ממחסור בכוח אדם, בעוד שיחידות צבאו של ג'ורג' וושינגטון גדלו משמעותית, רכשו ניסיון צבאי, ציוד רב סופק להן וגם נפל בידיהן ואף האירגון בצבא הקונטיננטלי השתפר מאוד- במיוחד אחרי החורף הקשה שעבר עליהם ב-וואלי פורג'.

ממשלת בריטניה- ממש לא ראתה במושבות אמריקה הצפונית אוצר בלום, או פוטנציאל כלכלי מבטיח להלחם עליו עם צרפת- ויחסה, הן בתשומת לב, והן בהעברת תגבורות ואספקה לצבא הנלחם שם- לקתה בגרירת רגלים, אם לא בהזנחה של ממש.

הנצחונות של הצבא הקונטיננטלי במהפיכה האמריקאית (שקיבלה את השם – מלחמת העצמאות האמריקאית) הונצחו בשמות שניתנו לנושאות מטוסים וכלי שיט של הצי האמריקאי- סרטוגה, טיקונדרוגה, לקסינגטון, יורקטאון, וואלי פורג' , איתן אלן, יורקטאון ועוד.

קרדיט תמונות: מוזיאון GRIEFF

לאתר המוזיאון לחץ כאן